שלום לכם! אני בכיתה יא' ואני בסה"כ ילדה טובה.. פשוט לפעמים יוצא לי לחשוב אם אני לא אתחרט אחרי זה כשאני יגדל שלא התפרעתי ועשיתי בלאגן בגיל הזה ואז אני ירצה לפרוץ גבולות בגיל יותר מבוגר.. מה אומרים?
טוב אז שלום לכם!! וכל הכבוד ממש על העשייה המבורכת שלכם!! אוקי אז העניין הוא כזה יש לי ממש רצון לפתוח ערוץ יוטיוב, כי אני ממש טובה באיפור ובכל מה שקשור לזה ואני כל הזמן צופה ביוטיוב בסרטונים כאלה וממש ממש בא לי גם לעשות כאלה!! בלי קשר אני רואה גם קידוש השם באיזשהי דרך, כי זה מראה שצניעות וכל מה שקשור בסטייל ואיפור לגמרי הולכים ביחד!! עכשיו מה שמונע ממני לעשות את זה זה כי אני יודעת שאני יהפוך להיות ממש הבדיחה של השכבה.. וגם המשפחה ממש ממש לא תקבל את זה בטוב אני לא מהבנות שמוערבות יותר מידי ברשתות חברתיות (באינסטגרם טיק טוק וכל זה..) בקיצור יש לי באמת רצון לפתוח ערוץ כזה ולהיות מצליחה אבל אין לי אומץ כי התגובות מהסביבה לא יקבלו את זה בטוב בכלל!! ואף אחד לא רוצה להיות במקום חברתי/ משפחתי שלועגים לו מה לעשות?
איך אפשר לתת מעצמי לבת הזוג שלי ולא לוותר על המקום שלי בזוגיות? איפה נכנס החלק של הויתור אם תוך כדי אני מאבד את עצמי?
ש. היי! כל כך כיף לקרא שאלות, מרגיש שזה נוגע במה שפחדתי לשאול.. אז התבטל לי משהו שממש חיכיתי לו. ממש. יש לי קטע שסוג של בתקופות מבאסות "מחזיק אותי" הדברים המרגשים והכייפים האלה שיש. אני אומרת יאללה יש את זה השבוע איזה כיף וכו כו ועכשיו שביטלו את זה, מבאס לי. יותר מתמיד. יש לי רק את הלימודים המבאסים, ושאין לי אח"כ מה לעשות, אז אני לא עושה כלום, וקשה לי, ממש. אני שונאת לא לעשות כלום או להיתקע רק בלימודים. עוד שמה שהתבטל לי, אצל חלק זה מופיע, עכשיו מודה ואומרת שזה ממש צובט לי ממש. לא יודעת מה לעשות. (מדריכה) בת 16
היי, תודה ענקית לכם!! תבורכו!! אני מתחרפנת לפעמים מעצמי. נגיד אם יש כזה אווירה של צחוקים וזה אני ממש יכולה לתקוע איזה משפט לא במקום שאני אחרי זה אומרת לעצמי- מה חשבתי שאמרתי את זה? זה היה ממש לא מתאים וכו' (בקטע שזה מעליב..) קיצר איך אני יכולה להיות יותר במודעות למה שיוצא לי מהפה? כי זה ממש שתי שניות של חוסר תשומת לב ואני אחרי זה ממש מצטערת על זה.. ואינלי מושג מה אני יכולה לעשות עם זה (לנסות להיות יותר במודעות לא עוזר, כי אם אני במודעות לזה, זה לא קורה:)
הכירו לי מישהו, הוא מקסים ממש והכל אבל לא כ"כ התחברתי לחיצוניות שלו, כל פעם שדיברנו בוואטסאפ והסתכלתי על תמונת הפרופיל, החיוך שהיה לי טיפה ירד, ואני מרגישה ממש רע עם זה! הוא בנאדם מדהים ממש! אבל פשוט קצת קשה לי עם איך שהוא נראה. ואגב, במציאות הוא נראה הרבה יותר טוב. סליחה על השטחיות מראש. בת 19
ואו איזה זכות זה לשאול אותכם השאלה היא כזאתי מה אני עושה שלא מאמינים לי שחושבים שאני משקרת ואני לא! (אני הצודקת) זה יכול להוציא אותי מדעתי
אני מרגישה שאני כל הזמן רודפת אחרי משימות (בלימודים, בבית, בהדרכה) אני רוצה לסיים ולגמור איתם ולהיות כבר מאחוריהם, לפעמים זה טוב כי אני מספיקה מלא דברים ואני מנצלת את הזמן שלי אבל זה גורם לי גם ללחץ ולאשליה שאם אני לא יעשה את זה העולם ימות , מה אפשר לעשות? תודה ממש
אני מרגישה כל הזמן שאני יכולה לעשות טוב יותר מאנשים אחרים, לדוגמא אני קוראת ספר והמחשבה העיקרית שלי היא "איך אני הייתי כותבת אותו לו הייתי הסופרת," או בין עם זה בפעולות בסניף ובדברים טיפה יותר רציניים. אני יודעת שהמחשבות האלו לא בריאות בכלל, אני מניחה שהן נובעות מקנאה, כי אני טיפוס קנאי... בכל מקרה, אשמח ממש אם תעזרו לי! תודה!!! מין וגיל(: * בת 15
היי:) בשאלה 1563 כתבתם לילדה על המסע שהיא הולכת לעבור. הזדהתי ממש עם הילדה חוץ מהקטע שאני יותר גדולה ממנה.. רציתי לשאול אם הגיוני שאני נמצאת במסע הזה כבר יותר משנתיים?? זה פשוט סיוט ומבלבל כל כך.. וחוץ מזה אני יותר גדולה ממנה בכמה שנים.. בדרך כלל זה משהו שקורה בגיל מוקדם יותר מהגיל שלי?🙈
אני מפחד שאני לא אצליח להגיע למצב שבו יהיה לי את האומץ לגשת לבחורה ובסוף לא אתחתן. אשמח לתשובה