היי, בת 17. תמיד אומרים שלכל רצון שנראה חיצוני וחומרי יש רצון עמוק יותר שגורם לו. אני מרגישה שאני ממש רוצה לדבר עם בנים וממש רוצה חבר אמיתי (לא סתם בשביל הקטע כאילו) וקשר עמוק שמוביל לחתונה. איך אני יכולה לדעת שאני רוצה את זה באמת כי אני רוצה למצוא את החצי השני שלי ולא כי אין לי חברות טובות מאוד או כי אני מרגישה חוסר ביטחון עצמי או כל סיבה אחרת שלא קשורה לאהבה אמיתית? מקווה שאני מובנת ותודה רבה!
היי, תודה לכם!! בתקופה האחרונה יצא לי להתכתב עם מישהו מהצוות שלי בסניף, התכתבנו הרבה, דיברנו ממש לעומק והצלחתי להכיר אותו יותר טוב, אבל בסניף כשאנחנו רואים אחד את השני פנים אל פנים אנחנו כמעט ולא אומרים שלום אחד לשני. שנינו נורא ביישנים אבל כשאנחנו מתכתבים אנחנו הכי פתוחים ונוח לנו לדבר אחד עם השני. אני לא יודעת מה לעשות, מה לחשוב? אולי הוא סתם מדבר איתי כי לא נעים לו? או שאולי הוא מתבייש שידעו שאנחנו מתכתבים? אני באמת לא יודעת וזה משגע אותי לדבר איתו על זה?
קודם כל, כל הכבוד על היוזמה, יוזמה מבורכת!! אני בת 17 ובחברה שלי נורא שומרים על שמירת נגיעה וכל הדברים בין בנים ובנות. לאחרונה התחלתי להרגיש משהו לאחד מהבנים אבל שמעתי שיחה של כמה רבנים שאומרים שזה לא מתאים בגיל הזה.. לא הצלחתי להבין למה כי כמה מהם העלו את הנושא של חתונה , אם אני מרגישה שזה קשר לעתיד אז זה בסדר ואם לא אז עדיף שלא. אבל תכלס , אני לא באמת יודעת מה מתוכנן לי לעתיד , זה הכל בידיים של בורא עולם וגם אם אני אחשוב שלפי דעתי הקשר איתו הוא בריא טוב בשבילי ואפילו הולך לכיוון עתידי אני לא באמת יודעת מה הולך להיות .. רציתי לשאול על העניין הזה של בני זוג בגיל הזה והאם יש התנגדות נחרצת לגבי זה. אני פשוט חושבת שרק הבנה עמוקה בעניין תצליח לתת לי מענה. תודה רבה!
דבר ראשון, תודה רבה על הזכות שזיכיתם אותנו לחלוק שאלות שלעולם לא היינו שואלים ללא האפשרות הזו יש לי שאלה, אני בת 16, מאוד בוגרת, (אני לא יאמר את זה סתם, ואפילו אגיד שאומרים עליי את זה) העניין שאני מזכירה שאני בוגרת הוא שאני מדברת עם אדם שאני מכירה, אדם דתי (מאוד) נשוי עם ילדים, אדם עם עומק ומאוד חזק בשורשיו ועמדתו, האדם הזה מאוד עוזר לי בהמון תחומים והרבה בעיות שלי נפתרו בזכותו, העניין שזה גורם לנו לדבר הרבה בווצאפ, ברור לי שאם זר יראה את כמויות הדיבורים שלנו זה ייראה מאוד מוזר, אבל זה באמת לא ככה!! בשיחות שלנו יש עומק והתוצאות בעקבות השיחות האלו מובילות רק לדברים טובים ובכל זאת, זה יישמע מאוד שלילי שאני מדברת המון בווצאפ עם אדם מבוגר ונשוי, האם זה בסדר? תודה לכם, תבורכו משמיים!
יש מישהי שאני "נמשך אליה" לא בגלל שהיא יפה(אפילו אני חושב שהיא לא כל-כך יפה...) אלא בגלל האופי שלה והחיבור הנפשי שלי אליה. הבעיה שמבחינתה זה לא יקרה בינינו .. אני לא יכול להפסיק להתפלל שארגיש ככה גם עם מי שתהיה אשתי .. ואני מרגיש שצפויה לי עבודה קשה כדי שאוכל להגיע לאשתי ב100% ולא להשאיר כמה אחוזים לאותה אחת.. אני רואה אותה ומתפלל שזאת אשתי,היא מדהימה.. פשוט מושלמת..כל מה שרציתי ואפילו יותר!
קרתה לי טראומה עצומה בעבר שיש לה השלכות גם בהווה.. מתי נכון לשתף את בן הזוג? באיזה שלב? מתלבטת אם ממש בהתחלה-לפני שנקשרים.. או לקראת ההחלטה של המשך- כשיש יותר ביטחון בקשר.
אהלן! שישיסטית(: קודם כל תודה! בזמן האחרון יש סידרת נוער שנחשפתי אליה, בעיקרון שלה היא מראה דברים שהם בסדר גמור, ומסרים שהם חשובים וגם באמת בסדר. רק שיש שם גם קטעים של אהבה וכאלה- דברים שאני בדרכ לא נותנת לעצמי לראות כי אני לא חושבת שנכון לראות דברים כאלה וגם זה לא ממש משפיע עליי לטובה... אבל.. בכל זאת הסידרה מאוד מעניינת אותי ורוב הדברים בה בסדר גמור, איך אני יכולה להחליט אם להמשיך לראות(בהתחשב שהרוב באמת בסדר ומלמד) וגם איך אני יכולה להשתדל לא להיות מושפעת מהקטעים הפחות? הם פשוט מייצרים אצלי כימהה לדברים האלה ואני רואה אותם שוב ושוב. חשוב לי להדגיש שבדרך כלל אני ממש לא רואה סדרות ודברים כאלה רק שכנראה הזמן הרב בבית בחוסר מעש בתקופה הזאת גרם לי לראות כל מיני דברים שהם לא בהכרח לא טובים.. אשמח אם תוכלו לענות לי(; שוב, תודה רבה!
האם קשר (זוגי) בו מדברים בטלפון או בהודעות בלי בכלל לדעת איך האדם השני נראה, הוא דבר שהיהדות תעודד או תהיה נגדו? תודה רבה! ממש עבודת קודש!
תודה לכם על הפרויקט הנפלא הזה!! אני חייבת את עזרתכם, אני יוצאת כבר כמה חודשים עם בחור מקסים,מוכשר, כובש.. ושנינו מאוהבים עד הגג! לפני כמה ימים הוא אמר לי שיש לו מכשיר שמיעה כתוצאה משמיעה ירודה, המכשיר ממש קטן שבקושי רואים אותו( עובדה שלא שמתי לב אליו) והאמת שהופתעתי , אין לי מושג איך להגיב לזה..! האמת,העניין שהוא לא סיפר לי לפני (אנחנו יוצאים כבד כמה חודשים..) מפריע לי מאוד.. מרגיש לי שהוא לא היה כנה איתי מספיק.
היי, בשלושת החודשים האחרונים יצא לי להיות בקשר עם בחור שגר בעיר אחרת, מבית חרדי אך טיפה עזב את הדרך... עזרתי לו והייתי בשבילו במשך תקופה בתור ידידה, מפה לשם הוא התחיל לרמוז שרוצה לקדם את הקשר טיפה יותר, ואני לא הייתי מוכנה לזה כל כך. אנחנו מבחינת תכונות אופי מאוד דומים ומתאימים, אך אני לא מרגישה את ה''פרפרים'' בבטן שצריכים להיות. לא הסכמתי לזה והפסקנו את הקשר לתקופה, אך הקשר הזה תמיד חוזר איכשהו ומבלבל אותי כל פעם מחדש, האם זה איזשהו סימן ? איך מתקדמים מפה ? בת 17, תודה רבה !!
היי בשאלה 92 בחלק שענה נתאי חיים (אשמח אם תוכל לענות) כתבת שצריך לחשוב על 'האם אשתי הייתה רוצה שאני אעשה את זה'. אני מסכימה ואני גם קצת חושבת "בעלי היה רוצה שאני אעשה את זה?" אבל יש לי לגבי זה 2 שאלות 1. מי מבטיח לי שגם הוא, בעלי, יחשוב את זה ולא יחטא? 2. עד איזה גבול צריך לעשות את זה? כלומר, זה גם יכול להיות הרסני באיזה שהו שלב (על כל צעד קטן ואפילו בבחירות הכי פשוטות ושטחיות) תודה רבה רבה!!!
שאהלן, שמינסטית, יש לי חבר:) אנחנו באמת רוצים שהקשר יתנהל הכי טוב ונכון שאפשר... רציתי לשאול איך לדעתכם כדאי לנהל קשר בגיל כזה? (בהנחה שחשבנו על זה הרבה, וזה באמת הדבר הנכון עכשיו) יש איזה ספר שכדאי אולי ללמוד ביחד בחברותא? טיפים אחרים..? תודה רבה, אתם עושים עבודת קודש!