כל השאלות שנשאלנו

היי. אני דתי שלומד בבית ספר חילוני באחד הסיורים מבית הספר היה לנו סיור לבית כנסת קראי, ובתוך בית הכנסת היתה לנו שיחה של "רב" קראי שרק סתר את ההלכה והמנהגים היהודיים. ביציאה מהשיחה ומבית הכנסת התחיל מן ויכוח ביני לבין המורה שלי בנוגע לכך שהם נוהגים בסדר ואין בעיה עם מה שהם עושים כי הם נוהגים על פי התורה, והמורה הוכיח אותי שהרבנים שפסקו את ההלכות הם בסך הכל בני אדם ואינם נביאים ומי נתן את הסמכות להם להחליט לנו ולקבוע לנו. השאלה שלי היא כזאת: מדוע הקראים נחשבים ל"טועים בדרך" כשהם בסך הכל נוהגים לפי התורה שבכתב וישנם דברים שהם מקפידים אפילו יותר מרוב החילוניים? השאלה השנייה שלא הייתה לי תשובה למורה שלי היא: מי נתן לרבנים את הסמכות להחליט ולקבוע לנו איך לנהוג כשגם הם בסך הכל בני אדם והם כמונו? תודה מראש❣

היי אני לא כל כך בקיאה בדיני תפילה אבל ממה ששמעתי לאחרונה, ממש קשה לי להתפלל. כל הדינים האלה רק מקשים לחיבור שלי עם ה'. אם אפשר להתפלל שחרית רק עד שעה מממשש מוקדמת, עדיף כבר שאני לא אתפלל בחופש. אם זה או להגיד רק את ברכות השחר או את כל התפילה כמעט עד הסוף בלי הפסקה, עדיף שאני לא אגיד כלום. וזה ממש מתסכל אשמח לתשובה. תודה רבה!

"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" - ציווי, בקשה, מבינה למה זה בתפילה ועוד בין החלקים החשובים "ושמתם דבריי אלה על לבבכם ועל נפשכם..." - כל השאר זה מעין הוראות מתי ואיפה ואיך להגיד/לשים את הפסוקים. למה גם זה חלק מהתפילה?

הי, אמרו לי הרבה שאפשר להתקדם ממשברים ונפילות, שכל משבר הוא הזדמנות למשהו חדש להתקדם בו. ובאמת אחרי כמה שנים ומשברים שעברתי ב״ה ראיתי איך באמת כל משבר מצמח ומגדל אותך. אבל... זה לא הדרך האידיאלית. המשבר הוא בדיעבד ולא לכתחילה. איך אפשר להתקדם באמת ולגדול בדרך שלא כוללת משבר ונפילה?

ראיתי שהרבה מהראשונים מתווכחים האם יש גוף בעולם הבא או לא. למה זה משנה? איך זה משפיע על החיים שלנו? תודה רבה!

היי. אני דתי שלומד בבית ספר חילוני באחד הסיורים מבית הספר היה לנו סיור לבית כנסת קראי, ובתוך בית הכנסת היה לנו שיחה של "רב" קראי שרק סתר את ההלכה והמנהגים היהודיים. ביציאה מהשיחה ומבית הכנסת התחיל מן ויכוח ביני לבין המורה שלי בנוגע לכך שהם נוהגים בסדר ואין בעיה עם מה שהם עושים כי הם נוהגים על פי התורה, והמורה הוכיח אותי שהרבנים שפסקו את ההלכות הם בסך הכל בני אדם ואינם נביאים ומי נתן את הסמכות להם להחליט לנו ולקבוע לנו. השאלה שלי היא כזאת: מדוע הקראים נחשבים לכ"תועים בדרך" כשהם בסך הכל נוהגים לפי התורה שבכתב וישנם דברים שהם מקפידים אפילו יותר מרוב החילוניים. השאלה השנייה שלא הייתה לי תשובה למרוה שלי היא: מי נתן לרבנים את הסמכות להחליט ולקבוע לנו איך לנהוג כשגם הם בסך הכל בני אדם והם כמונו. תודה מראש❣

למה אנחנו בעצם חוגגים יום הולדת? מה באמת כל כך מיוחד ביום הזה? יש לזה הקשר כלשהו ליהדות? איך עושים חשבון נפש? ומה המשמעות של יום הולדת?

מאד חשוב לי שיהיה בי פשטות ואני חושבת שזאת תכונה ממש חשובה אצל כל יהודי אבל אני מרגישה שאני ממש חסרה במידה הזאת ושזה משפיעה לרעה על הרבה דברים בחיים שלי. איך אפשר לעבוד על זה? אולי יש לכם המלצות לספרים על זה או משו?

איך אפשר להתמודד עם הזמן? אני שמיניסטית, וכרגע יש את כל אירועי פורים ובכללי.. אני נהנית מהם ממש למרות הכל ומתקשה לעכל ששנה הבאה לא יהיה לי את זה. לא יהיו לי את החברות האלו שמבינות את השמחה הזאת בלב שמגיעה משום מקום בחודש אדר, את ההרקדות, ההכתרה.. פשוט מפחדת שזהו מכאן אני כבר צריכה לא רק לדאוג לעצמי אלא ממש לייצר אווירה בעצמי לעצמי וכל כך קשה לי לקבל את זה שעוד שנה לא אהיה עם החברות הכי טובות שלי.. שלא יהיו מבחנים ושלא יהיו כל העיניין הזה של שכבות וכיף. שלא תבינו לא נכון, אני שמחה לעבור שלב בחיים, אבל מרגיש לי אכזרי קצת המעבר הזה עכשיו ואני קצת מתוסכלת ממנו כי אני רוצה להגיע עם פול גז אבל עדיין לחוות חוויה דומה למה שאני חוויתי באולפנה או יותר אפילו אבל איך אפשר להסתמך על זה?

אני דתית לאומית ותמיד אמרו לנו שדתיים הם שילוב של שני העולמות (החרדי והחילוני שהם שתי נקודות קיצון) אבל בעצם לא נמצאים באמצע הציר ביניהם כמו שבדרך כלל חושבים אלא במקום נפרד. לפני כמה זמן חשבתי על זה שאני רוצה להתחזק אבל לאן אני אמורה לשאוף? התחזקות בצניעות למשל להאריך את החצאית ולשים גרביונים לא הופך אותי לחרדית? זה לא סותר את מה שחונכנו עליו? איך אפשר להתחזק בתוך החברה הדתית ולהישאר דתיה ולא להפוך לחרדית? אז אולי החרדיות זה כן השאיפה שלנו? תודה רבה וישר כח על המיזם המדהים הזה!

מהי השליחות שלי? למה שאני ארצה למצוא אותה? יותר מזה, אך זכיתי ואיכשהו התגלתה לי משמיים שליחותי בעולם, למה שאני ארצה לעשות את שליחותי? אני אגרום תועלת לעצמי בלבד. כל משפחתי וחברים שלי יהיו עצובים וזה יפריע לשגרת חייהם. זה לא מעשה קצת אנוכי? לעשות את מה שנולדתי בשבילו בשביל למות?

שלום, רציתי לשאול אותך שאלה שמטרידה אותי לאחרונה. ידוע במחשבת ישראל שאין לייחס תארים לקב"ה, שכן הינו מופשט לחלוטין, וק"ו שאין לייחס לו חלוקה כלשהי (שכן זה יוצר ריבוי והקב"ה חד הוא). אם כן, איך אפשר לייחס רצון לקב"ה? הרי זה יוצר ריבוי כלפיו (יש את הקב"ה ויש את רצונו שקיים במקביל אליו וזה לא מסתדר עם תפיסת האחדות). מצד שני, אי אפשר לומר שאין לו רצון - הרי הוא פועל, ורצון קודם לכל פעולה (כגון בריאת העולם, מתן תורה וכדו'). אשמח לתשובה מפורטת! תודה רבה