שלום! תקשיבו, אני מבולבלת ממש יש איזה בחור אחד, בגילי, גרים באותו עיר. מכירה אותו דרך היסודי והסניף. אני באמת באמת באמת חושבת עליו המון. ברבדים של עומק אבל, הוא בחור בעל מידות טובות ועניו וירא שמיים באמת! יש תחושה שזה הדדי גם מהצד שלו (אני אומרת "זה" כי אני לא יודעת איך לקרוא למה שאני מרגישה). עכשיו אני לא רוצה להחליט החלטות ולהשלות את עצמי. יש מצב שהוא בכלל לא בכיוון. אני חושבת עליו במובן של להקים בית וכו מרגיש לי שכרגע זה לא רלוונטי אבל מצד שני כשאני רואה אותו הכל צף מחדש (ואני ממש משתדלת פחות להתראות עם החברה הבנים, מרגיש לי מיותר אבל בכל זאת הם חלק מהחברה שלי ויוצא ככה אז גם בפעמים המועטות אני מרגישה מבוכה כשהוא נמצא) איך מורידים הילוך?
שלום ותודה לכם על המקום לשאול!! אני מרגישה שאני כל הזמן רודפת אחרי הרצון לקשר עם בנים. יותר בקטע הזוגי. אני לא באמת רוצה את זה אבל אני כל הזמן מסתכלת על בנים ודי חושבת על זה שהייתי רוצה להיות איתם. הקטע הוא שבגלל זה אני כל הזמן נדלקת על בנים. ואני יכולה להגיד שכרגע אני דלוקה על איזה 4. ואוף פשוט לא באלי שזה יהיה ככה. זה מעצבן אותי שאני כל הזמן רודפת אחרי זה ומחפשת את זה, ועוד כשאני בכלל חושבת שקשר כזה הוא לא נכון. אשמח לעזרה. תודה רבה לכם!
זאת שאלה שנפוצה פה אבל בכל זאת.. יצא לי לפני די הרבה זמן לפגוש מישהו, אני מכירה את המשפחה שלו והוא אפילו למד אצל אבא שלי, ויש לי רגשות כלפיו שאני לא חושבת שהם ממש שטחיים. אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש שלי ואני לא יודעת אם הוא לא יוצא כי אני יודעת שהוא הבחירה הנכונה או שאני סתם חושבת ממקום של יצר הרע. הבעיה היא גם שאנחנו גרים במקום מאוד מאוד תורני, ולא יצא לי להתקל בסיטואציות כאלה הרבה פעמים, אז אני לא יודעת, ואני חושבת שגם הוא מזהה אותי ולא יודעת מה אמיתי פה
שלום, ראשית, אתם עושים עבודה מדהימה במענה לכל השאלות! במיוחד שזה בהתנדבות, מעריכה מאוד! אני מעל גיל 18, מקווה שזה בסדר שאני שואלת את השאלה כאן. שואלת את השאלה כי יש כאן משיבים וזה יוכל לתת לי נקודת מבט טובה. אז ככה- יצאתי עם מישהו לפני חצי שנה. הרגשתי שסוף סוף הולך לי טוב, הוא היה בסגנון של מה שאני מחפשת, חיכיתי לדבר איתו, להודעות, להקלטות. היו פערים קצת שדיברנו עליהם אבל הכנות הייתה חלק מאוד גדול מהקשר והרגשנו שיש בסיס טוב ושנמשיך לבדוק. נפרדנו. יצאתי מאז עם עוד בחורים. אבל אני מרגישה שאני מתגעגעת לקשר איתו, אני לא יודעת אם דווקא אליו, אולי רק לקשר הטוב שהיה ולרגשות שהיו לי... בתקופה האחרונה עולות לי מחשבות אם כדאי לנסות שוב? אני מתאפקת לא לשלוח לו הודעה או להתקשר אליו. אני אני מרגישה שאולי התקופה שיצאנו השפיעה על הקשר(שנינו היינו בתקופה של לחץ, קורונה, סגר) והייתי שמחה שננסה שוב לבחון את הדברים. אבל, אני לא יודעת מה הצד שלו. הייתי מעדיפה שבן יענה- איך מהצד שלכם זה מרגיש? מה אתה חושב שבת תפנה אליך שיצאת איתה שתחזרו? האם לא כדאי לחכות שאולי הוא יפנה אלי? אולי צד שלישי? תודה רבה! ושוב מעריכה את העבודה שלכם!! מין וגיל * בת, 21
היי, אני משאלה 1946... (מה מחזיק את הזוגיות בשנים המתקדמות? אחרי 30 שנות נישואים..זה לא נהיה כבר "שותפות טכנית" לחיים?) אשמח לתשובה מכיוון קצת אחר, התשובה ההיא לא ממש התקבלה אצלי.. תודה!
הי ותודה רבה על הכל! רציתי לשאול- אני רוצה שבעלי יהיה אחד שמאוד עוזר ומתנדב ואחד שעושה טוב ושזה חלק רציני מהחיים שלו ושלנו, אבל יש את המקום של החוסר צניעות או קלות ראש.... נגיד אם אני רוצה שהוא יתנדב במד"א- זה לא אומר בהכרח שבכל המשמרות שהוא יהיה יהיו רק בנים, כנראה יהיו בנות, ולפעמים זה בשעות מאוחרות, או שעות רגילות וארוכות, אבל בזמן שנמצאים המון עם אנשים אחרים אתה נקשר אליהם בלי לשים לב, או מדבר איתם פתוח מידי, וזה קצת בעייתי שהוא יהיה נשוי, וגם לפני החתונה...😅 או בדברים אחרים והתנדבויות אחרות.... אני לא רוצה שהוא יהיה עם קלות ראש בעניין הזה, בכלל לא... אבל מאוד חשוב לי שהוא יתנדב. כבר קראתי תשובה שלכם בעניין על בעל שהולך לצבא ויכול להתקלקל, אני שואלת בהמשך לתשובה שנתתם.... מה עושים במצב כזה? איך אני אמורה לשחרר אותו להתנדב בלב שקט? וזה על עוד המון מצבים שיכולים חס וחלילה להיות, אם הוא קצת מעופף ומרשה לעצמו להסתכל על אחרות... תודה רבה לכם!!! אני אשמח שבן יענה לי... בת 18
אני יוצאת עם בחור כבר חודש , זה התחיל מסתם דיבור ועכשיו יש לזה הגדרה של קשר זוגי.. והאמת? לא מרגישה שזה שם.. מצד אחד, משהו מרגיש לי שחבל לוותר. מצד שני, חודש וחצי עבר וכלום לא התקדם אצלי.. לא מרגישה שיש מעבר ממה שיש עכשיו. ועם כל הכבוד לזה שיש "עם מי לעבוד", חסר המון במובן הרגשי. הוא באמת מדהים! הוא מנסה הרבה. אבל מלכתחילה הוא לא מה שחיפשתי😅 מה לעשות? עד כמה לתת לזה צ'אנס? ואם לחתוך- איך לעשות את זה? בת 18.5
היי, כבר הרבה זמן שיש לי רצון להתחיל לשמור נגיעה ואחרי שהגעתי למצבים שלא רציתי ולא חשבתי לעולם שאגיע אליהם ומשם עליתי והתחזקתי יחסית אני רוצה להתחיל לשמור נגיעה בשביל להתחזק ולהיות באמת יותר שלמה כי אני מרגישה שזה כל הזמן גורם לי לחזור אחורה, אבל יש לי חבר שאיתו אני יודעת שלא אהיה מסוגלת לשמור נגיעה , האם זה באמת שווה משהו שאתחיל לשמור אבל ממנו ומהחבר הכי טוב שלי לא ?
ש. קודם כל שאפו ענק על המיזם!! יש לי חבר וזה הולך לחתונה בעז"ה. בכל פעם שאנחנו נפגשים אני מרגישה את הצורך להביא לו חיבוק. אני מרגישה שאני מראה שאני אוהבת יותר דרך מגע וגם לפעמים אני באמת צריכה את המגע הזה, את החיבוק הזה. אנחנו ממש רוצים לשמור נגיעה אבל אני פשוט לא מצליחה.. זה קשה לי. כשאנחנו בסביבת אנשים אנחנו שומרים נגיעה ולכן אני משתדלת להיות בסביבת אנשים אבל אני תמיד מחכה לשנייה הזאת שנהיה שנינו לבד כדי לקבל ממנו חיבוק. מה אני אמורה לעשות? איך אני יכולה להגיע למצב של מגע טהור וקדוש אחרי חתונה? בת 18
ש. שלום, אני בת 18 ויש שאלה שממש מציקה לי: חברה טובה שלי מאוהבת במישהו כבר תקופה ארוכה ולאחרונה יצא לי לדבר איתו יותר ואיכשהו יצא שהתאהבתי בו ומסתבר שגם הוא בי. ממש לא התכוונתי שזה יקרה! אבל זה קרה ואני לא יודעת מה לעשות כי אני לא רוצה לפגוע בחברה שלי.
אני יוצאת עם מישהו כבר שנה, והכיוון הוא חתונה. אבל מדי פעם אני חושבת, איך אני יודעת שזה באמת הוא? יש בינינו כימיה טובה, אני מעריכה אותו ואפילו מעריצה אותו על הרבה מאוד דברים. יש לנו ערכים משותפים ורצונות דומים. אבל הוא לא "גבר החלומות" שתמיד חלמתי עליו, למרות שהוא מאוד טוב בלי קשר לזה. איך אני יודעת שזה באמת הוא?
ש הי, רציתי לשאול האם זה נכון שבנים מחפשים ורוצים (לחתונה) בנות יפות ורזות?