ש. שלום לכם. חוויתי פרידה נוראית ואכזרית. בלי הרבה להיכנס לתיאורים.. הנקודה היא העולם שאחרי. אני מרגישה שהוא לא מכבד אותי. לא שומע אותי. לא נותן לי להביע את דעתי. מתנגד לכל פיפס שאני אומרת. מה אפשר לעשות? הרי נפרדנו, כביכול הוא לא חייב לי כלום.. מרגיש לי שהוא לא מי שהכרתי, הוא לא מי שהוא הציג שהוא. זה מקשה עליי לשחרר..
ש. אשמח לתשובה בהקדם, אני אוכלת את עצמי ובוכה בלי סוף... הלוואי שתושיעו אותי מהסבל הזה! אז.. קשה לי כל כך! כמה? מאודדד. יש מישהו שאני ממש אוהבת ולגמרי מאמינה שזה זה, שזה אני והוא.. אבל אנחנו בפיצוץ אדיר ופוגעים אחד בשני בלי סוף. יוצא כל הרוע .. אני כבר לא יודעת מה לעשות. כואב לי לפגוע בו! וכואב לי להיפגע ממנו! אני כל כך מתגעגעת לימים הטובים והמאושרים שלנו, למי שאנחנו באמת!
אהלן! יש לי חברה. אני באמת אוהב אותה אנחנו שומרים נגיעה. ואנחנו באמת נטו כדי להקים בית בישראל בעתיד. חשבנו על לשים את הקשר על השתק עד שנתבגר עוד קצת אבל אנחנו לא מצליחים כי טוב לנו ביחד והאמת אני גם לא רוצה להפסיק את הקשר מי יודע מה יהיה עוד שנה אפילו שנתים? אשמח לטיפים איך להשאיר את זה בגבולות ההלכה תודה!
אהלן. מישהו הציע שנצא. מישהו שהוא אחלה ממה שאני מכירה אותו אבל לא נמשכתי אליו עד עכשיו. הוא הרבה יותר דוס ממני, הוא רוצה שנצא אם אני חושבת שאנחנו בערך באותה רמה מבחינה דתית כי זה ממש חשוב לו, אני עוד לא יודעת מה הרמה הדתית שאני מתכננת לי ולמשפחה שלי בעזרת ה׳, ולכן אני ממש מתלבטת אם בכלל להתחיל משהו ואז אם זה לא יתאים לפגוע בו חס וחלילה. אני לא יודעת מה לעשות.. אם להתחיל קשר או לחכות עד שאולי אגבש דעה:)
בזוגיות זה משנה מי יותר מבוגר? האשה או הגבר?
שלום! השאלה שלי דומה לשאלה 493, אבל מסוג שונה. בת 16 אני גרה במושב שבו רוב המשפחות עדיין בקרווילות, וככה יוצא שחיי המשפחה מאוד "מוצגים לכל": אני שומעת כל דיבור של השכנים משני הצדדים. למשפחה שמצד אחד שלנו יש בן בגילי. הוא פשוט מלאך. מעולם לא שמעתי אותו צועק על ההורים שלו, ופעמים מעטות שמעתי אותו צועק מאוד על האחים שלו. (וזה קשה, כי הם 7 ילדים בקראווילה קטנה) הפעילויות שלנו נפרדות, ככה שאין לי באמת אינטראקציה איתו חוץ מבשעות התנדבות בחקלאות, כי אנחנו ביחד בחממה. ( עם עוד 8 בנים ובנות) האם מחשבות על עתיד איתו הן "בריאות", או שבגיל הזה זה עדיין לא טוב לחשוב על זה? ( מדברת על מחשבות נקיות, של "וואו הוא יכול להיות בעל מדהים")
היי.. שאלה קצת רגישה ומוכרת אבל בקונספט שונה.. מלא פעמים מזהירים מחבר בגיל ההתבגרות. אבל ואבל ואבל.. קיצר, לפני שנה בערך אני וחבר שלי נפרדנו. נתתי לעצמי את הזמן להתגבר אבל יש בעיה אחרת. אני לא מצליחה ליצור קשרים חדשים עם בנים "פוטנציאלים" נגיד ככה מבלי להיכנס ללחץ או למבוכה נוראית. אני לא יודעת מה נסגר איתי . אני ממש רוצה להתקדם אבל משהו בי פשוט נעצר. לאחרונה גם פתאום התחלתי להתגעגע יותר כאילו התקופה הזאת מבלבלת את כל החושים! אני רוצה לזכות להקים בית נאמן בע"ה, ולהתגבר על אותו בחור הלאה אבל כאילו נעצרתי. מה עושים?
היי! שאפו על היוזמה המדהימה. יש מישהו שאני לא בטוחה מה אני מרגישה אליו אבל אני יכולה לראות את העתיד שלנו ביחד, וכאילו באמת רוצה את זה.אבל הכל מבלבל כי בעוד כמה זמן אני אפסיק לפגוש אותו ואני יודעת שבטח לא נשמור על קשר כי המצב בינינו גם עכשיו נורא לא נעים. לפני כמה זמן נפגשנו רק שנינו לדבר ולפי מה שהבנתי הוא היה בטוח שאני הולכת לספר לו מה אני מרגישה ולפי הטון דיבור של חברים שלו הוא לא בעניין. אבל זה באמת קשה כי מרגיש לי שיש בינינו משהו שונה..
אני עוברת תקופה לא פשוטה בכלל (בלשון המעטה) ואני מפחדת להדרדר לדיכאון עמוק.. זכיתי להכיר את בעלי, ברור לי שזה הוא! שנינו מאוד מאוד בוגרים והחלטנו לעצור את הקשר מסיבות חיוביות (כדי לאפשר לכל אחד מאיתנו בנייה אישית) הקשר ביננו היה כל כך חזק ועמוק. הרגשנו התאמה מלאה!!! אני לא מצליחה לנתב את הכאב מהפרידה הזאת לצמיחה. כואב לי כל כך.. כואב לי המרחק ממנו ומהלא נודע מהעתיד. קל לי לייעץ לאחרים מה לעשות במצבים כאלה ולצערי אני לא מצליחה לפעול כך כשזה מגיע למישור הפרטי שלי. אני מאמינה שהזמן יעשה את שלו ואולי ממש בקרוב נחזור להיות בקשר, אני מפחדת שעד אז אני אתפרק לחלוטין.. קשה לי כל כך..באמת.. זה ישמע רע מידי אם אני מקווה שהוא לא ימצא מישהי אחרת? אני רוצה אותו לעצמי..
אין לי שאלה מאוד ספציפית. אשמח לשמוע את דעתכם על קשר של ידידים.. מה אתם חושבים על זה? אם יש אפשרות לתשובה מכמה משיבים-אשמח!
קצת מביך.... אני קומונרית.יש אצלי מדריך שמסיים השנה בסניף והוא הולך שנה הבאה לשלפ אז הוא לא יכול להמשיך כרכז בסניף... אני בחורה באמת עם ראש על הכתפיים ולא חשבתי שזה יקרה לי אבל אין מה לעשות. אני חושבת שהתאהבתי בו.. אין לי מושג מה לעשות.סגרתי שנה שנייה בסניף ואני באמת לא יודעת מה לעשות. יודעת שאני צריכה לחכות לסוף שנה אבל גם בסוף שנה שהוא כבר יעזוב לא יודעת איך לעשות את זה. הוא ממש חמוד ובן אדם מדהים ונראה לי שגם הוא בעניין. עצות מה לעשות?
מרגישה משהו למישהו ויודעת שזה קשר לא בריא אבל כמה שאני רוצה להפסיק להרגיש אליו משהו אני לא מסוגלת..כאילו אני רוצה בזה אבל לא רוצה..מה עושים?