*ש* היי יש לי שאלה.. אני בן 16 ואשמח לדעת איך אוכל דעת מי זאת אישתי האמיתית כלומר שה' בחר שתהיה אישתי.. שמעתי פעם על דבר שניקרא "דרגה רוחנית " איך אוכל לדעת שהאישה שמיועדת לי תהיה באותה "דרגה רוחנית" שלי? כאלו איפה זה מתפרש? בצורה שהיא עושה את המצוות ? בצורה שהיא שומרת על דברים מסויימים? תודה רבה מראש על כך שאתם מפנים זמן לעזור לילדים שנמצאים בדילמה בחיים מאחל לכם שה' ימלא כל משאלותיכם בזכות המצווה הענקית הזאת!
*שאלה* הי! כל הכבוד על המיזם, הוא חשוב ויפה! אני שמיניסטית. לאחרונה נכנסתי לאיזשהו סוג של קשר עם מישהו. הקשר הזה לא בדיוק מוגדר, אבל אני מרגישה שיש בו משהו יותר ממה שהיה לי עד עכשיו עם בנים (אני גדלה בחברה מעורבת, אני עם בנים בנוער ובשבט בסניף, זה לא שזה משהו שחדש לי לדבר עם בנים או משהו, ובכל זאת מרגיש לי שיש פה משהו שהוא קצת אחר ומעבר). הקטע הוא שאני מרגישה שהקשר הזה ממש מבלבל אותי. אני לא מצליחה לזהות אם זה נובע ממקום שהוא באמת אמיתי, נכון וטוב או שאולי זה סתם ממקום של כיף לי לדבר איתו, אבל תכלס לא באמת כזה נכון לשנינו... *שאלה שניה על אותו נושא* כל הכבוד על המיזם החשוב הזה! אשריכם! אני בכיתה יב, ולאחרונה הכרתי בחור. אני כל החיים שלי בחברה מעורבת, הנוער אצלנו בישוב מעורב, הצוות והשבט בסניף, לדבר עם בנים ולהיות איתם בקשר זה לא דבר שחדש לי בעיקרון... ובכל זאת, משהו בקשר החדש הלא כל כך מוגדר הזה מרגיש לי שיש פה משהו מעבר, אבל אני לא מצליחה להבין אם זה באמת משהו עמוק ונכון או שסתם כיף לי לדבר איתו יותר ממה שאני מדברת עם בנים אחרים. קשה לי להגדיר אם הקשר המוזר והמהוסס הזה (גם מהצד שלי וגם מהצד שלו) נכון וטוב כמו שהוא או שעדיף לנתק אותו או אולי בכלל להתקדם איתו הלאה. תכלס מבחינתי אם יש משהו רציני עכשיו, לא כזה מרתיע אותי להתחתן בשנה הבאה, אבל גם זה לא בדיוק ברור לי עד כמה זה מושפע מבשלות אמיתית או מכל מיני דברים חיצוניים וגם אני באמת לא יודעת לאבחן אם זה נחשב קשר רציני ברמה הזאת... קיצר ממש ממש התבלבלתי כבר מכל הדברים האלה ואשמח לתשובה
שלום, הייתי בקשר עם בחורה ממש טובה במשך שנה וחצי, הכל היה מעל המצופה והייתה הבנה כלכך טובה של שנינו, במילים אחרות קשר משמים, אפילו כמעט התחתנו. לצערי בסוף זה נגמר, למרות שניסיתי הכל. יש בי כל הזמן מחשבות עליה ועל כמה זה פשוט הפסד ענק ,הזיכרונות ותחושת האפסיות לא מרפים לרגע, והדיכאון מחלחל לו אט אט אם כי כבר ריסק... ניסיתי להיפגש עם מישהי, אבל זה לא עזר, והתחושה היא , שאין אף אחת בעולם שתרצה אותי(על אף שהמון אנשים לא מפסיקים לומר מהצד כמה אני בחור שהם היו רוצים להכיר לבת שלהם...). מיאוש, למישהו יש עצות איך להתקדם הלאה?
*ש.* לגבי מה שכתבתם שאין אמרה ביהדות שנשים הן רכוש, כן יש כל מיני אמירות שמתייחסות לנשים כאל רכוש (קונים אותן בחתונה וכו') לי בתור אישה דתייה ממש קשה הרבה פעמים לקרוא את הגמרא ולראות את האמירות האלה…
*ש.* איך יודעים עם מישהו רוצה בקירבתי, "מחזר" אחריי? בזמן האחרון אני מרגישה את זה ממישהו- מהצד שלו כמובן, לי עוד אין ככ עניין בו... אבל איך אני יודעת איך לפרש את זה? אולי זאת סתם נחמדות שצצה? וגם אם כן... מה אני יכולה לעשות עם זה? תודה(:
*ש.* שלום. הייתי בקשר עם מישהי, והבנו שצריך להיפרד. אבל גם אחרי שנפרדנו, זה מאוד קשה, והלב עדיין שם. מה לעשות?
*ש* היי. אני לא מבינה למה אומרים את הפתגם "נשים הן רכוש", לדעתי כל בני האדם שווים, ומבחינתי אין מצב כזה שהאדם יהיה גדול מהאישה. חבר שלי אומר לי כל הזמן על כמה שהוא אוהב אותי וכו' וזה נחמד ונעים אבל את המשפט "נשים הן רכוש" אני לא יכולה לשמוע
בס"ד התארסתי, ופתאום, הבנתי שאולי אני אוהב אותה יותר מאשר את הקב"ה... אם אני מתפלל, והיא תשלח הודעה, אני אזדרז לסיים כדי לראות. כשאני פוגש אותה ותכף שקיעה, אני מחכה לרגע האחרון ורץ להתפלל כדי להספיק לחזור אליה. מה עושים?
שלום. אני בן 16 ויש מישהי שקרובה אליי וכמה פעמים כבר היינו ביחד בייחוד וכמעט שהגענו לדבר עבירה יחד. רציתי לשאול, מה אפשר לעשות במטרה לוודא שבאמת לא נגיע לעבירה, במידה וכאשר היצר מתגבר אינני שם לב להלכות ייחוד . משהו יותר מעשי שיוודא שגם אם היצר מתגבר וייחוד כבר קיים שלא נגיע לדבר עבירה שנתחרט עליו רבות אחר כך.
*ש.* שלום אני תלמיד כיתה יא גר בישוב דתי ולומד בישיבת בני עקיבא כבר הרבה זמן שאני מחבב (אוהב) ילדה בגילי אבל אני לא יודע מה אני רוצה לעשות מצד אחד אני מחבב אותה יחושב שאנחנו מתאימים אפילו לחתונה אבל מצד שני אני לא יודע איך לגשת בכלל אליה ומה יקרה אם אני אקבל לא? מה יקרה לקשר שלנו? ומה אתה חושב על חברה בכללי כדאי או לא כדאי? תודה ליום טוב
*ש.* שלום. אני בשיעור ה', רווק, כהן. יש מישהי שאני יוצא איתה, גדולה ממני בפחות משנה. היא התחתנה לפני כשנתיים וחצי עם האדם הלא נכון ובניסי שמיים הצליחה להתגרש. אני אוהב אותה בצורה שלא ניתן לתאר, ואנחנו שנינו מרגישים שאנחנו רוצים להקים ביחד בית בישראל. ואני לא מבין למה אני לא יכול!!! הרי להיות כהן כיום זה לא אומר כלום חוץ משם משפחה ולברך בברכת כהנים, ודוגרי, בית המקדש לא נראה שהוא עומד להיבנות בקרוב. למה זה שהיא הייתה נשואה לאדם הלא נכון, פעם, בעבר, אומר שאני לא יכול להתחתן עם האדם שאני הכי אוהב בכל העולם כולו?
*ש* אני לא מבינה למה בנים צריכים להתפלל 3 פעמיים ביום ובנות רק פעם אחת? ולמה לבנים אין סימן עקרוני (חוץ מטבעת שזה "רשות") לנישואים?