ש. אני רוצה להיות חלק מהחברה הדתית (בגלל הרגשת השייכות, הקהילתיות, מוסדות החינוך, מוסר העבודה, בכללי - האכויות של החברה) אבל אני פשוט לא מאמינה באלוהים. אפשרי להיות חלק מהחברה הדתית בלי להאמין ובלי לקיים מצוות? כל החברים והמשפחה שלי דתיים וזה נראה לי קשה מידי בשבילי להתחיל את כל החיים מחדש ולאבד את כל החברים והחברות הדתיים שלי. אם לא אפשרי - יש אולי אמונה (לא דתית) במשהו, שעצם האמונה בו ישייך אותי, ייצור לי קהילה ומסגרת?אני כל כך מיואשת ואני כבר לא יודעת מה אני רוצה בבקשה תעזרו לי
ש. השבוע פתאום הסתכלתי על כולם בתפילה... ופשוט פתאום זה הכה בי שבעז"ה נתפלל שוב ערבית עוד חצי שעה, ואז מחר בבוקר נתפלל שוב שחרית שעה, ואז שוב מנחה, ושוב ערבית... וככה עוד 100 שנה בע"הווואלה- זה קשה, ומתיש, ומתסכל! כאילו כמה אפשר להגיד את אותן מילים, כל יום כל היום? ולצפות להתחדשות... שמעתי על המשל של האוכל, אבל כל אחד היה משתגע מלאכול את אותו אוכל כל יום...ויש תפילות פעם ב, שנוגעים בשמיים, והן מדהימות, ועושות חשק לעוד. אבל רוב התפילות לא כאלה... ושוב, כדי להגיע לתפילות המדהימות האלה צריך עבודה, אז זה נחמד לעבוד פעם אחת. אבל פשוט לא רואה את עצמי עושה את זה עוד 100 שנה 3 פעמים ביום... אשמח לעזרה, תודה! בן 18
ש.הרבה פעמים אני מרגישה שאני צריכה מישהו שיהיה לידי, שיקשיב לי ויעזור לי.. אני פשוט רוצה אחד שיקשיב לי ויהיה פה בשבילי. חסר לי מישהו כזה בחיים. אני רוצה שיהיה לצידי דווקא בן ולא בת. מצד אחד אני יודעת שזה לא טוב ואני לא באמת רוצה, אני הכי רוצה לשמור על עצמי לבעלי בעז"ה ולא שהעבר שלי יכלול שלושים אלף נערים שהייתי איתם בקשר, ומצד שני זה כ"כ קורץ ונשמע הכי לגיטימי ותומך בעולם. אני יודעת שמבחינת ההלכה זה לא נושא שהוא מוחלט וקבוע.. אני לא כל כך יודעת מה לעשות עם זה, אני חושבת על זה הרבה..השאלה כמה זה נורא אם יהיה לי חבר שבאמת אפתח מולו את הלב שלי ולאו דווקא מתכננת חתונה או משהו כזה... בת 15
רוב הזמן אני נמצאת בחברה שהיא לא מתאימה לי רוחנית- הכיתה והשכבה... אני כן לומדת באולפנה אבל ברוב המקומות הרמה ירדה... השאלה שלי היא איך אני יכולה להמשיך ואפילו לעלות ברמה הרוחנית שלי כשאני בסביבה כזאת? וגם איך אני יכולה לא להתבייש ללכת עם בגדים צנועים למשל וכו' כשיש הערות של 'דוסיות' וכאלה מסביב? לא עליי ספציפית אבל כמן סטיגמה כזאת...תודה רבה!
רציתי לשאול למה בעצם ה' ברא את העולם? אף פעם לא הבנתי באמת למה למרות שכל הזמן אומרים שהוא רצה להיטיב.... התשובה הזאת לא מספקת אותי כי אני לא מבינה למה הוא רוצה להיטיב...
אין לי שום דבר שמעניין אותי. דיברתי לא מזמן עם אחותי והבנתי שאין לי שום דבר שאני אוהב לעשות או שאני מתעניין בו. כל מי שאני מכיר אוהב לעשות או מתעניין לפחות במשהו אחד ולי אין כלום. איך אני מוצא מה מעניין אותי?זכר 16
. הי:)לאחרונה קיבלתי הצעה על בחור (בפעם השניה, משני אנשים שונים) אני אישית מכירה אותו ומעריכה אותו מאד וחושבת שהשידוך יכול ללכת ממש טוב. מבחינתי זה עדיין לא הזמן ברמה הטכנית (אני מרגישה מוכנה לחתונה אך קודם אני רוצה קודם לסיים שנת שירות). אני ממש מתלבטת איפה גובל פה ההשתדלות לצד הביטחון (כבר פעם שניה, זה לא איזה מסר?) והאם נכון לענות תשובה חיובית למרות הידיעה שהחתונה תחכה עוד זמן?בת 18
היי רציתי להגיד שאתם אלופים ברמות ושזה מיזם כלכך טוב ואיכותי!!ולשאלה..אני מרגישה שבזמן האחרון בלי שום כוונה לכך אני מתרחקת מה' יותר מידיי ..לא בקטע של הלבוש או משהו כזה תמיד לא הייתי הולכת כלכך לפי כללי ההלכה .יותר בקשר הפנימי .אם זה בתפילות שאני כבר בקושי מתפללת או פשוט הקשר עם ה' שמאוד חסר לי.אני מרגישה שכואב לי באמת שאני מתרחקת אבל אני מרגישה שמשהו פשוט סוחף אותי!כאילו שאני מתעצלת להתפלל ופעם באמת שהייתי מתפללת עם כל הלב ומבקשת הכל וזה פשוט היה לי כלכך טוב ואני לא מצליחה לחזור!!כאילו שמישהו כל פעם שאני מנסה להתקרב מושך אותי אחורה!וזה פשוט קשה ואז גם כשאני לא מתפללת יש לי הרגשה רעה שאני כפויית טובה וזה גם עושה לי מצפון ברמות וזה מגיע אפילו לבכי שאני בוכה כי נמאס לי מעצמי ומה הבעיה שלי כאילו..דחוף!!אשמח ממש לעזרה תודה רבה!
היי,אני לא יודעת אם זה המקום המתאים אבל פשוט אין לי שום מקום אחר🙈🙈בסביבה שלי כל הזמן משתמשים בביטויים של דתיים שאני פשוט לא מבינה!מה זה מזרוחניק וחרדלניק? מה ההבדל בין ישיבות גוש לקו? מה זה בלחית? ומה זה אומר סביבתי?סליחה על השאלה ההזויה אבל תודה מראש!
היי, דבר ראשון תודה על הפרוייקט המדהים הזה!לפני כמה שנים קיבלתי טאבלט שלצערי הרב היה בלי הגנה בכלל ובגללו נפלתי מאוד מאוד חזק וראיתי כל מיני סרטונים וסדרות מזעזעות ולא צנועות ברמות שרק מלחשוב עליהם אני מתחלחלת ...ברוך ה' עשיתי תהליך מטורף עם עצמי ועבדתי על זה (ואפילו זרקתי את הטאבלט:)והיום אני רחוקה משם מאוד ומצטערת על זה ממש. אנשים היום תופסים ממני ''תמימה'' ושהנפש שלי -'טהורה'' והלוואי שבאמת הייתי כזאת. אבל יש בעיה אחת גדולה, אני פשוט לא מצליחה לשכוח! אני זוכרת כל זוועה וזוועה שראיתי שם וזה לפעמים חוזר אלי בלילות בגלים ואני פשוט לא יודעת מה לעשות. אשמח ממש עם תעזרו לי לשכוח או לפחות להתגבר על זה.תודה וסליחה על האורך💝 בת 17
תודה על המיזם והרעיון, זה תורם כל כך הרבה, ממש תודה!!אני רק ילדה בת 14, והמצב שקורה עכשיו בארץ פשוט מכאיב לי. הכל. השנאה הבלתי פוסקת, הכישלונות, הקורונה... אנחנו לא במצב טוב בכלל, וזה כל אחד כבר מבין... בימין והשמאל, כבר שכחנו מה זה בני אדם, ומה קודם למה..ציינתי את הגיל שלי בכוונה, כי פשוט מרגיש לי שבא לי לשנות. כאילו בא לי לשנות את כל מה שקורה כאן, כל הבלאגן, להזכיר שקודם אנחנו בני אדם, אחר כך שאר הדברים.. להזכיר מה חשוב באמת. זה מגוחך, כי אני ילדה קטנה שלא מבינה כלום, אבל עם רצון מאוד גדול לשנות את מה שקורה כאן, ועכשיו. מה כבר ילדה בגילי יכולה לשנות ולהשפיע? הייתי שמחה אם תענו מהר, השאלה הזאת לא עוזבת אותי כבר משנה שעברה...
היייייי!טוב קודם כל תודה ענקית על המיזם! רעיון מדהים, יצא לי לקרוא כמה תשובות שלכם ובאמת אפשר לראות שאתם רציניים ורוצים לעזור. באמת שאפו.עכשיו לשאלה הקסומה שלי:בזמן האחרון שמתי לב שכל בן אדם שאני פוגשת, לא משנה מי הוא, מה הוא, בן כמה הוא, איך הוא נראה, קיצר לא משנה, אני מרגישה שאני חייבת לדעת עליו הכל.אני באמת לא יודעת למה, ואני לא יודעת אם אתם יכולים לענות על השאלה הלא שאלתית הזאת, אבל אמרתי לעצמי "יאללנ, שומדבר לא יקרה אם ננסה"קיצררר, שיהיה לכם יום קסום, וגמובן- אשרייכםבת 15כ"ג בחשוון 9.11