יש אצלנו ילד דתי שמגיע תמיד לבית שלנו והוא מגיע בגלל שחסר לו משהו אהבה או יחס והוא תמיד מנסה לקבל ממני יחס וזה לא מתאים לי כי אני דתיה ולא מדברת עם בנים אבל אין לי את הלב לא לדבר איתו כי אני יודעת שהוא צריך את זה אבל מצד שני זה מגיע לזה שאני כל הזמן חושבת עליו ואני לא יודעת מה לעשות האם זה נכון מה שאני עושה נ.ב. שכחתי לרשום שהילד בן 12
מה מחזיק את הזוגיות בשנים המתקדמות? אחרי 30 שנות נישואים...זה לא נהיה כבר "שותפות טכנית" לחיים?
שלום שלום. דבר ראשון אתחיל ואומר שאתם עושים עבודת קודש! ב"ה אני בחורה עם לא מעט קשרים עם בנים (ולא רואה בזה שום בעיה), אם רק ארצה יכול להיות לי אותו בן הזוג שרובנו מייחלות לו לבוא, וכן, אני רוצה בן זוג! אני מרגישה ויודעת שאני מסוגלת לתחזק קשר רציני לטווח ארוך ויציב אך זו לא הבעיה. אני לא יוצרת קשר רומנטי עם אף בן, כי יש בי הפחד לפספס בן אחר.. כל החיים שלי הורגלתי לשאוף לטוב ביותר, איך אני יכולה להיות עם בן זוג אחד ואז יבוא בן אחר שיהיה יותר מוצא חן בעיני? איך אני יכולה לעזוב מישהו לטובת מישהו אחר? זה דבר לא מוסרי ולא נכון לדעתי. אז איך אוכל להיות בטוחה שהוא האחד ושאני צריכה להפסיק לחפש? אני בהתלבטויות האלה כבר תקופה ארוכה ומתפספסים לי קשרים בין האצבעות, אני פוגעת בבנים וכבר חסרת אונים, מה לעשות? תודה ענקית מראש♡ בת 17
קודם כל תודה רבה על הפרויקט הזה. אתם עושים עבודת קודש! אני מאוהבת בידיד שלי כבר שנתיים. אני יודעת שזה לא מתאים לכן ניסיתי להפסיק את זה- ניסיתי ממש להחליש את הקשר (לנתק ממש אני לא יכולה כי אנחנו מסתובבים באותם מעגלים חברתיים) והתפללתי לה' שיעזור לי, אבל זה לא עזר. אני בתיכון אז זה לא שייך שנהיה חברים וגם אנחנו לא מתאימים אחד לשני. אבל אם למרות כל מה שניסיתי כדי להפסיק את זה אני עדיין מאוהבת בו אולי זה סימן מהקב"ה שיכול לצאת ממנו משהו טוב ואנחנו צריכים להשקיע בקשר הזה? איך אני יכולה לדעת?
יש לי חבר שאני מאוד אוהבת, ובאמת מעריכה אותו ולא רוצה להיפרד, אבל קשה לי עם המחויבות וזה מלחיץ אותי, במיוחד כשהוא או חברים אחרים רומזים שאנחנו צריכים להתחתן בקרוב. מרגיש לי ממש מוקדם להתחתן ואני מרגישה שאני לא במקום הנכון בשביל זה. אני לא יודעת איך להסביר לו בלי שהוא ייעלב, או ייפרד ממני. אנחנו דתיים, אז השאלה של שמירת נגיעה והפיתויים רק מחמירה את המצב, וזה מלחיץ. שקלנו אפילו להפסיק לשמור נגיעה מהלחץ, אבל אנחנו לא מוכנים לזה. אשמח לעצות בת 19
אהלן😀 אם לכם מושג כמה אתם תותחים בפרויקט המטורף הזה.. תודה!! אנחנו מתנדבים ביחד כמה חבר'ה, שזה אומר שאנחנו עובדים ביחד ונמצאים ביחד הרבה.. אחד החבר'ה ואני לאט לאט נהיים יותר בקשר (לא מוגדר, אבל פתאום קלטתי שאנחנו נמצאים ביחד פול, מתחילים לדבר על נושאים יותר מהותיים ועוד כל מיני דברים), אבל אני לא רוצה חבר עכשיו.. כאילו כיף לי איתו ואני לא רוצה שנהיה פחות בקשר אבל אני מפחדת מלהיות זוג כי אם נפרד אז הקשר יהיה פחות טוב מעכשיו.. גם אני אשמח לעצות מה לעשות איתו, וגם בכללי- איך לא לפחד לחזק קשרים.. עם אנשים בכללי, לא רק עם בנים תודה עצומה!
ש. יישר כח גדול! השאלה היא כזאת.. אני בשירות לאומי והכרתי מישהו שאני ממש רואה את האפשרות שנצא בעתיד.. כי הוא כזה די בסגנון שלי וכו'.. אפילו חברה שמכירה את שנינו אמרה שתשדך כשיהיה רלוונטי שנינו דוסים כאלה הבעיה שאין לנו קשר ואני רק חושבת עליו כל היום.. וקראתי בתשובה אחת כאן שאסור להתפלל על מישהו ספציפי אלא להתפלל שה׳ יביא לי את מי שהכי טוב בשבילי אז איך מתמודדים עם זה שאני חושבת על מישהו ספציפי אבל לא יכולה להתפלל על זה? תודה רבה!
הייושש:) נראה לי (לא רק נראה, הוא סוגשל אמר את זה לחברה שלי) שמישהו נדלק עליי והוא ממש ממש ממש לא הטעם שלי מכל הבחינות וזה דוחה אותי לחשוב על זה ואפילו מעליב, ואני פשוט מרגישה אשמה שזה קרה ואני ממש מרחמת עליו.. לפעמים אני נזכרת בזה ואני מנסה לשכוח וזה שוב חוזר עם הרגשות אשמה.. יש לכם עצה מה לעשות ואיך לשכוח ולהבין שזאת בעיה שלו?
יש לי חברה כמעט שנתיים, אני מאוהב בה והיא בי, אנחנו מאוד שמחים ומאושרים והתכנון הוא להתחתן בעז״ה בעתיד (היא בשירות עכשיו ואני שנייה לפני גיוס) היא מדהימה ממש ואני לגמרי זכיתי :) אני לפעמים חושב על זה שפתאום אני אהיה משעמם לה מידיי, או שלא יהיה לנו כבר על מה לדבר ושהיא כבר לא תרצה להמשיך את הקשר אני אציין שהיא אומרת שזה לא נכון, אבל אני בחששות שזה יקרה יום אחד ואאבד אותה
איך מנהלים זוגיות בצורה בריאה וטובה? גם בלב החברות וגם וכנשואים.
משיב נפש! היי מה קורה?? תקשיבו אני כותבת לכם גם שאלה וגם טענה כזו שכבר מלא זמן אני חושבת לעצמי.. זה בעניין היחסים בינו לבינה... אני פשוט חייבת לומר שיש פה הגזמה מטורפת.. ! אני יכולה להבין שיש אנשים שמחמירים והעניין אצלם הוא שונה ורגיש יותר ולכן הם לוקחים על עצמם כל מיני דברים.. אבל בעיני, זו עדיין הגזמה.
אהלןן ממש מעניין אותי איך הראש של בנים עובד.. .. האם הראש שלהם עובד כמו שלנו? למה אני צריכה לעשות גבולות לעצמי בצניעות ובשירה אם היצר הוא של הבנים שיעבדו על עצמם?? אני לא מדברת על ההלכה ולשמור על עצמי לחתונה.. וממש ממש תודה על הכל.