כל השאלות שנשאלנו

האם ה' טוב?

כל התורה מלאה בתיאורים של שכר ועונש ביחס למצוות, למרות שבמציאות אנחנו רואים זה לא קורה

הרעיון של הקבוצה מדהים בעייני! ברוך ה' זכיתי ואני קומונרית שנה שנייה. אני כל פעם תוהה כיצד להחדיר בחניכים ובצוות את האמונה בקב"ה? בעיקר אצל החניכים הקטנים..

היקום הוא עצום. יש טריליוני גלקסיות וכוכבים ביקום האדיר שלנו. יש מרחב עצום ואינסופי שבלתי ניתן להבין בשכל אנושי. אנחנו חיים על פלנטה קטנה יחסית שבתוכה יש מערכת שמש עוד יותר קטנה ובתוכה כוכב לכת פצפון. אז איך אנחנו מעיזים לחשוב שכל זה נברא בשבילנו ומה מיקומנו וחשיבותנו בתוך הגלקסיה האדירה הזו.

כבר המון זמן, אני מתקשה ממש בעניין שמירת הברית.. ואין לי מושג באיזה דרך להצליח להגבר על זה.. וניסיתי המון דרכים. אני גם מרגיש שכל הנפילות האלו מרחיקות אותי מהקב"ה ויותר קשה לי בתפילות ובלימוד תורה. אשמח אם תוכלו לסייע לי בנושא הזה 🙏

עצוב לי, כואב לי. קשה לראות כמה חילוניות טמאה טהורה יש בעם 😔. כמה אי יהדות. איך שגל אוחובסקי ה"נאור" כותב על השיר המדהים "נחכה לך" של ישי ריבו ונתן גושן שהדתיים רוצים שכולם יהיו כמוהם, "חשוכים". על ישי ריבו כתב הסמרטוט שהוא "רוצה שהעולם כולו יהיה בית כנסת", ובכלל כתב דברים עורפי דעת 😬. והכי מעיק עלי זה שאין לי מה לענות! אין לי תגובה מסודרת.

אף פעם לא ביקשתי להיוולד. בחיים לא ביקשתי שיבראו אותי. אז למה שאהיה חייב להתפלל ולקיים את המצוות? הרי החיים הם מתנה מאלוקים. אז אם זו מתנה מדוע יש צפייה לתשלום? זה כמו להיות מחוייב על שירות שמעולם לא ביקשת איך אני חייב למישהו משהו?

חבר שלי שאל אותי למה שומרים נגיעה והתשובות שלי לא סיפקו אותו אשמח לדעת יותר למה שומרים נגיעה?

אני מגיעה הרבה פעמים למצב של כמעט ייחוד, עם המד"ש שלי. אנחנו מדריכים רק שנינו, ואנחנו שנינו הכי צעירים בבית, אז אין אחים ובדרך כלל גם לא הורים, כשאנחנו מכינים פעולות... הוא לא ממש מקפיד על זה, אני לא חושבת שהוא יודע בכלל שזה בעייתי, אבל זה באמת אסור. וזה נושא שנורא מביך לדבר עליו... מה אני אמורה לעשות? אני מפחדת שהוא יפגע אם אני אתחמק מלהכין פעולה ביחד או משהו כזה, או אם אני אסביר לו שזה בעייתי

כל ספרי הדת שהם לא התנ"ך (גמרא, הלכה וכיוצא בזה) נכתבו על ידי אנשים. הם היו חכמים, אבל הם רק אנשים, ודעתם מושפעת מהתקופה בה הם חיו. אם ככה, איך אפשר לקחת את מה שכתוב בהם בתור ציוויים מה' שאי אפשר לשנות? ולמה בכלל אנחנו מקשיבים להם?

אני רכזת חב"ב (חבריא ב' בבני עקיבא) בסניף שלי, שזה הגיל של הבוגרים (ט'-י"ב) ואני בעצמי חלק ממנו (אני שמיניסטית) וזו השנה השניה שאני מרכזת את החב"ב יש בחב"ב קבוצה שדי מסתגרת בתוך עצמה והיא די שונה מהרגיל אצלנו. אני ממש משתדלת להיות איתם (במקום עם השבט שלי) למרות שהם די שונים ממני (בהמון דברים) כי אני מרגישה שאני מושכת אותם פנימה לחב"ב. אני אישית שומרת נגיעה, הולכת צנוע ולא מקללת והם לא ממש ככה. (כשאני שם הם משתדלים לא לקלל וכ'ו) . בזמן האחרון אני מרגישה שהם מזלזלים בי ולא לוקחים אותי ברצינות מספיק (למרות שהם תופסים ממני ממש) ואני מפחדת שמתוך זה שאני גם חברה שלהם אני אדרדר ושאני לא שומרת על עצמי מספיק אבל מצד שני אם אני לא אהיה איתם הם יתנתקו ממש ואני לא רוצה שזה יקרה מה לעשות?

חג החנוכה מתקרב, החג הקדוש כלכך שבו התרחש נס גדול לעם ישראל. האמת היא שאני לא מרגיש ומתחבר כלכך לחג הזה. סה"כ סופגניות, סביבונים ומסיבות חנוכה של המשפחה זה מאוד נחמד אבל אני לא מבין את החשיבות של החג הזה.