היי תודה רבה על המיזם! הוא מדהים! יש איזה מישהו שאני ממש בקטע שלו אני מאוד רוצה לשבת ולדבר איתו ליצור איתו שיח, אבל זה גם מאוד ברור לי שאני לא יהיה בקשר עם בנים בגיל ושלב כזה כי גם ההורים שלי יהיו מאוכזבים ממני וגם בשביל עצמי.. אני מאוד מבינה את ההשלכות לקשר עם בנים אבל מצד שני באלי מישהו שיהיה איתי, שיתמוך בי... כמו שאמרתי יש מישהו שאני ממש בקטע שלו אבל אני גם ממש מסתירה את זה כי אני גם לא יודעת מה הוא מרגיש. אני ממש לא יודעת מה לעשות עם ההרגשה הזאת. אשמח שתתנו לי טיפים איך לצאת מזה. אשמח גם לטיפים איך להפסיק לחפש מבנים תשומת לב, תודה!! (צונזר כדי לשמור על פרטיות השואלת)
אוף אוף אני ככ מתוסכלת!! כמה טיפשה אני יכולה להיות?? בחצי שנה האחרונה חוויתי עליות וירידות מסיבה עיקרית. חשבתי ששני בנים מתחילים איתי, זה כאילו התחיל באותה תקופה אבל כל פעם ה'דגש' היה רק על אחד מהם. המחשבות על זה תפסו לי ככ הרבה מקום ולקחו לי אנרגיות והמון כוחות נפש, זה נשמע טיפשי אבל זה כמעט בלתי נשלט... העניין הוא שבכלל בכלל לא חיפשתי את זה, בגלל זה זה ככ תסכל אותי! לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, כי לא קרה שום דבר מעשי מהצד שלהם, רק הרגשתי שהם שולחים רמזים, במודע או שלא.. אחרי חודשיים בערך שהשתגעתי מאחד מהם, הבנתי שזה לא היה הכיוון בכלל-מסתבר שהוא היה נחמד ככה לכולם😅 באיזשהו מקום זה הקל עליי שאני לא נכנסת לתוך כל הסיבוך הזה, אבל זה צילק אותי, חשבתי על זה ככ הרבה, ואחרי שגיליתי שהייתי די טיפשה המשכתי להתייסר מזה שאני לא מבינה כלום וסתם בזבזתי על זה אנרגיות וזה סתם הרס לי את המצב רוח. אז בסדר, את זה עברנו, והבן השני שעדיין חשבתי שהיה לו 'קטע איתי' (ולא רק אני חשבתי ככה), עוד היה ברקע ובמחשבות אבל לא יותר מידי. ואז באיזשהי שיחה שהייתה לי איתו, סתם דיברנו ואפילו היה לי נחמד לדבר איתו אבל ממש ממש לא רציתי להיות איתו בשום קשר קרוב, גם לא של ידידות. ואז תוך כדי השיחה הוא זרק משהו על חברה שלו. אז הבנתי שגם הוא לא התכוון להתחיל איתי וסתם לא הבנתי נכון. אז כן, זה הקל עליי שהוא לא מעוניין, אבל זה שוב החזיר אותי להלקאה עצמית הזאת של למה אני ככ סתומה שחשבתי ככה?!?! ככל שחשבתי על זה יותר הבנתי שאני הגזמתי ברמות, ואני אמנם לא רואה ככה את העולם, אבל רוב האנשים כן, ויכול להיות מצב שמישהו נחמד אליי ואפילו רוצה להתחבר אליי יותר אבל לא בקטע רומנטי או משהו כזה!! מצד אחד זה הבנה נורא פשוטה והגיונית, אבל אני פשוט לא במקום הזה, אני לא בעניין של קשרים עם בנים, אני רוצה רק עם אחד, בעתו ובזמנו בעזה;) אבל אני לא יכולה להמשיך להתייחס ככה לסיטואציות חברתיות, כי אני פשוט אמשיך להיפגע יותר ויותר.. אז מה אני עושה עם זה?? לא מוכנה לשנות את הגישה והתפיסת עולם שלי אבל גם נמאס לי לחיות באשליות ואז להתמוטט מזה... אוף לא יודעת מה לעשות עם עצמי.. סליחה ענקית על האורך, אתם בערך המקום היחידי שאני יכולה לפנות אליו..❤️בת 18
יש מישהו שאני אוהבת, אהבה אמיתית! אבל יש לו חברה... מה לעשות? להגיד לו או להדחיק את הרגש?
היי, תודה לכם על כל המענה המהמם הזה! סליחה אם השאלה שלי קצת מצחיקה... קראתי הרבה תשובות שלכם על קשר זוגי וחוץ ממחויבות אז משהו שהרבה חזר על עצמו זה "מה אני יכולה לתרום לקשר" ולא מה לקבל. זה הגיוני ואני מבינה אתזה אבל לא בדיוק מבינה במה זה מתבטא באמת.. אשמח אם תוכלו לדייק לי(: ושוב תודה!
אשמח שתענו לי מהר כמה שאפשר.. תודה רבה רבה!!!! אממ יש לי בעיה כל פעם שאני מתאהבת באיזה בן גם אם זה בקטנה (זה לא קורה הרבה אבל כזה קורה זה ממש רציני אשמח אם תוכלו להתייחס גם לזה.. למה אני ככ תלויה באהבה הזאת??) אז אני מבינה שזה לא מציאותי ואנחנו לא באמת ככ מתאימים אז אני מתחילה סוג של להמציא לעצמי תכונות שאני מוצאת בו כדי לשכנע את עצמי שאנחנו מתאימים וסוג של להשקיט את המצפון.. כאילו אני ממש רוצה את הקשר הזה בלב אבל המוח אני יודעת שזה לא טוב ולא מציאותי אז כאילו הלב משכנע את המוח למה זה כן כדאי וממציא כל מיני תכונות ומעשים שהבן עושה כדי לשכנע אותו שהוא טוב.. מקווה שהבנתם ולא סיבכתי מידי... אז למה זה קורה?? מה זה המלחמות האלה בתוכי? איך זה הגיוני שאני מבינה ומרגישה דברים אחרים? ומה עושים עם זה? ואיך מתמודדים עם האהבה הזאת?
אני מרגיש ממש טיפש שאני שולח תשאלה הזאת, כי חשבתי שדבר כזה כבר לא יקרה לי ושבניתי את עצמי בחלק הזה כבר מספיק בשביל שזה לא יחזור שוב,אבל זה כן חזר... התחלתי לדבר עם מישהי, בקטנה ממש,כאילו לא דיברנו קצת אבל פשוט זה רק איזה חודש וחצי כזה וזה לא עכשיו דיבורים כל היום וזה.. וכאילו מרגיש לי כאילו חזרתי עכשיו שנתיים אחורה שהיא לא יוצאת לי מהראש והכל, ואני לא רוצה חברה עכשיו,אני לא מוכן ובשל לזה כרגע, ואני פשוט לא יודע איך להפסיק עם זה, אולי היא נכנסה לי חזק לראש כי היא בכלל לא מהחברה שאיתי(היא מדריכה איתי בסניף(לא מדשים) וכאילו אף חבר שלי לא מדבר איתה,אנחנו פשוט לא בחברה שהיא מסתובב איתם וכנל היא לגבינו ולכן אולי זה נכנס אליי חזק כי כאילו זה מיוחד כזה, אבל אני פשוט לא יודע איך להוציא אותה מהראש שלי, עכשיו תבינו,אני לא פוסל את האופציה שיקרה בינינו משהו בעתיד,אני גם לא רוצה לפסול,אבל פשוט כרגע זה לא מתאים אשמח לעזרה בדחיפותתת תודה רבה אין עליכם
ווא תודה רבה רבה לכם על הפרוייקט!! השאלה שלי היא כזאת; איך אפשר לאהוב מישהו באמת רק לפי פגישות ודיבורים? כאילו, לפני חודשיים לא הכרתי אותו, ועכשיו הוא הבנאדם שאני הכי אוהבת בעולם? קשה לי להבין את זה.. אני לא בעד חבר, ואני חושבת שזה לא טוב לצאת יותר מדי זמן, אבל קשה לי להבין איך בקשר נוצרת האהבה.. מקווה מאד שהבנתם את השאלה שלי, ושוב תודה ענקית!!
האם אני צריכה לדאוג לאיך יראה הגוף שלי אחרי שאתחתן? הגיוני שבעלי יאהב גוף מסויים שלא בהכרח יש לי. האם אני אמורה לדאוג מכך שהגוף שלי לא יהיה מה שהוא ירצה?
תודה רבה לכם!! בהחלט שיניתם לי את החיים.אני מדריכה בסניף. יש לנו מרכז ויש לי איתו המון אינטרקציה ככה שלאט לאט שמתי לב שאני כזה מתחילה לרצות לשלוח לו הודעות (טכניות כמובן).. וכזה מרגיש לי שגם מהצד שלו יש טיפה יותר מידי. הוא נחמד לכולן אבל מרגיש לי שזה טיפה שונה וגם אנשים מהמשפחה ששמעו את השיחות וראו את הדברים אמרו. עכשיו זה נחמד והכל וזה גם לא רלוונטי כי הוא ענק אבל אני באמת לא יודעת מה לעשות הלאה. זה טיפה מבלבל כזה, אני בכלל בקטע של מישהו אחר...
היי, אוקיי אז ככה אני כבר כמה שנים מדברת עם ילד שאני לא באמת מכירה. לא ראיתי אותו אף פעם. אבל כן היה מקרה אחד שההורים שלי אמרו לי להפסיק לדבר איתו, וזה היה שהייתי הרבה יותר קטנה. מצד אחד אני הכי מנסה להפסיק כי וואלה זה לא עושה לי טוב, זה לא עושה לנפש שלי טוב, זה גורם לי לשקר. אבל מצד שני באותו רגע זה כיף. אבל באמת בתוכי אני יודעת שזה לא בסדר וכרגע זה לא טוב לי. אשמח לעצה, תודה!
היי ערב טוב , יישר כוח על הפרויקט הזה, עוזר לי בהמון מובנים! אני בקשר די טוב עם מישהי (שנינו שמיניסטים) ובגלל שאנחנו רוצים לפתח את האישיות שלנו מצד אחד וגם לשמור על קשר בינינו מצד שני החלטנו שאנחנו צריכים לדבר כמה שפחות כדי לא לפגוע בזוגיות או בפוטנציאל לזוגיות בעתיד. זה לא כל כך הצליח כיוון שחזרנו לדבר בתדירות די גבוהה , ולאחרונה החלטנו שוב לדבר כמה שפחות , השאלה היא האם כל ה"משחקים" האלה של לשמור על קשר בתדירות נמוכה, הם סתם כיסוי לזה שאנחנו צריכים לנתק את הקשר? פשוט אני מרגיש רגשות שהם יותר מסתם חיבה כלפיה ואני ממש התחברתי אליה, בצורה שניתוק קשר יכול להיות פשוט אכזרי מדי עבורנו... אשמח לשמוע מה דעתך האם כדאי לשמור על הקשר כמו שהוא או להפסיק אותו לגמרי בהדרגה ולחדש את הקשר בעתיד...? בן 17
ש.אין לכם מושג כמה אתם עוזרים! יש לי שאלה... אני בת 18 ולא רוצה קשר עם בנים! זה בעיה? לחברות שלי יש חברים וזה לא מושך אותי, אני לא מעוניינת בזה... זה תקין?