יש מישהו שגדול ממני בשנה והיינו שנה שעברה ביחד בצוות. לאט לאט התקרבנו ונהיה בנינו קשר ממש טוב. בחודשים האחרונים הקשר בנינו עוד יותר התחזק ואנחנו מדברים ומשתפים המון. אני מאד אוהבת לדבר איתו וכיף לי איתו אבל מבחינתי הקשר הזה הוא רק חברים טובים, שום דבר מעבר לזה. בזמן האחרון אני המון פעמים שואלת את עצמי האם גם מבחינתו הקשר הזה הוא חברי בלבד ולא זוגי? ואם לא? איך אני יכולה לא לפגוע בו? וגם, בעזה כשיגיע הזמן ויהיה לי בן זוג האם הקשר החברי הזה בנינו יפריע? אני לא רוצה לנתק את הקשר איתו/להתרחק (ובבקשה שזאת לא תהיה התשובה). אני רוצה ללמוד לנהל את הקשר הזה בצורה בריאה ונכונה. תודה! נקבה 17
ש. בזמן האחרון שמתי לב על מישהו שאני מכירה מהסניף שעובר עליו משהו ,אחרי הרבה מחשבות אם זה נכון דיברתי איתו והוא סיפר לי שהוא בתקופה לא כזה טובה והביטחון העצמי שלו ירד (הוא מאוד מקובל בכל מקום ותמיד עם מלא ביטחון) אני גם רואה את זה יותר מאז שהוא אמר. איך אפשר לעזור לו? בלי לעבור את הגבול הדק בין בת לבן ...
אני שואלת שאלה שנראה לי תתאים להרבה מכאן.. במערכת יחסים, איך אני יכולה לדעת שאני אוהבת את הבנאדם ולא רק את המילים שהוא אומר?(היה פה פירוט שצונזר בעקבות בקשת השואלת)
אני בזמן האחרון מתחזקת נורא ויש לי מצפון על כל נגיעה אבל מנגד לכך עמוד לצידי בחור שהוא האדם שאיתו אני רוצה לחיות עד הנצח. המליצו לי על הפסקה אבל אך אני יכולה לעשות דבר כזה ? אך אפשר להיפרד מבן אדם שטוב לך, אני שנה הבאה מתחילה מדרשה ככה שזה עוד יותר משפיע עלי . בתכל'ס מה אני יכולה לעשות מפה ? ואם יש ספרים שמדברים על זה שיעזרו לי ?
כבר המון זמן שיש מישהי שלא יוצאת לי מהראש, ואני לא חושב שכדאי להתחתן בגיל מוקדם לכן אני לא מנסה ליצור איזשהו קשר.. מצד שני כתוב 'שמא אחר יתפסנה'. מה אני אמור לעשות? אני מפחד שאם אני אחכה אני עלול 'לפספס' אותה ואז כל החיים אני אוכל את עצמי שלא ניסיתי מוקדם יותר, במיוחד שזה קשה שלא לנסות ליצור קשר בכללי כי זה כל הזמן יושב עלי, והלב מאוד רוצה בקשר למרות שהמוח יודע שזה לא נכון עכשיו.. איך זה מסתדר ביחד שאני צריך להתאפק ולחכות עם 'שמא אחר יתפסנה'?
ש. אממ אז ככה.. יש לי חברה ממש טובה שיש לה מדש שבזמן האחרון הם התחילו ממש להסתדר.. וכאילו היא מספרת לי על זה מלא ולא מפסיקה להגיד לי כמה שהוא חמוד ואיזה כיף היה להכין איתו דברים ואיזה נחמד הוא כלפיה.. אני מניחה שזה כי הם לא כ"כ הסתדרו לפני כן אז היא מתלהבת פתאום שכן.. היא פשוט מדברת עליו המון וכל פעם שהיא עושה את זה אני מתחילה לכעוס עליה.. כאילו להתעצבן שהיא כל הזמן מדברת עליו... וזה קצת מביך אבל אני חושבת שזה בגלל שהוא מוצא חן בעיניי בעצמי.. אני באמת באמת לא רוצה עכשיו חבר ובמודע משתדלת פחות לדבר איתו (לא הכי עובד לי..) אבל עדיין כל פעם שהיא מזכירה אותו בהקשר חיובי כלפיה זה ממש מעצבן אותי גם זה מרגיש לי שהיא מנסה כל הזמן להגיד נראה לי הוא בקטע שלי נראה לי הוא בקטע שלי.. ואני לא יודעת אם זה בגלל המצב שאני נמצאת בו שאני מפרשת את זה ככה או בגלל שזה באמת קיים..בד"כ אם יוצא לי שמישהו מוצא חן בעיניי אני פשוט לא עושה עם זה כלום כי אני לא חושבת שזה נכון עכשיו ומחכה שזה יעבור איכשהו, אבל עכשיו כשהיא מדברת עליו ככה ממש קשה לי עם זה אני מרגישה כאילו אני צריכה לעשות לה דווקא ולמצוא חן בעיניו במקומה למרות שאני לא רוצה!! לא חבר בגיל הזה ולא לפגוע בה כי היא חברה ממש טוב שלי.. אשמח לעצות.. מקווה שאני מובנת.
אז יש אחת שאני מכיר כבר די הרבה זמן- לא הרבה מאוד אבל הרבה. והיה לנו קשר מיוחד ידידים כזה וככל שהתקדם הזמן אני גיליתי יותר ויותר כמה היא מדהימה ומושלמת ו...(אני עומד לצאת נקבה עכשיו) התחלתי לאהוב אותה באמת לא אובססיבי עכשיו אבל מאוהב. אני בן אדם מאוד ישיר והיא בן אדם מאוד מקשיב אז היה לי בנוח להגיד לה איך אני מרגיש. לקח לה זמן להבהיר את הנקודה אבל זה לא היה... הדדי. אני לא מרגיש עכשיו לוזר או משהו ואני עכשיו באמת יודע שזה היה טוב שהיא התייחסה לנושא טיפה בפחות רגישות ממני כי קשר זוגי זה היה באמת לרעתנו. זמן טוב להגיד לכל הנערים פה שלא סתם אומרים לכם שחברה בגיל צעיר זה לא טוב (אני מאמין בללמוד בדרך הקשה, אבל כל אחת שתיתן לה את הלב שלך לא תחזיר אותו שלם לגמרי ואחרי 10 חברות כבר לא יהיה לך מה לתת). עכשיו אחרי שזה קרה לקחתי זמן לחשוב אבל העובדה שאנחנו במסגרת משותפת(סניף) דוחקת אותי פה טיפה... כי מצד אחד אני לא רוצה לאבד אותה כי גם הקשר שלנו בתור ידידים הוא אחד הדברים היותר חזקים שחוויתי והיא בן אדם טוב שתמיד אפשר לסמוך עליו. וגם בלי קשר כל האנשים שאני מכיר אוהבים להיות בחברתה כי היא מצחיקה והיא אחלה. אבל מצד שני אני רוצה להתקדם מפה ולא להישאר במצב הזה כי אני מכיר חברים שחוו פרידה ולא התקדמו מאז ואז נפרדו וחזרו מיליון פעמים עד צאת הנשמה. חבר שלי הציע לי פשוט להתקדם ולשכוח אותה אבל זה קשה כי היא לא השתנתה בכלום. מה אתה מציע לעשות כדי להתקדם? תודה מראש
ש. הי, רציתי לשאול על מחשבות שעולות לי בזמן האחרון על בעלי לעתיד...תקשיבי זה בעיה אם השאיפות שלי לא ממש גבוהות בקטע דתי? יותר בקטע ארץ ישראל...פשוט לא כל כך חשוב לי ציצית ותפילות וכאלה.. בעיקר שיהיה פשוט בן אדם טוב ואיכותי...זה אומר שאני לא מגובשת מבחינה דתית או שאני מגובשת על דעה לא טובה? או שפשוט זה הדרך שלי והיא בסדר..
אני דלוק על אחות של חבר ממש טוב שלי זה מרגיש לו ממש לא מכבד... מה לעשות? מין וגיל *בן 16
ש. אהלן! לפעמים יוצא לי לשבת לדבר עם בנים לא אישי כחלק מקבוצה. ואני בנאדם נחמד מטבעי שמדברת עם כולם בלי הבדל, וכבר קרה שבנים לא הבינו נכון את הנחמדות הזו. דיברתי עם מישהי שאמרה לי שהראש שלהם לא עובד כמו שלנו.. אני הייתי נחמדה סתם, ואיך אני ידע לאן לוקחים את זה? אז מה להפסיק להיות נחמדה לבנים? שאני יתכחש אליהם כדי שלא יחשבו כל מיני דברים לא נכונים??
היי. לא מזמן שלחתם פוסט ארוך לגבי בנים-בנות שממש שינה לי את המחשבה.., והחלטתי לשנות את כל הגישה שלי ולהשתפר בנושא הזה...אבל, מה אני עושה אם כבר יש לי רגשות כלפי מישהו? אמנם לא יצרתי איתו קשר אז פשוט החלטתי להדחיק את זה אבל זה מרגיש לי לא באמת אמיתי ונכוו. אני מרגישה כאילו אני מנסה לעבוד על עצמי. מה אני יכולה לעשות?
אנחנו יוצאים כבר מעל שנה. אני אוהבת אותו מאוד ואנחנו תדרים מעולה ביחד. הכימיה בינינו טובה, אנחנו שנינו משקיעים כמה שאפשר בקשר אבל גם ממש נותנים מקום אחד לשני. אנחנו מתאימים מאוד והקשר שלנו אולי הכי טוב שיכול להיות, ויש כבר מחשבות רציניות על חתונה. אבל יש בעיה אחת שקצת מפחידה אותי - אנחנו לא רבים בכלל. תמיד אמרו לי שכל זוג רב, לכל זוג יש פעמים שכועסים אחד על השני ויש מתח ומריבות ונפילות, אבל לא היה לנו שום דבר כזה מאז שהתחלנו לצאת לפני שנה, וגם עוד לפני כשהכרנו והיינו חברים טובים בלי להיות זוג רשמי. זה בעייתי שאנחנו לא רבים? זה אומר שיש משהו לא בסדר? בדרך כלל אני לא אחת שרבה, אז אולי זה כן בסדר... בכל מקרה, אשמח לייעוץ. תודה! בת 18