היי קודם כל באמת באמת רוצה לומר לכם תודה!!אתם אנשים כל כך גדולים ומדהימים ובאמת שאתם פשוט מוסיפים טוב לעולם!!אז תודה גדולה!! ראיתי שמישהי שאלה בשאלה 3024 על זה שיש מישו שהיא אוהבת ומתלבטת מה לעשות.... אני הייתי לפני כמה חודשים בדיוק במצב שלה...חבל אז שלא הכרתי אותכם וידעתי להתייעץ איתכם.. אבל מה שהחלטתי לעשות באותו זמן זה לפתוח עם הבחור את הרגשות והכל...גיליתי שגם לו יש רגשות אלי ודיברנו כמה זמן והחלטנו שאנחנו רוצים את הקשר הזה אבל לא עכשיו אלא לפתוח אתזה בגיל יותר מאוחר עוד שנה שנתיים...אז רציתי לשאול כמה דברים,קודם כל רציתי לשאול האם זה נכון "לשמור" את עצמנו אחד לשניה בלי באמת ממש להכיר אלא רק דיברנו כמה פעמים... וגם רציתי לשאול איך אני יכולה להתמודד עכשיו בשנה שנתיים שלוש הקרובות...אני חושבת עליו כל כך המון ובאמת כל הזמן רק רוצה לדבר איתו...אני רוצה כבר להתחתן ולהיות איתו כל הזמן...אבל מה לעשות שאני קטנה וזה לא יכול להיות בזמן הקרוב...וסתם למרוח את הקשר זה גם לא אופציה מבחינתנו...אז איך אפשר להתאפק ולחכות כל כך הרבה זמן כשהוא כל הזמן בראש שלי ובמחשבות שלי....? ועוד שאלה,זה בכלל בריא ונכון שאני חושבת עליו ככה הרבה?אולי אני מגזימה?אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש שלי...מה זה אומר עלי שאני ככה חושבת עליו?זה בכלל אהבה אמיתית?אולי אני רק חושבת שאני אוהבת אותו אבל זה סתם כי אני קטנה ויש רגשות בגיל הזה? אני קצת מבובלבת ואשמח ממש ממש אם תוכלו לענות לי!!! שוב תודה גדולה על הכל!אתם מדהימים באמת!!!
קומונרית בעוז והמדריכות שלי בכיתה ח'-ז' טיפים לאיך להסתדר איתן?
מרגישה שאין לי כזה שום עוגן בחיים.. לא ככ מסתדרת עם המשפחה.. בעיקר לא עם אבא ואמא. וגם עם החברות הכל נהייה בעייתי בקורונה, כל המעגלים מצטמצמים, אני כבר לא יודעת מי חברה שלי ומי לא, כל הזמן נפגעת מהן.. וכבר שום דבר לא יציב ולא בטוח.. איך אני יכולה להרגיע את עצמי ולא להרגיש ככ לבד?
איך מנהלים זוגיות בצורה בריאה וטובה? גם בלב החברות וגם וכנשואים.
קודם כל תודה עמקית על עבודת הקודש שלכם! אשריכםם!! טוב אז ככה אני מרגישה שמפריע לי שאחרים " לוקחים" לי דברין שלי, למשל אחותי הקטנה התחילה כל דבר לעשות כמוני, אני הולכת עם קוקס אז גם היא, אני מתחילה לאכול משו מסוים ואז גם היא, אני לובשת משו ואז גם היא, אני חשבתי על רעיון לתחפושת וגם היא אותו דבר רוצה.. זה נורמלי שזה מפריע לי? ודי מעצבן אותי?
איך מנהלים זוגיות בצורה בריאה וטובה? גם בלב החברות וגם וכנשואים?
הי תודה רבה על הפרוייקט אשמח שתענו לי כמה שיותר מהר-אני ממש בדילמה אוקי אני בכיתה י לומדת באולפנא כלשהי בארץ. ההורים שלי נורא מתחזקים לאחרונה, והאמת שגם אני רוצה. הם מחפשים להעביר את אחותי בית ספר, למקום יותר תורני ואני, מצד אחד רוצה לעבור כי זה מקום יותר תורני שרק יעשה לי טוב ומצד שני כרגע יש לי את החברות שלי, ואני גם עוד מעט מתחילה בגרויות ואני מפחדת שאם אני אעבור אני אתעסק במקום החברתי ולא אתרכז בלימודים בנוסף כרגע אני מדריכה אבל אני יודעת שאם אני אעבור כנראה אצטרך להפסיק עם ההדרכה. בקיצור אני ממש צריכה עזרה, כי אני לא יודעת מה לעשות לבחור במקום רוחני ותורני יותר שכנראה יעשה לי טוב או לבחור בשאר הדברים תודה
אהלןןןן:) תודה תודה תודה על הכלל אז ככה- ישלי חברה שמעשנת... כשגיליתי אתזה היה לי מאוד קשה עם העובדה שיש לי ילדה בכיתה שמעשנת. והשנה היא נהייתה חברה טובה שלי וחשבתי שהיא כבר נגמלה.. ובאחד הערבים (אני לומדת בפנימייה) היא אמרה לי שהיא עישנה היום!!! איך אני אמורה להגיב?? ואם להמשיך להיות חברה שלה? ממש מפחיד אותי שהיא תדרדר אותי!! וגם מצד שני אחד הדברים שהכי קשים לי זה לתת ביקורת על בנות.. אני לא מסוגלת להגיד לה שזה לא בסדר מה שהיא עושה.. (המורה והמדריכה יודעות מיזה..)
חניכות שלי כל הזמן פורקות לי שקשה להן בסגר. הן אבודות!! יש להן זום אחד ביום. חלק מהן לא עומדות בזה ומפרות תסגר (וואלה אני גם.. אי אפשרר) וחלק תקועות בבית כבר 3 שבועות!! הן כולה בכיתה ד. משעמם להן כלכך. קשה להן. ואין לי איך לעזורר! כי כמה שקשה להן, קודם כל אותן יחזירו לפניי.. ודבר שני הן חוו שגרה קצרצרה. אני לא הייתי באולפנה מתחילת שנה!! לא חוויתי רגע אחד של שגרה. באמת שאן לי מה להגיד להן. צריכה תעידוד הזה כמוהן ואפילו יותר. אשמח לרעיון איך להרים אותן מזה!! שהן ישמחו, שירגישו תקווה, שיהיו פעילות, עסוקות, מלאות בחיים. ותכלס, גם אני.
יש לי חניכה (כיתה ד) שגדלה בבית לא פשוט. עם אמא בלבד, שמגנה עליה מאוד. היא יודעת שיש לה אחים והורים אבל הם מעולם לא נפגשו. לא בדיוק הבנו את הסיפור עצמו, אבל בגדול לא פשוט.. יש לי 2 שאלות- איך מתייחסים לזה בטאקט? להתעלם מהסיפור ולהתנהל כרגיל? לא להזכיר משהו שקשור למשפחה? באמת שאין לי מושגג בדברים האלה.. והשאלה השניה- אני ב"ה גדלתי בבית טוב. אפילו בועה. איך לעזאזל אני אמורה לעזור למישהי שעברה פי 10 ממני ומבינה בדברים שבחיים לא הכרתי? מי שם אותי להיות שםם.
ש. השאלה: אהלן, בשבט אנחנו ממש מעורבים (עם הבנים כמובן) כל יום יוצאים וכל הזמן יחד, ואני ממש בתוך זה אני חברה ממש של הבנים ובקשר ממש טוב איתם וכרגע אני מרגישה שזה פחות מתאים לי כל הקשר איתם מבחינה דתית אני רוצה להתחזק וגם אני מרגישה שיכול להיות לי עתיד זוגי עם אחד מהם וכל הקשר היומיומי איתם סתם הורס את זה. אם אני אתנתק מהם אני אתנתק גם מחברות שלי, או שאני לא יהיה מחוברת לשבט. ודיברתי כבר עם חברות שלי והם לא כל כך מבינות מה אני רוצה.. מה לעשות? תודה רבה על הכל! שהשם יברך אתכם:)