כל השאלות שנשאלנו #בינו לבינה

שלום לכם! יש לי שאלה שהיא פחות נפשית אלא יותר תכלס - איך בדיוק הולך תהליך השידוכים בציבור שלנו? איך מבררים, מציעים שידוך לחבר, מציעים למישהי לצאת, בודקים אם משהי פנויה, וכו'. אשמח לפירוט שלב אחרי שלב, מההתחלה ועד הדייט הראשון. אם יש הבדלים בשלבים בתהליך או אפשרויות שונות לדרך בה זה מתבצע (נגיד בין דתיים שמרנים יותר לפתוחים יותר) אשמח שתפרטו. הנושא הזה ממש מסקרן אותי ממש ובקושי מדברים עליו. שלא לדבר על זה שהוא יהיה רלוונטי לגבי בעתיד הלא רחוק... אני בטוח שזה מסקרן גם עוד חברים בקבוצה. ממש תודה, מקווה שהשאלה מתקבלת :) בן 20

אני יוצאת עם מישהו כבר שנה, והכיוון הוא חתונה. אבל מדי פעם אני חושבת, איך אני יודעת שזה באמת הוא? יש בינינו כימיה טובה, אני מעריכה אותו ואפילו מעריצה אותו על הרבה מאוד דברים. יש לנו ערכים משותפים ורצונות דומים. אבל הוא לא "גבר החלומות" שתמיד חלמתי עליו, למרות שהוא מאוד טוב בלי קשר לזה. איך אני יודעת שזה באמת הוא?

הי, רציתי לשאול האם זה נכון שבנים מחפשים ורוצים (לחתונה) בנות יפות ורזות?

קודם כל כל הכבוד לכם על מה שאתם עושים. אני מכירה מישהו בערך כל החיים שלי ותמיד היינו חברים טובים אבל בזמן האחרון דברים מתחילים להתחמם... הוא אומר לי כל מיני דברים שפעם הוא לא היה אומר, אחרי מבחן שואל איך היה, עומד לידי, מספר לי דברים וכו.. הקשר שלנו קצת מסובך כי אנחנו גם אחראים על דברים ביחד אז אני לא רוצה להתחיל שום דבר כי אם זה לא יסתדר זה יכול להרוס את הכל. אבל אני משתגעת כי יש לי רגשות אליו ואני לא בטוחה אם יש לו כי הוא פעם מתנהג ככה ופעם אחרת מספר כמה כיף לו עם מישהי... ואני לא יודעת מה לעשות. להגיד משהו? להשאיר את זה ככה?

קודם כל כל הכבוד לכם על מה שאתם עושים. אני מכירה מישהו בערך כל החיים שלי ותמיד היינו חברים טובים אבל בזמן האחרון דברים מתחילים להתחמם... הוא אומר לי כל מיני דברים שפעם הוא לא היה אומר, אחרי מבחן שואל איך היה, עומד לידי, מספר לי דברים וכו.. הקשר שלנו קצת מסובך כי אנחנו גם אחראים על דברים ביחד אז אני לא רוצה להתחיל שום דבר כי אם זה לא יסתדר זה יכול להרוס את הכל. אבל אני משתגעת כי יש לי רגשות אליו ואני לא בטוחה אם יש לו כי הוא פעם מתנהג ככה ופעם אחרת מספר כמה כיף לו עם מישהי... ואני לא יודעת מה לעשות. להגיד משהו? להשאיר את זה ככה?

ש. הייי, מאז שאני זוכרת את עצמי היה לי ממש משיכה ותמיד הנושא הזה ממש עניין וסקרן אותי, תמיד נמשכתי לזוגיות וכל זה... איך אני יכולה לנתב את זה למקומות הנכונים ולא לייצר הרע?

היי, תודה רבה לכם! אני רוצה לשאול שאלה לגבי התשובה 2435 אני בשבט מעורב, אנחנו נפגשים בשביל הכיף והגיבוש ולא בשביל מטרה אחרת. ברגע שנפגשים, הכל עולה יש צחוקים, לפעמים דיבורים עמוקים יותר וכו'... ז"א, לפי מה שאתם רשמתם בתשובה, אסור לי להפגש איתם??? נ.ב.- יש גם בנים וגם בנות אני לא באה בשבילם אני באה לכל השבט.. *אני אישית שומרת נגיעה ומקפידה ב"ה על צניעות. (יש כאלה שלא..) תודה רבה!, ממש מעריכה!!! שאלה נוספת: קראתי את שות ב.2435 והיו לי עליו קצת שאלות.. לדוגמה קבוצות ווצאפ (לא טכניות בכלל) עם בנים שאני לא מכירה (שלפי השות אסור). בתור אחת שנמצאת בכמה כאלו ובהחלט מדברת שם, אני לא ככ מבינה את הבעיה גם אם באמת אני אתחיל לפתח רגשות כלפי מישו ולדבר איתו יותר וזה מה כבר יכול לקרות. וברור שהכל יכול לקרות אבל לא נראה לי בגלל זה לשים כל מיני הגבלות כי כמה אפשר.

שלום(: תודה רבה על הזכות לשאול פה! אז ככה, אני בת 18 עכשיו בשנה ראשונה לשירות.. מתכננת בעז"ה לעשות שנה הבאה מדרשה מלאה. ואני חושבת שארצה להתחיל לצאת כבר שנה הבאה, ואפילו להתחתן כשאסיים את המדרשה בע"ה.. אבל פתאום מתחילות לצוץ לי מחשבות ודאגות מבחינה כלכלית איך נסתדר בעלי ואני? אני רוצה ללמוד קודם לעשות תוארכדי שאוכל גם לפרנס אבל אני לא רוצה לחכות ולא להתחיל לצאת עד שיהיה לי תואר ביד.. וגם מהצד שלו, אם הוא יהיה בישיבה/בצבא ולא יהיה הרבה הכנסות מהצד שלו , או שהוא יהיה בכלל בגיל שלי.. איך מסתדרים עם זה?? אני מכירה זוג שהתחתנו צעירים והם גרים אצל ההורים שלה, ואני ממש לא רוצה להיות ככה.. יש את העניין להשליך על ה' ואני כל כך מאמינה בו וסומכת עליו!! ופעם בכלל לא הייתה לי התלבטות בכלום, הייתי בטוה שה' יעזור וגם עכשיו אני בטוחה בזה.. פשוט אני קצת ריאלית וחושבת שאני צריכה גם השתדלות מהצד שלי. ואני באמת לא יודעת איך צריך להתנהל עם זה..? לא לעשות מדרשה שנה הבאה וללכת לעבוד/ללמוד? זה גם אופציה אבל אני חלמתי תמיד לעשות מדרשה והנשמה שלי צמאה לזה כל כך.!! אשמח לעזרה... אין לי מושג מה לעשות..

קודם כל יישר כוחכם על כל המאמץ וההשקעה...! שאלה מצחיקה אתם לא חייבים לענות אומרים בחדר ייחוד לשם ייחוד...?

אהלן, יש מישהו שאני דיברתי איתו הרבה פעם ולאחרונה הפסקנו לדבר כי באמת הבנתי שהוא לוקח את זה למקום יותר רציני ואני לא. הבעיה היא שהוא כתב לי שזה ממש חסר לו שדיברנו ועוד כל מיני, תאמת? לי לא כזה חסר לדבר איתו, וגם לא רציתי להמשיך לדבר איתו, אבל אחרי כזאת הודעה אני לא יכולה להגיד לו שאני לא רוצה להמשיך לדבר איתו, בקיצור מה אני עושה אם אני באמת רוצה להפסיק לדבר איתו אבל פשוט לא נעים לי?

הלן, אני מבין שאתם די בגילאים שלי אז אולי תוכלי לתרום מהניסיון שלכם. אני יוצא לדייטים כבר שנתיים (בשביל ההבנה, יצאתי כבר עם 16 בנות) ומרגיש שנגמרו לי הכוחות. תמיד מגיע לדייטים גמור נפשית וכל בעיה קטנה שנוצרת בקשר שוברת אותי. מרגיש שחוק, מרגיש שהאמונה הולכת ודועכת. בעבר הייתי שואב כוחות מהאמונה, אבל אני מרגיש שכבר אין לי מה לשאוב ממנה, היא לא מקור הכוח שלי יותר (ואם האמונה לא, אז מה בעולם כן???) ובעיקר אני מגיע לדייט בלי שום אמונה שהוא יצליח... שמעתי הרבה שיחות אמונה לחיזוק, עשיתי הרבה הפסקות שלכאורה היו צריכות לטעון אותי. וכלום לא עוזר... חבריי הטובים נשואים עם הבחורה הראשונה שלהם ולא מכירים את ההרגשה וכך יוצא שאין לי למי לפרוק באמת. מרגיש מיואש... וזה מקרין על כל החיים שלי. קשה לי מאוד להתרומם ומתהלך בעולם כבוי... אשמח לעזרתכם... אני ממש אשמח שרווק/ה שמכיר/ה את ההרגשה יענה או נשוא/ה שהתחתנ/ה כעבור הרבה זמן. תודה! בן 22

וואו, מהרגע שנכנסתי לאתר וראיתי כלכך הרבה שאלות, ותשובות מדהימות!!!! הוסיף לי כלכך הרבה!!! באמת! רק מלקרוא את התשובות מרגישה שזה גידל אותי. אשריכם ישראל! תודה רבה!!! אז לשאלה... אני דוסית, אפילו מאוד. יש לי רצון חזק מאוד להתחתן ולהקים בית של תורה. הרצון כלכך גדול. באמת. וברור לי שזאת השאיפה שלי ובעזרת ה' זה עוד יקרה. בקרוב! הלוואי!! מתפללת... אז ככה, לפני איזה חודש איזה בחור אחד שבכלל לא הכרתי אתחיל כזה להתכתב איתי, זה התחיל מאיזה דיון גדול שהיה וקיצר כתבתי מה אני חושבת וכו'וכו'.. קיצר המשכנו קצת להתווכח עלזה בטלפון.. בפרטי.. עכשיו במחשבה אחורה, זה היה פשוט טעות. למה נכנסתי לזה?! אין לי מושג, פשוט הרגשתי צורך להביע את דעתי בנושא של הדיון... (זה היה על סניפים מעורבים וכזה...). מהרגע שהתחלנו להתכתב אני מבחינתי כאילו זה היה וויכוח כזה עם דעות.. מיפה לשם, הבחור, שלא כלכך דוס כרגע, (אולי עכשיו כן😄.. בגלל שדיברנו..) קיצר הוא למד בישיבה של דוסים רציניים ופרש.. אפשר להגיד ש'בזכות' זה שדיברנו, הוא זרק את הסמארטפון, חזר לתפילות, בקיצור מרגיש שהוא עובר שינוי.. לא נעים לי להגיד אבל הוא אומר שזה רק בזכותי. זה קצת שם אותי במקום לא נעים. כי לי- ברור! מאוד ברור! שלהמשיך קשר כזה שהוא לא לחתונה. זה לא טוב כלכך כרגע, ובמיוחד בגלל שאני רוצה להתחתן בקרוב. ניסיתי כבר להגיד לו אתזה כמה פעמיים, רמזתי, ואפילו היה יום אחד שכתבתי לו ממש בהודעה ארוכה כזה את דעותי וכולי.. קיצר הוא אמר שממש קשה לו והוא מכבד את דעותי, ושיהיה בהצלחה, משהו בסגנון הזה... אין לי מושג איך זה קרה (אולי כן🤨?!) בבוקר שלמחורת הוא שלח לי שוב הודעות.. ואפילו התקשר... איך אפשר להסביר לו בצורה נעימה שלא. פשוט לא... לא יודעת קשה לי להגיד לו, כי הוא מבחינתו הקשר הזה זה וואו. ומבחינתי..... מה אני צריכה לעשות? תודה רבה! מעריכה מאוד!! יישר כוח על המיזם. בשורות טובות!