כל השאלות שנשאלנו #בינו לבינה

ש.הי, תודה על הדבר המדהים הזה!אז ככה- יש ילד שנה מתחתי שההיכרות שלי איתו די בסיסית.. כמה משפטים ושלום שלום.כבר כמה זמן שהוא שולח לי הודעות של מה שלומך/בוקר טוב/שבת שלום/שבוע טוב וכו.. ממש על בסיס יומיומי, וזה מציק. אני תמיד משתדלת לענות.. אבל הוא נראה לי די רגיש.. מה גם שאני לא יודעת למה הוא שולח את ההודעות מתמימות או יותר מזה..(הוא קטן ממני..)מה עושים כדי לא לפגוע בו?

ש.אהלן, מה הבעיה בעצם בחברה בגיל 15? לא שזה הדבר הנכון.. אבל זה כן כיףבן 15

ש. הי, קודם כל תודה רבה על ההזדמנות לשאול שאלות בצורה כזאת, זה ממש לא מובן באליו, מעריכה♡ ועכשיו לשאלתי, אני בכיתה ט, פעילה בלא מעט תנועות נוער דיי גדולות בארץ, ויוצא לי לעבוד ולהיות בקשר עם בנים..אני מאוד משתדלת לשים קווים אדומים איפה שצריך אבל, וזה אבל גדול, אני מאוד מהירה ולא נמרחת בדברים שאני עושה (לא בקטע מתנשא, אני פשוט רוצה שתבינו בצורה הכי מדוייקת) ולפעמים יוצא שאני קצת מתעצבנת, צועקת, (בשביל שדברים התקדמו יותר מהר) וכו.. האם בסופו של דבר כשאני אגדל וארצה להתחתן בעז"ה זה ישפיע על זה??(כי ככה הבנים מכירים אותי..)בת 14+ ואם אפשר לבקש שבן יענה על זה משתי סיבות.. א. לבנות יש תשובות רוחניות מדיי וקה לי לקבל אותם.. ב. אני רוצה לדעת באמת מה בנים חושבים על זה

ש. אני מרגישה כאילו אף אחד בעולם לא יכול להבין אותי. אני רוצה להתחתן עכשיו, אבל זה לא מקובל בימנו... וזה מרגיש לי כל כך לא נכון! כאילו אני מרגישה שאני מוכנה להקים בית, מוכנה לבעל וילדים, מוכנה להכללל. אבל רק בגלל שאני בת 16 אני לא יכולה לממש את זה. זה ממש מעצבן ולא הגיוני... כולן אצנו באולפנה מדברות על בנים, לחלק יש אפילו חבר, כולן רוצות את זה ואני בטוחה שגם אצל הבנים זה ככה, אז למה לא פשוט להתחתן ולגמור עם העניין??? זה ממש מטומטם שאנחנו מכאיבים לעצמנו סתם, מתאהבים סתם, והכל רק בגלל שאנחנו לא בני 18. פעם באמת הבינו עניין, גיל 16 ואפילו 13 היו גילאים אידיאלים לחתונה. למה שינו את זה??? במילא אין לנו יותר מידי מה לעשות עם הקטע של הבנים עד החתונה אז למה לא פשוט להתחתן מוקדם יותר? מרגיש לי שאנחנו מציבים לעצמנו מכשולים לחינם... העניין מציק לי מגיל 15 אני מפחדת מהתגובה של האנשים מסביבי כשאני אשאל את הדברים האלה אז קברתי את זה.. ממש אשמח אם תוכלו לענות ליבת 16

ש. שלום! תודה על כל העשייה הברוכה לעם ישראל, מדהים כמה אפשר ללמוד מכם, ומשאלות של נוער בכלל. אשמח לשאול, איך מכירים בציבור שלנו, הציוני דתי? (הכוונה לפגישות לצורך חתונה והקמת בית בע״ה) תודה!

ש. אני מאוהבת באחי החורג וזה משגע אותי משהו לא בסדר איתי?בת 17

ש.הרבה פעמים אני מרגישה שאני צריכה מישהו שיהיה לידי, שיקשיב לי ויעזור לי.. אני פשוט רוצה אחד שיקשיב לי ויהיה פה בשבילי. חסר לי מישהו כזה בחיים. אני רוצה שיהיה לצידי דווקא בן ולא בת. מצד אחד אני יודעת שזה לא טוב ואני לא באמת רוצה, אני הכי רוצה לשמור על עצמי לבעלי בעז"ה ולא שהעבר שלי יכלול שלושים אלף נערים שהייתי איתם בקשר, ומצד שני זה כ"כ קורץ ונשמע הכי לגיטימי ותומך בעולם. אני יודעת שמבחינת ההלכה זה לא נושא שהוא מוחלט וקבוע.. אני לא כל כך יודעת מה לעשות עם זה, אני חושבת על זה הרבה..השאלה כמה זה נורא אם יהיה לי חבר שבאמת אפתח מולו את הלב שלי ולאו דווקא מתכננת חתונה או משהו כזה... בת 15

ש.אני בת ** ומאז גיל 10/12 בערך רציתי חבר . כמובן שאז זה היה במובן השיטחי יותר ועם הזמן הרצון הלך וניהיה יותר רצון של לבנות בית ,לאהוב מישהוא ושיאהב אותי בחזרה. ובזמן האחרון אני כבר ממש מרגישה מוכנה לזה ובשלה .הבעייה שזה פשוט לא קןרה לי אני לא מסתובבת בחברת בנים ואין לי ידידים כך שגם הסיכוי שזה יקרה קטן . אני מאמינה שה ישלח לי את האחד .אבל הראש שלי לא מפסיק לדאוג ולשאול למה זה לא קןרה לי כבר . כל חיי חשבתי שבגיל 16/17 כבר יהיהנלי בן זוג וניהיה ביחד ואחרי כמה שנים נתחתן . השאלה שלי היא איך יכול להיות שמשהו שאני רוצה ככ ומרגישה כבר מוכנה אליו לא קןרה לי . ולאחרים זה קורה ככ בקלות . למה הם כן ואני לא . הרי שנינו בני נער

ש. הי:)לאחרונה קיבלתי הצעה על בחור (בפעם השניה, משני אנשים שונים) אני אישית מכירה אותו ומעריכה אותו מאד וחושבת שהשידוך יכול ללכת ממש טוב. מבחינתי זה עדיין לא הזמן ברמה הטכנית (אני מרגישה מוכנה לחתונה אך קודם אני רוצה קודם לסיים שנת שירות). אני ממש מתלבטת איפה גובל פה ההשתדלות לצד הביטחון (כבר פעם שניה, זה לא איזה מסר?) והאם נכון לענות תשובה חיובית למרות הידיעה שהחתונה תחכה עוד זמן?בת 18

תודה רבה על הפרוייקט!🤩מאז ומתמיד הייתי יותר דוסה מהמשפחה המצומצמת שלי (המורחבת חצי מאוד מאוד דוסה וחצי פחות) ומאז הבת מצווה אני מתחזקת הרבה הרבה יותר ב"ה. אבל לא ישר אחרי הבת מצווה היה לי ברור שלא אחבק את דודים שלי והאמת גם לא ככ חשבתי על זה ובשנה האחרונה אני ממש מנסה לשמור מהם נגיעה אבל הם לא קולטים והם ממשיכים לנסות לחבק אותי. לא נעים לי להגיד להם אבל אני רוצה לשמור נגיעה.מה לעשות? בת 14 כיתה ט

היי😊קודם כל, כל הכבוד על המיזם!! אני מרגישה שהוא תורם לי ולעוד חברות רבות! רוב החיים שלי לא הייתי ליד בנים (מלבד אחים, בני דודים, משפחה..)גם בבית ספר וגם בסניף הכל היה מופרד כך שאין לי אינטרקציה עם בנים כלל.בבית ספר ובכללי בחינוך הדתי מדברים הרבה על כך שבנים כל הזמן חושבים על בנות, אם הם רואים בנות יפות הם חושקים בהם ושבכללי יש להם יצר תאווה מאוד חזק.בגלל שלא היה לי קשר עם בנים בני גילי אני לא יודעת איך זה, אבל האם זה באמת נכון? בגלל כל מה שחינכו אותי אני מרגישה שיהיה לי קשה לסמוך על בנים כי אני מפחדת שכל מה שמניע אותם זה רק זה.אשמח לתשובה (ואם היא תהיה מבן זה יעזור) האם באמת המחשבות האלו כל הזמן והאם הם באמת לא יכולים "לשלוט" בזה?בת 17

ש. שלום קוראים לי *,אני בת 16-דתייה,לפני שנתיים התחיל איתי בחור בגילי מהעיר שלי ,הכרתי אותו לעומק וממש התאהבנו... ההורים שלנו לא היו בעד ,ניסו כל הזמן להפריד בנינו ותמיד בסוף חזרנו לדבר...אחרי שנה החלטנו שזה לא מתאים הקשר הזה בגלל שזה הפריע בלימודים והקשה על הריכוז שצריך להשקיע בחמישית בפנימיות שלמדנו...נפרדנו ברוח טובה חישבתי שהזמן יעשה את שלו...מאז אני מוצאת את עצמי חושבת עליו כל יום בלי יכולת לשחרר וכואב לי לחשוב שאולי הוא כבר שכח ממני והמשיך כרגיל בחיים כי אני ממש אוהבת אותו.מה לעשות?אנחנו חברה נפרדת ואין לי מושג איך זה עובד אצל בנים, יותר קל להם לשכוח?אתם חושבים שזה הגיוני שהוא שכח ממני לגמרי אחרי שנה אפילו שהוא היה ממש מאוהב בי?אני ממש רוצה להגיד לו שקשה לי בלעדיו וחוששת לצאת סתומה או שהוא כבר חושב עליי כעל סתם מישהי רגילה...אני בעייתית אם אני אוהבת מישהו אפילו שאנחנו לא מדברים כבר שנה?בת, 16