כל השאלות שנשאלנו

איך אפשר לדעת איפה לשים את הגבול בין להשתדל ובין לסמוך על ה'? מתי אני יודעת שאין לי מה לעשות ואני צריכה לסמוך על ה' ומתי אני יודעת שאני חייבת להשקיע ולעשות את כל המאמצים שלי?

מה הדברים שהכי אידאלי להשקיע בהם את הזמן? (גם את הזמן של החיים בכלל וגם ברמה של החמש דקות הקרובות).

דבר ראשון, תודה על התשובה שסיפקתם, אך לפי שיטת הרמב"ם והרב קוק שטוענים שהאדם איננו מטרת הבריאה אלא רק חלק מהתוכנית האלוהית והוא לא המרכז ולכן יכול להיות שיש עוד עולם, מדוע בריאת באדם מוזכרת בתורה ו"העולמות האחרים", בריאתם לא מוזכרת ?

מה זה בעצם עין הרע? והאם להאמין שזה קיים?

היו לי בעיות באמונה ולמדתי כדי להרגיע את העניינים, יצא שלמדתי קצת יותר (😅) לעכשיו אני מקפידה יותר מהמשפחה שלי. (צניעות וכו') . אמא שלי לאחותי לא כל כך אוהבות שאני סוטה לכיוון הזה ולא כל כך תומכות. (קונה לי חולצות קצרות שאני לא אלבש בחיים רק בשביל לעשות מצפון) מה אני אמורה לעשות?(ניסיתי לדבר איתן וזה לא עזר בכלל).

למה בעצם התפילה בכלל חשובה? הרי אם אני לומד תורה וחדור אמונה, מניח תפילין כל יום ומברך ברכות הנהנין, אני בתקשורת קבועה וכמעט רציפה עם ה', אז למה התפילה? הרי התפילה הרבה יותר מכאנית ופחות בוערת מלימוד תורה. חיבור אל הדת והאל על ידי לימוד גמרא הוא מעמיק וחזק יותר מאשר על ידי תפילה.

האם לרוע בעולם יש תפקיד?

למדתי למבחן ונתקלתי במשהו מעניין. נשים לא מחוייבות במצוות פרו ורבו מכל מיני סיבות, סבבה. אך מצווה זו מוזכרת בספר בראשית, לפני קיומו של העם היהודי, אצל אדם וחווה . היא מחייבת את כל העולם. האם גם בני עמים אחרים (לא ישראל) "מחויבים" בפרו ורבו? הרי הציווי נאמר לפני התורה וכו'. בנוסף, נגיד שזה בגלל זה לא כתוב ב7 מצוות בני נוח, למה הקב"ה בכלל ראה צורך להביא להם מצוות כאלו?

יש לנו עוד כמה זמן "סמנריון גשר" ,מפגש חילונים ודתיים, ואני נורא חוששת שישאלו אותי שאלות על היהדות ואני לא יענה באופן ברור ונכון. אני לא רוצה שהם יצאו בגללי עם דחייה לדת ואני גם לא רוצה שהשאלות שלהם ישפיעו עליי מבחינה אמונתית -דתית, מה אני יכולה לעשות?

היי, שאלה קצת לא ברורה אבל אני ממש מבולבלת. איך אני יכולה לדעת שהקב"ה שומע אותי? הרי אומרים שכל תפילה מתקבלת. ואני מאמינה בכך אבל לפעמים אני מרגישה שאין לי צורך כבר להתפלל על משהו כי אני יודעת שבין כה וכה ה' יחליט אם זה מתאים לי או לא והוא יעשה זאת בעצמו. יש דברים שאני מבקשת והם כבייכול לא טובים לא אבל אני לא יודעת את זה ובכל זאת הקב"ה לא נותן לי אותם וזה כל כך הרבה תסכול! אם הוא חושב שזה לא טוב לי, והוא רואה שאני מאוד רוצה את זה או זקוקה לכך, למה שלא יהפוך את זה לטוב עבורי? הרי הוא כל יכול כמו שאנחנו תמיד אומרים? תודה.

היי:) איך שיצאנו לחופש, קבלתי החלטה- להתפלל שחרית בכל בוקר. ב"ה חוץ מיום אחד (אחרי לילה לבן..) הצלחתי בכל יום! אני ממש גאה בעצמי, גם על ההחלטה, גם על הכח רצון שלי, וההתמדה.. אבל יש דבר אחד שמפריע לי-

רציתי לשאול לגבי לשון הרע- אני נורא משתדלת לא לדבר לשון הרע מול אנשים אחרים, ואני מנסה גם לא לחשוב על אותם אנשים מחשבות רעות כי זה מרגיש לי גם לשון הרע. אבל האם זה באמת לשון הרע?