איך יודעים מה הגבול בין היופי החיצוני שנובע מיופי וטיפוח אך גם מאישיות מיוחדת ויפה מפנים שמקרינה החוצה לבין יופי שחצני שנובע מריקנות פנימית?
רציתי לשאול- אני ב"ה אדם חברותי ומפרגן, תמיד אני אגיד מילים טובות כמובן שרק אמת ואני באמת ימצא משהו שאהבתי או משהו שאפשר לפרגן עליו, אני מאוד מאמינה בפרגון:) אבל קרו לי לאחרונה הרבה סיטואציות שנגיד משהי שאלה איך השמלה שלה ואמרתי שהיא ממש יפה ואהבתי ואז היא אמרה- לך אני לא מאמינה את תמיד אוהבת ומפרגנת או נגיד סבתא שלי הכינה אוכל ושאלה איך יצא ואמרתי לה שמאוד טעים אז היא אמרה את זה לא חכמה את תמיד אומרת שטעים, ובאסה ממש! כי אני באמת אומרת אמת ובאסה שבגלל שזה מאוד בשגרה שאני אומרת מילים טובות אז כבר לא מאמינים לי ): אני לא יודעת מה לעשות.. אשמח לעזרה!:)
היי, כבר הרבה זמן שיש לי רצון להתחיל לשמור נגיעה ואחרי שהגעתי למצבים שלא רציתי ולא חשבתי לעולם שאגיע אליהם ומשם עליתי והתחזקתי יחסית אני רוצה להתחיל לשמור נגיעה בשביל להתחזק ולהיות באמת יותר שלמה כי אני מרגישה שזה כל הזמן גורם לי לחזור אחורה, אבל יש לי חבר שאיתו אני יודעת שלא אהיה מסוגלת לשמור נגיעה , האם זה באמת שווה משהו שאתחיל לשמור אבל ממנו ומהחבר הכי טוב שלי לא ?
דחוף דחוף אני רוצה לכתוב מכתב למישהו, ואני פשוט לא מצליחה לשבת ולכתוב. איך כותבים? ממש לשפוך את הלב..
תגידו, אני לצערי לא עשיתי בגרות. בכלום. הייתי חתיכת עצלן. עכשיו אני רוצה לעשות. אני קולט שאי אפשר להתחיל לעשות כלום בלי זה. ככה נראה לי לפחות. האם באמת כדאי כל כך להשקיע בזה?זה נראה לכם קריטי? חוץ מזה, אני בצבא עכשיו. יש לי אפשרות לעשות את זה עכשיו? זה לא יפריע לי בשירות? ואני פחות רוצה לעשות את זה דרך המשקית חינוך כדי לא לצאת אהבל. בן 22
ש. וואו, התשובה ממש עשתה לי סדר בראשון למרות שלא אני שאלתי.. איך מגיעים עם ביטחון לטסט? איך מגיעים מרוכזים ונינוחים? אשמח לתשובה היום🙏🏻 הטסט שלי בע"ה ביום ראשון..
ש. אהלן, בבקשה תענו לי זה באמת חשוב לי... קודם כל באמת תודה רבה על המיזם הזה!! יש לי כבר כמה שנים משהו שמאוד מאוד מפריע לי. הלחץ.. באמת אני מאוד מרגישה שאני נלחצת, נגיד אני צריכה לדבר בכיתה או צריכה לקרוא משהו מול כולם.. הלב שלי דופק על 200! פעם היה לי ממבחנים אבל עכשיו כבר פחות.. יש לי לחץ מבנות יותר גדולות ממני שמדברות איתי באולפנה, וזה מה שהכי מוזר... כאילו אני אומרת לעצמי תמיד ממה יש לך להילחץ וכאלה או- תנשמי הכל בסדר.. אבל אין זה פשוט לא עוזר! אם כבר מלחיץ יותר.. גם שאני רואה בנים מהשבט שלי יש לי לחץ יותר גדול.. כנ"ל החניכים- אני צריכה לקרוא להם משהו או להסביר אז פשוט הלב שלי על 200 ואני כל כך בלחץ.. וזה פשוט כל כך מפריע לי הדבר הזה.. אני מנסה להגיד לעצמי להירגע וממה יש לי להילחץ.. אבל זה פשוט לא עוזר!!!! ומה שהכייי מבאס אותי... שכשאני צריכה לקרוא משהו ואני פתאום נלחצת או תמיד שאני לחוצה אז אני מגמגמת ובולעת מילים.. וזה משהו שכל כך מפריע לי בחיים.. וחשוב לי להגיד.. שלפעמים אני פשוט מעדיפה לשתוק.. לא לדבר, כי אם אדבר הלב שלי שוב יעלה על 200 וכשאדבר אז אני אגמגם וזה פשוט מבאס כי יש לי מה להגיד ולדבר.. והדבר הזה פשוט חוסם אותי! ועצוב לי שאם יש משהו שחייב לדבר אז אני מכינה לי מה להגיד מראש שלא אתקע... ואז בסוף הלחץ מנצח ואני פשוט מתחרטת על הרגע שדיברתי ואז כל הביטחון של פשוט יורד! באמת לפעמים שאני מדברת אפילו עם החברות הכי קרובות אז לפעמים יוצא לי גם גמגום כשאני לא בלחץ.. אז באמת לראות ת'עיניים המרחמות האלה שלהן זה פשוט גומר אותי.. באמת אני יכולה לבכות על זה שעות!!!! באמת זה משו שמאוד חוסם אותי ואני באמת מרגישה שזה מוריד לי ת'ביטחון!! אם זה עם חברות או החניכים.. אפילו עם המשפחה!! באמת הדבר הזה כל כך מוריד אותי בחיים.. ודייי אני לא רוצה את זה יותר!! באלי פשוט לדבר רגיל וברור ונורמלי.. אני לא רוצה את כל זה יותר! אני באמת מתפללת לקב"ה שיעזור לי!! באמת שירגיע אותי ושיוציא אותי מהבעיה הזאת! אבל כנראה שזה לוקח זמן.. בבקשה תענו זה ממש ממש חשוב לי.. אשמח לעזרהה🙏🏼 בת 16
אם צריך למסור את הנפש על א"י למה זה (מסירת שטחים וכדו') לא נחשב יהרג ובל יעבור?(תודה עצומה. על הכל)
אני יוצאת עם מישהו כבר שנה, והכיוון הוא חתונה. אבל מדי פעם אני חושבת, איך אני יודעת שזה באמת הוא? יש בינינו כימיה טובה, אני מעריכה אותו ואפילו מעריצה אותו על הרבה מאוד דברים. יש לנו ערכים משותפים ורצונות דומים. אבל הוא לא "גבר החלומות" שתמיד חלמתי עליו, למרות שהוא מאוד טוב בלי קשר לזה. איך אני יודעת שזה באמת הוא?
למה העולם נברא? לא היה עדיף בלי עולם, בלי בני אדם וממילא- בלי בעיות שצריך לפתור ולתקן..ועוד שאלה- למה לנו לנסות לתקן את העולם אם בכל מקרה בחיים לא נצליח? ואם נצליח אז העולם ייחרב.. או יגמר.. ש.על שאלה 2120 (לא אני שלחתי אותה):כתבתם שהאינטרס של אלוקים זה שיהיה לנו טוב. אבל עובדה שלא תמיד טוב לנו. ויש אנשים שרוב הזמן לא טוב להם. אז זה שהקב"ה ברא אותם זה לא היטיב איתם אלא להפך. היה עדיף להם פשוט לא להיוולד אולי.תודה! הערה - איחדנו את השאלות כיוון שהן היו קרובות ברעיון.