אהלן כל הכבוד על המיזם הזה! שכוייח גדול:) הייתי בקשר טוב במשך שנתיים עם בחור חמוד שגדול ממני בשנה, הקשר אמנם היה בעיקר בוואסאפ אבל יש לומר שהרגשתי שיש לנו כימיה טובה, עומק ופתיחות שלא היה לי עם הרבה אנשים קרובים אחרים, כל זה היה במובן הידידותי, שום דבר מעבר, דיברנו שיחות ארוכות לתוך הלילה והתייעצנו אחד עם השני בהרבה נושאים, לפני חודש הוא אמר לי שיש לו רגשות אליי, הייתי בהלם כי לא חשבתי בשום סיטואציה שזה יקרה ואמרתי לו שזה לא מתאים כרגע, ומאז אנחנו לא דיברנו חוץ מכמה הודעות יבשות, אבל אני אוכלת את עצמי, אולי אחרי תקופה ארוכה של היכרות הייתי צריכה לענות בצורה יותר מנומקת? ואם כן, מה לעשות עכשיו? אולי הודעה עכשיו זה סתם יהיה מוזר ולא קשור ואולי זה יציף משהו?
1.• למה קשר/דיבור בין בנים לבנות הוא לא טוב בגיל מסויים? • ובאיזה גיל זה הופך לטוב? 2.• למה זוגיות זה דבר לא טוב בגיל מסויים • ובאיזה גיל זה הופך לטוב? 3.• מה המקום של שמירת נגיעה בכל הסיפור הזה? אם אני שומרת על שמירת נגיעה, זה בסדר לדבר עם בנים ולהיות בזוגיות?... אני חייבת סדר בבלאגן שרץ בראשי. בת בחטיבה 4.• מה עם הדרכה בבני עקיבא בסניף מעורב, זה בסדר?
שלום לכם(: אשריכם ומה טוב חלקכם! זה ישמע קצת סיפורי/שפיכת לב, אבל בסוף יש שאלה(; עד היום יצא לי להכיר כמה בנים ואפילו התקדם לקשר זוגי (לא מיליוני בנים, 2 בנים) ואחרי כל קשר עשיתי עם עצמי חשבון נפש מה מתאים לי ומה לא, מה היה נעים לי, מה חשוב לי בקשר הבא וכו'.. עכשיו יצא שהכרתי מישהו שהוא די ההפך הגמור(!) מבחינה די חיצונית (סגנון, תחביבים,דיבור וכו') מהרצונות שלי. אבל משהו בו קורץ לי.. משהו באישיות הפנימית והעמוקה. שנינו מודעים לפערים (בין כל בני זוג יש פערים, פה מרגיש לי שזה יותר מכולם😅) אבל הוא מבחינתו אפשר לגשר על הכל. אני די אבודה, מתלבטת האם להשקיע בזה או לצאת מזה לפני שיהיה לי קשה מידי. בת 18
הי. לפני שנה בערך יצא שאני ועוד מישהו נפגשנו ולמדנו איזהשהוא ספר לעומק. אני אציין שלפני זה כן הכרנו אחד את השני כי אנחנו גרים באותו יישוב אבל עד אותו מפגש לא היה לנו דיבור בכלל. המפגש הזה היה מדהים. מאז הוא לא יוצא לי מהראש. גיליתי כמה הוא חכם ואיזה השקפת עולם מעניינת ומיוחדת יש לו, בעזרת הלימוד מאותו ספר, ובעזרת שיחה שהייתה לנו. אחרי אותו מפגש המשכנו להתכתב לתקופה קצרה אבל לא מעבר. יצא שפה ושם נפגשנו בשבתות או בפעילויות משותפות, אבל זה הסתכם בשיחה קצרצרה שלא הובילה לכלום. אני ממש מרגישה שפספתי אותו, והייתי מאוד רוצה להעמיק איתו יותר את הקשר, לאו דווקא בקטע של זוג.. איך אפשר יותר להתקרב ? (בלי להביך את עצמי..? או שאולי זה אבוד..?) בצ 17
אשמח שבן יענה על זה:) התחלתי שמינית, עד עכשיו לא ככ יצא לי להיות בקשר מיוחד עם בנים (כן מכירה אבל במודע לא יוצרת קשרים יותר חבריים ולא מפתחת שיחות, גם כי זה האופי שלי), וגם לא חיפשתי את זה, זה לא נכון בעיניי... העניין הוא שבגלל שאין לי קשרים עם בנים אני כנראה לא מבינה איך הראש שלהם עובד ואיך הם מתנהלים מול בנות. יצא לי להכיר עכשיו מישהו בגילי, פגשתי אותו אולי 3 פעמים בתוך קבוצה גדולה של אנשים, אם היה דיבור בינינו זה היה עם עוד אנשים, ואולי גם עוד כמה דקות בודדות של שיחה יבשה... עם כל הסגר וזה לא ראיתי אותו כבר שבועיים, והאמת שהוא לא באמת עניין אותי. הבעיה היא שהוא שלח לי הודעה לפני כל חג, שלכאורה נראית תמימה ובקטע נחמד (וגם לא התפתחה מזה שיחה), אבל מאז זה לא יוצא לי מהראש- אני מנסה להבין מה גרם לו לשלוח לי הודעה, כי אני באמת לא מכירה אותו אז אולי הוא אחד ששולח לכל האנשי קשר שלו הודעת שנה טובה, אבל גם הוא לא מכיר אותי, אז מה הוא מנסה להשיג בזה? אם הוא מנסה לפתח קשר- על סמך מה? לא יצא לנו להכיר באמת... אני רק רוצה לדעת אם אני אולי מגזימה בתחושות שלי או לא, ואם לא- איך להיזהר לא להיקשר מידי ואז לא להצליח לצאת מזה. תודה ממש! וסליחה על האורך.. בת 18
ש טוב אני נקרעת!!! יש מישהו שהוא חבר ממש טוב שלי (לא בקטע של בן זוג) אבל הוא כל היום עושה מעשיים שפשוט אי אפשר לעבור על זה בשתיקה.. הוא מאיים שיבוא אליי הוא קובע לי שאני הולכת איתו וכ ואם אני ימשיך אם כל זה זה יכול להיגמר ממש רע! וזה כמעט נגמר ככה אם חברות שלי לא היו תופסות אותי! אני חייבת עזרהה! אני מרגישה שקשה לי לחסום את הבן אדם קשה לי לנתק איתו קשר אבל אם זאת הוא פוגע בי מה אפשר לעשות? די דחוף.. כי זה מדרדר משעה לשעה! בת 16 ותודה
הי, אני נמצא במערכת זוגית כבר חצי שנה ויש לי בעיה: אני קנאי. קשה לי שבנים אחרים מדברים איתה (ולהפך, כשהיא מדברת עם אחרים).. וזה לא שאני לא סומך עליה! אני הכי סומך עליה בעולם. אבל פשוט זה נורא מכעיס ומעורר קנאה שהיא מדברת גם עם בנים אחרים (ולא משנה מה נושא השיחה שמתנהל ביניהם) כי אני רוצה להיות היחיד בשבילה. אז עכשיו לשאלה: איך משחררים את הקנאה? בן 18.
למה בנות לא ברורות? שלום ותודה על כל מה שאתם עושים! אני בן 18 ובשנה האחרונה אני נמצא בקשר רציני עם מישהי (מכוונים לחתונה). לכל אורך הקשר אני שם לב שחברה שלי מדברת בקודים ומצפה שאני אבין מה היא מרגישה בלי שהיא אומרת כלום... ויותר מזה, בגלל שכל כך חשוב לי לדעת שהיא מאושרת ומרוצה כשאני מרגיש שיש לה מצב רוח לא טוב אני שואל אותה מה קרה ואם יש משהו שיושב לה על הלב - וכל התשובות שאני מקבל הן "כלום" "הכל טוב" "הכל בסדר" וכו... לפעמים היא באה אליי בטענות שלא הבנתי מהתשובות שלה שהיא מוטרדת מנושא X או כועסת על Y משיחות עם חברים הבנתי שהתופעה הזאת מצויה מאוד אצל בנות שלא נאמר מאפיינת אותן.... אשמח אם מישהי תוכל להסביר מדוע אתן מתנהגות ככה - וכך אוכל לשמח ולהבין יותר טוב את חברה שלי.
היי, אני בת 17 ויש לי בעיה. אני לא מצליחה להפסיק להסתכל על בנים נחמדים כבני זוג פוטנציאליים. ברגע שמישהו נחמד אליי אני מתחילה לפנטז עליו וזה כבר נהיה מוגזם. לפני שבוע התחלתי עבודה, ואחד העובדים שם ממש נחמד אליי ובאמת נראה אחלה בנאדם. רק בעיה- הוא גדול ממני בשנתיים, וחילוני. אני יודעת שזה פשוט לא יכול לקרות ושאני צריכה להשליט את המוח על הלב אבל אני פשוט לא מצליחה... הוא כל הזמן קופץ לי לראש לא משנה כמה אני חושבת 'אל תחשבי עליו'. איך אני יכולה להשתלט על עצמי?
היי אני מדריכה בתנועת עזרא ועלה דיון עם חניכות שלי (עולות לט') על כל הנושא של הבנים בנות ולא כל כך הייתי סגורה מה דעתי ומה אני אמורה להעביר להן.. בסניף לא כל כך מקובל הקשר עם בנים ואני לא ממש יודעת על זה מספיק. אשמח לדעת קצת יותר על הנושא ,תודה לכם!
היי קצת מוזר לי לשאול את זה אבל אני גם קצת אבוד אני בגיל שכבר כל החברים שלי מהישיבה (הסדר) יוצאים לדייטים וגם קיבלתי הצעות הבעיה שאני לא ממש דיברתי עם בנות וכשמישהי שואלת אותי מה השעה אני מסמיק ואני ממש מפחד ובגלל זה אני לא יוצא לדייטים עכשיו חברים שלי הציעו לי להצטרף אליהם לבירה עם בנות לא כדייט אלא סתם כדי שאוכל להכיר בנות ולדבר איתם ולהיות פחות מובך אבל אני יודע שאסור להגיע לקלות ראש עם האישה ואני ממש מתבייש לשאול את הראש ישיבה שלי בעניין אז אשמח לעצתכם