טוב זאת לא בדיוק שאלה.. יותר משהו שמציק לי ואני לא מצליחה להבין, חשבתי אולי תוכלו להאיר את עיניי:) אני לא מבינה איך זה ברגע שלבן אדם יש דעה מסוימת או מחשבה מסוימת, רגע אחד היא סתמית וטפשית, אבל אם במקרה איזה גאון אמר את זה לפני 200 שנה אז פתאום יש לזה חשיבות ואותו בן אדם נחשב חכם.. מה הדעה שלו לא הייתה מספיק טובה בלי שהיא תהיה זהה לאחת של מישהו אחר? אם אני מציעה בשיעור תורה תשובה לקושי מסוים, אז יש התעלמות. אבל אם במקרה אני אקלע לדעה של הרמב"ן פתאום המורה תגיד וואו מרשים.. מה דברים שאני אומרת הם עם חשיבות רק אם מישהו אחר אמר אותם? אל הדבר הבא שאני אגיד יתייחסו לא בהתרשמות כמו למי שבדיוק קלע לדעה של אותו איש חשוב.. ובכלל, מה הופך בן אדם לחשוב כל כך? הלמדנות שלו? עובדה שבכלל לא מסתמכים על זה כי נניח יש בן אדם שנחשב מאוד גדול בתורה והוא מאוד מבוסס במעמד שלו, עדיין ישתמשו בדברים שהוא אמר גם לפני שהוא היה ככה מלומד.. בקיצור אני קצת לא מבינה את הקטע למה מה שאני אומרת פחות חשוב אם הוא לא כמו שמישהו אחר אמר..
איך כולם עוברים בגרויות ומצליחים בחיים? מרגיש לי שאני בחיים לא אצליח לעמוד בכל העומס שיש לי, אני פשוט אתייאש ולא תהיה לי עבודה ואני לא אתחתן כי לא תהיה לי עבודה, מי ירצה אישה שאין לה כח ללימודים ושהיא לא יכולה לפרנס בכלל וזהו אני יהיה בן אדם בודד כל החיים כי בכיתה יב לא היה לי כח ללמוד הסטוריה אנגלית ותנך
אני רוצה חדר לבד. כרגע אחותי איתי בחדר ואני לא סובלת אתזה זה מעצבן וכל הזמן ויכוחים על דברים והתעצבניות. יש לנו עוד חדרים רקים שיכולים לשמש, אבל ההורים לא מרשים מה לעשות?
וואו וואו וואו!! אני ככ מלאת כעס ותסכול לגביי הממשלה שלנו. למה הם משחררים, דואגים, ותומכים(!!) במחבלים, בעזה, ובאוייבים שלנו- אבל בשבויים שלנו(!!!)(גולדין שאול ומנגיסטו) אשכרה מהחיילים ומעם שלנו!! לא מתקדם באמת כלום. איזה מין מדינה זאת שדואגת קודם לאוייבים שלה..?! פשוט גורם לי לפעמים ככ להתבייש במדינה ולהתכחש למציאות הזאת. וכמובן חשוב לי לציין שאפו ענק וגאווה לכל האזרחים שפעלו והראו תמיכה במשפחות ובתהליך השבתם! אבל פשוט לא מבינה איך האנשים מהממשלה, המקבלי החלטות, יכולים פשוט להמשיך את סדר יומם ולא לעסוק באמת בהשבה שלהם. ולמה נוטים לשייך את זה לדת או לקהילה מסויימת?? פרקתי את תסכולי, מצטערת אם יצא לי חריף מידיי.. אשמח לשמוע מה יש לכם לומר בעיניין, בתור חבר'ה שיכול להיות שמבינים קצת יותר ממני. תודה רבה:)
שלום! קודם על רציתי להגיש ממש תודה על הפלטפורמה הזאת היא ממש עוזרת!!! אני בשביעית ועכשיו זו התקופה שנרשמים לשלפ עכשיו אני ממש בהתלבטות אם לקחת על עצמי כזה פרוייקט וגם אני לא כל כך טובה בלימודים אז אני לא יודעת אם אני אשרוד את זה... אבל העניין הוא שאני באמת רוצה ומרגישה שאני מתאימה ויכולה לעזור לחברה במסגרת הזאת.. אשמח לטיפים איך לדעת אם אני מתאימה ואיך הייתה החוויה שלך בתור שלפ וכמה אתם חושבים שזה לוקח מבחינה לימודית תודה!
שלום אשמח לתשובה:) אני והאישיות שלי זה חלק מהנשמה שבי? אם כשאומרים שהנשמה זוכה לתענוג בעולם הבא, אז זה כולל "אותי" ואת מי שאני והאישיות וזה? או איזה רוח מנותקת?.. מרגיש לי שאני מתאמצת בשביל זה ככ הרבה, ואם בסוף זה יהיה משהו שמנותק ממני זה לכאורה לא שווה לי. ואם זה כן כולל את האישיות, אז בסוף נשמה יכולה להיות בכמה גופים בכמה גילגולים.. אז איך זה מסתדר עם לשמור על אישיות וכזה?
קודם כל תודה רבה על הפרויקט הזה !! זה כ"כ עוזר! אז לשאלה שלי: אני מדריך בסניף לשבט של גדולים כיתה ח', ומה אני לא יעשה הם פשוט לא יודעים להעריך כלום! לדוגמא אני בא אליהם לבית להביא להם צ'ופר- שום תודה שום כלום. אני מרגיש שאני פשוט סתם משקיע, סתם נותן מעצמי הם פשוט כפויי טובה! מה לעשות זה באמת מתסכל, אני רוצה שתקופת ההדרכה שלי באמת תהיה משמעותית בשבילי ושגם אני יקבל ולא רק אתן. תודה רבה. בן 16
שלום, אני מפחדת שלעולם לא אמצא מישהו שיאהב אותי באמת. ויותר מזה- מישהו שאני אוהב ואפילו יותר מזה, שאני לעולם לא ארצה קשר כזה. אני יודעת שאני צעירה עדיין ויש לי זמן, אבל אני מרגישה שכל מי שסביבי היו בקשר זוגי (גם אם קשר של נוער דתי שזה לא בדיוק קשר) או לפחות היה להם "קראש" רציני על מישהו. כל החברות שלי כבר חולמות על חתונה וחלקן אפילו כבר על ילדים. לא התלהבתי באמת משום בן שאני מכירה מאז שהייתי בכיתה ד. אני רואה בחתונה וילדים משהו כובל ומעמסה מיותרת. ומתחזקת אצלי התחושה שאני לא מצליחה "לחבב אפילו קצת בקטע רומנטי" שום בן מהסביבה והתנועת נוער. אני ממש מפחדת שמשהו אצלי דפוק מה אפשר לעשות?
שלום צוות משיב נפש. אתם ממש עוזרים לי ולעוד רבים אחרים, תזכו למצוות. אשריכם 👏. אוקי, אני בכיתה ח' ולומדת באולפנה אזורית. האולפנה מדהימה, וכנ"ל לגבי הצוות והחברות, אבל הרמה התורנית של הבנות נמוכה (יש הרבה מסורתיות) וזה מוריד מאוד מהרמה. בחרתי באולפנה הזאת כי זה האולפנה הכי תורנית באיזור שהיא לא פנימייה\ חצי פנימייה. אבל האמת, שחסר לי עוד זמן של לימוד תורה, של לימוד לא של לקרא עוד פעם את חומש שמות (שזה מדהים! כל פעם מחדש לומדים משהו חדש, וברור שיש עניין לעבור שוב על הפרשה, ובכל זאת...) אני רוצה ללמוד יותר עמוק, ויותר פרשנות, ולעומק, איך אני יכולה? יש מדרשות לגיל שלי בשעות הערב נגיד? כי ההורים שלי מסכימים איתי, ואם הייתי יודעת על מדרשה או משהו בסגנון גם אם היא רחוקה- ההורים שלי יסיעו אותי אם זה פעם פעמיים בשבוע. אבל יש דבר כזה בכלל? ואיך אני יכולה ללמוד יותר ולהתחזק יותר בלי קשר לאולפנה? שוב תודה רבה! צוות מדהים ופרויקט מבורך!
אני נורא מפחדת שאף אחד לא ירצה אותי! העניין הוא כזה- אני מלאה (שמנה), ואני ממש מפחדת שאף אחד לא ירצה להתחתן עם מישהי שהיא יותר גדולה פיזית. זה מתסכל כי כשאני מסתכלת על עצמי אני רואה שכן יש לי יופי, הפרצוף שלי דיי יפה, העיניים והשיער בסדר, אבל מרגיש לי שישר כשרואים אותי מסתכלים לי על הגוף. לא על האישיות, והפנים בכלל לא משנות כי ישר רואים גוש של בנאדם אתם חושבים שיש בנים שיכולים לאהוב מישהי מלאה? וטיפים לאהבת הגוף..
יש בעיה בשירים של יובל דיין? אני לא שומעת שירי אהבה וברוב השירים שלה היא מדברת על מישהו או אל מישהו אבל אני לא חושבת שזה שירי אהבה.
תודה רבה לכם צדיקים! כבר המון זמן שיש מישהי שלא יוצאת לי מהראש, ואני לא חושב שכדאי להתחתן בגיל מוקדם לכן אני לא מנסה ליצור איזשהו קשר.. מצד שני כתוב 'שמא אחר יתפסנה'. מה אני אמור לעשות? אני מפחד שאם אני אחכה אני עלול 'לפספס' אותה ואז כל החיים אני אוכל את עצמי שלא ניסיתי מוקדם יותר, במיוחד שזה קשה שלא לנסות ליצור קשר בכללי כי זה כל הזמן יושב עלי, והלב מאוד רוצה בקשר למרות שהמוח יודע שזה לא נכון עכשיו.. איך זה מסתדר ביחד שאני צריך להתאפק ולחכות עם 'שמא אחר יתפסנה'? בן 18