קודם כל תודה. הרגע קיבלתי תשובה וממש אמרתי תודה בקול. אז ככה- יש לי בעיה. אני רוצה לדעת. פשוט לדעת לדעת הכל על הכל. להיות כמו האנשים המבוגרים האלה שיודעים כל מה שיש לדעת הכל מדת למדע מאנושות לאלוקות. הקטע הוא שלא משנה כמה אני לומד אני רק מבין כמה אני לא יודע. וזה נורא מתסכל. סיימתי לא מזמן את התנך ואת הספר הכוזרי. והתקדמתי בגמרא מלא אבל אני לא מרגיש סיפוק כי עדיין יש אלף נושאים תורניים ומדעיים שאני רוצה לדעת. ולא לדעת בעוד 80 שנה. אני רוצה לדעת עכשיו. אני יודע שאני חסר סבלנות אבל זה נורא מתסכל שאין התקדמות נראית לעין. אני גם חושב על כמות הידע שיש לי בספרי פנטזיה שהתחלתי לקרוא מגיל 5 אם רק הייתי קורא דברים יעילים באמת הייתי במקום אחר לגמרי. אשמח לעזרה.
אהלן משיבים יקרים! מעריכה מאוד את העבודה שלכם ותודה גדולה. השאלה שלי- אני בשביעית וכל הדיבור עכשיו בשכבה שלי הוא על לימודי נהיגה.. ממש ידוע שאם תמצאו כמה שביעיסטיות ביחד על זה יהיה הדיבור. אני רוצה בעז"ה גם להוציא רישיון.. אבל אני חושבת שזה ממש יכביד עליי עכשיו במבחינת הזמן שזה לוקח ותשומת הלב כי גם עוד מעט יש את כל הבגרויות קיץ... חשבתי להתחיל בחופש הגדול או פשוט בתחילת שמינית, אבל אני מודה שנהיה לי ממש לחץ עם כל הבנות האלה שלומדות, הן כל היום מדברות על זה וזה גורם לי לחשוב שאולי אני אתחיל כבר וזהו. מה גם שיש סיכוי קצת מצחיק שהם תפסו את כל המורים נהיגה באיזור(: אבל לא בטוח. בקיצור אני לא ככ יודעת מה לעשות עם הלחץ הזה וכלשעצמו לימוד נהיגה עדיין קצת מלחיץ אותי. אשמח לעזרה שלכם. תודה
אני בכיתה יא ואני חייבת כסףףף! לרשיון וכו🙃 במה אפשר לעבוד??
(השאלה נערכה) אני נופל בשמירת הברית כבר שנה ורוצה להפסיק אך אחרי תקופה אני לא מצליח להתגבר זכר 16
(תודה תודה תודה על הפרוייקט הזה! פשוט תודה!) אני ממש מובכת להגיד אבל אני כל הזמן חושבת מחשבות סוטות, מדמיינת דברים מיניים וכו׳... זה אסור? איך מפסיקים? ממה זה נובע? למה זה מרגיש לי שרק אני כזאת? זה יהרוס לי בעתיד עם בעלי? יש סיכוי שזה בגלל שאנחנו דתיים והכל מוגבל אז זה פשוט מתפרץ אצלי? סליחה סליחה סליחה על הכמות שאלות, אני פשוט מרגישה בבעיה😖 בת 17
למה אנחנו חיים? כאילו מה הקטע בחיים? אני שואלת את זה לא ממקום של דיכאון ושאין למה לחיות אלא באמת למה? כאילו לא משנה כמה שנעשה בסוף זה יגמר, הדור הבא גם ימות, גם זה שאחריו... לא משנה כמה נעשה, כמה שנזכור, כמה שנפעל, סך הכל בתמונה הכוללת כאילו הכל יגמר וישכח אז כאילו למה צריך את התפילות שלנו, את המאמץ, את החיים שלנו? כאילו נגיד וצריך את זה בשביל לקיים את העולם אבל בסופו של דבר העולם גם נגמר ובאמת למה ה ברא אותנו? כאילו למה הוא צריך את כל הבאלגן הזה על הראש, של לנהל עולם? סליחה על הכאב ראש והחפירות😅
הי, לאחרונה התחלתי ממש לקנא באנשים שחזרו בתשובה. אני מסתכלת עליהם רואה איך יום יום הם שמחים לחיות את החיים, איך כל יום הם בוחרים שוב וזה פשוט מבאס אותי. אני אף פעם לא בחרתי, נולדתי דתייה וזה כאילו שולל ממני את האפשרות להרגיש "אורות". איך אני מפסיקה לקנא בחוזרים בתשובה ומתחילה להרגיש שגם אני בוחרת, למרות שתכלס אני לא?
הי, תודה על הפרוייקט הזה, אתם לא מבינים כמה הוא עוזר. אז ככה, השיח בעם, בין האנשים, פשוט קורע אותי. אני מנסה לאהוב את כולם, אבל כולם רק כל הזמן נגד הכל. התקשורת מראה את הצדדים המכוערים, נכון, אבל בסופו של יום מרגיש לי שאני לא מסוגלת לדבר עם בן אדם עם דעות שונות משלי מבלי שאפגע בו או שהוא יפגע בי. למה אנחנו כבר תקופה כזו ארוכה לא מצליחים לכבד אחד את השני? למה הדיבור שלנו גורם לקרע כזה? הייתי ככ רוצה לדבר עם בן אדם עם דעות מנוגדות לי בצורה נעימה, מכובדת, להבין אותו, וזה נראה שפשוט אי אפשר. יש לי שאיפה אישית להשתדל לאהוב את כל עם ישראל, אבל איך תכלס אפשר כשכל הזמן אני מרגישה שרק פוגעים בי ומשפילים את המגזר שלי ומזלזלים בכל מה שאני מאמינה בו?
שלום ותודה ענקית על מה שאתם עושים, זה ענק!! אבא שלי מתכתב בווצאפ (חלק מהעבודה, חלק סתם), וממש ממש קשה לי לא להעיר!!!! איך אפשר להתגבר על הרצון להעיר?
השאלה צונזרה (תודה תודה תודה על הפרוייקט הזה! פשוט תודה!) אני ממש מובכת להגיד אבל אני כל הזמן חושבת מחשבות, מדמיינת דברים לא מתאימים... זה אסור? איך מפסיקים? ממה זה נובע? למה זה מרגיש לי שרק אני כזאת? זה יהרוס לי בעתיד? יש סיכוי שזה בגלל שאנחנו דתיים? סליחה סליחה סליחה על הכמות שאלות, אני פשוט מרגישה בבעיה😖
אם התורה היא אמת איך זה הגיוני שכ"כ הרבה אנשים לא מקיימים אותה? (חילונים הם לא טיפשים ולא אנשים רעים)