לפני הקורונה הייתי פעילה ברמות מתנדבת במלא עמותות מתקתקת שיעורי בית ומבחנים ובאמת שנהנתי מהעשייה המטורפת הזאת . עכשיו לא יודעת אין לי כוח לצאת אין לי כוח ללמוד ... אזל המרץ והרצון לתרום ... לא יודעת מה אני אמורה לעשות כי יש לי התחייבות אני מדריכה ומתנדבת בעוד כמה דברים בת 14
אני מדריכה בבני עקיבא, ולפני הפעולת פתיחה אני והמד"ש שלי החלטנו לחבר שבטים - שבט נבטים בנים יחד עם שבט נבטים בנות (כיתה ד') והפכנו אותם לשבט אחד בגלל שאין מספיקים חניכים בכל שבט בנפרד. אנחנו רואים שהבנים והבנות לא כל כך מסתדרים אבל יש פונטציאל שהם יסתדרו אם רק נדבר איתם, השאלה שלי איך להסביר להם למה זה טוב שהם יהיו שבט אחד גדול ושהם יהיו ביחד. כמובן שכשהם יגדלו ויהיו בכיתה ו' מפרידים אותם חזרה.. חיברנו אותם גם בגלל שזה יותר עוזר לי אישית בפעולות כי אני מדריכת חוץ וקשה לי להגיע כל שבת לסניף לעומת המדש שלי שהוא מדריך פנים... ככה שזה מאוד מקל עליי... השאלה אם אני צריכה לעשות לפי מה שנכון לי ולמדש שלי או לפי מה שהחניכים שלי רוצים - שנפריד אותם חזרה. תודה רבה!!! בת 16
שונאת שונאת שונאת את האולפנה שלי. הם רעים אלי, קשה לי ממש עם הלימודים, אין כמעט פעילות חברתית (גם בלי קורונה) הגישה החינוכית שם מעצבנת אותי, ופשוט לא טוב לי שם. כשבאתי בכיתה ח' התלהבתי שמצאתי את המקום שתפור עלי, עם מלא הווי וכיף. קיוויתי שבשישית משהו ישתנה.. אולי זה סתם תסכול של החמישית, אבל הוא רק התגבר...מצד אחד רע לי, מצד שני לעבור זה קשוח מדי וגם אין לאן. חברות ב"ה יש, אבל אני מרגישה שאני מעיקה עליהן כבר עם התלונות...מה לעשות? (באולפנה הם לא יודעים שאני לא אוהבת את המקום) (המדריכה לא אופציה ואני די מתפדחת ממורות, הייתה לי כתובת מושלמת שפשוט עזבה בסוף שנה.. ככה שנשארתי בלי דמות מהצוות לפנות אליה.)
אני יודעת שאני לא בגיל לחשוב על מקצוע לעתיד שלי אבל עדיין, אני מרגישה שאני חייבת למצוא כיוון, ולמען האמת עד עכשיו חשבתי שאני אהיה מורה או משהו בסגנון אבל אני שומעת הרבה אנשים (כולל כאלה שהם מהמשפחה שלי) שלא ממש "תומכים" בזה, אני רואה את זה בדרך שבה הם מדברים על המקצועות האלה (אני לא אפרט בגלל איזה נושאים, אבל לפעמים יש להם ביקורת ואף נימת זלזול) ופתאום זה נורא מדאיג אותי, הרי אני רוצה לרצות אותם ואני לא רוצה שיגידו עליי דברים כאלה של זלזול כמו שאני שומעת....אני די לא יודעת עכשיו מה לעשות בעתיד וגם הביטחון במקצוע שראיתי את עצמי בו, והאדם שחשבתי שאהיה התערער...ממש אשמח לעצה מה לעשות!. בת
תמיד שמדברים, איכשהו אני יוצאת ממורמרת על כל העולם, ואני לא כזאת! אבל פשוט בדיבור וכזה יוצא לי תדמית כזאת...מה עושים?
תמיד אמרו לי שיש לי כישרון מיוחד במשחק וכו' ובקורונה דווקא התחלתי אבל אני רוצה לעשות את זה מקצועי וכל בבתי ספר למשחק שמשלבים גם נוער הם חילונים ... בהתחלה לא חשבתי על כמה זה יכול להפריע אבל תכלס כל סצנה זה נשיקה . לא יודעת מה לעשות ... לוותר על החלום ? בת 14
ש. למה כל כך אכפת לנו ממראה חיצוני (שלנו או של אחרים)? והאם זה צריך להיות ככה?
ש. יש כל מיני תחומים שמאוד חשוב לי שתהיה בהם התמדה -כושר, עבודת ה', פיתוח תחביבים, לימוד יומי וכו' לפעמים אני מצליח ומרגיש טוב וסיפוק אבל המון פעמים אני נופל בזה ומפספס השאלה שלי היא איך לשמור על ההתמדה לא רק לטווח קצר אלא לדרך חיים? תודה רבה! בן 15
ש. היי, תאמת שזה יותר שאלה טכנית אבל סתם בא לי לדעת... מה ההבדל בין ה' להקב''ה לאדושם לד' וכו', זה משנה מתי אני אומרת מה? תודה;)
ש. למה ה' ברא את האדם? בכללי. אני מבינה למה כל אדם נברא. אבל למה לברוא אנשים סה"כ?(התשובה שה' פה כדי להיטיב זה ממש לא מספק)
בכיתה י"א, ולקראת הבגרויות יצא לי להיכנס להרבה דיונים סביב נושא של העתקות. אשמח אם תוכל/י להתייחס לנושא, למה טוב/רע להעתיק, במה זה יכול להשפיע. ועוד שאלה בנושא, נניח שאדם למד למבחן, השקיע והתכונן טוב, הוא אדם ישר שמאוד משתדל לא להעתיק, הוא ענה על שאלה כלשהי אבל במקרה הוא ראה תשובה של נבחן אחר וע"י כך נזכר בתשובה המדויקת יותר, האם מותר לו לשנות את תשובתו? ובמקרה שאם היה חושב עוד קצת היה מגלה את התשובה אבל עכשיו ראה אותה דרך חברו, האם הוא יכול לשנותה? תודה רבה!
היי אשמח להמלצות לספרים על אמונה, עבודת המידות, צניעות, תפילה, מצוות...בת 16