מועדים לשמחה!! יש לי בעיה... אני ממש ממש לא אוהבת את הערב ובמיוחד כשמתחיל להחשיך.. זה עושה לי מצב רוח רע ועצוב בלב.. וזה לא עושה לי טוב.. אבל בסופו של דבר, בכל יום מגיע הערב מתישהו וזה ממש מעיק עלי.. מאד אודה לכם אם תעזרו לי. תודה רבה לכם!
שלום, אשמח לדעת איך מגיעים לשלוות הנפש בתקופה האחרונה ממש קשה לי לישון בגלל מחשבות רבות שמציפות אותי איך אצליח להשתחרר מזה? תודה רבה!! מעריכה מאוד את המסירות וההשקעה שלכם
הי, יש לי תחביב שממש חשוב לי וברוך ה' אני גם טובה בו מאוד. אני כזה כותבת סיפורים ובאופן כללי - כותבת המון. עכשיו יש לי בגלל זה דמיון משוגע כזה, ואני חושבת על מלא מלא רעיונות. הבעיה מתחילה כשעולה לי רעיון אדיר לאיזה סיפור אבל הוא די מתנגש עם התורה ועם ההלכה. יש לי למשל רעיון שאני ממש רוצה להעלות על הכתב כבר המון זמן ואני כל הזמן בהתלבטות אם להתחיל בכלל את כל זה או שלא. מה שמתנגש עם התורה זה לא ממש הלכות וכאלה, זה יותר רעיונות ואמונות. אבל מה לעשות שבא לי לכתוב את זה? אני אשמח ממש לטיפים מה לעשות, כי זה באמת בוער בי כל נושא הכתיבה וחשוב לי להוציא את עצמי החוצה ולא רק את השתיקה שבי. לא הגיוני שיש עוד חלקים שבי שרוצים להתבטא? התורה חייבת להיכנס גם לתחביב שלי?
תודה על הפרויקט!! את השאלה כתבתי קצת בצורה של ההאשמה מקווה שתבינו ותצליחו לענות לי תשובה. יש תחושה שאנחנו הנשים נמצאות שם למעלה בעזרת הנשים. רחוק מהעין רחוק מהלב. ולא רק בעזרת הנשים. אלא בהרבה מחלקי ההלכה. זה מתבטא בכתובה שבו יש אפס מקום לתפקיד האישה. שמעולם לא שמעתי על תפקיד של אישה בביתהמ"ק וזה ממשיך בעולם ההלכה שבו אישה לא ראויה לפסוק. או ללמוד חלקים מסוימים. זה רק גובר בסיפורי התנ"ך שם אישה היא המון פעמים גורם לחטאים ולא נוכחת כ"כ באישיותה.שהמון מהתפילה הוא בלשונם של הזכרים. ואני לא פמיניסטית שבאה להגיד שצריך וחייב שינוים.ואני מבינה שלכל אחת יש תפקיד שונה. ואני מודעת להבדלי הגוף והתרבות שהייתה. אבל באמת שאני מחפשת תשובה ולא צריכה עוד אדם שיגיד לי כמה התפקיד שלי מופלא. אני יודעת אולי לא לגמרי מבינה שאני אשכרה אהיה מסוגלת להביא מתוך הגוף הזה ילד או ילדה.אבל באמת שלא באתי לשמוע בתשובה על כוחה של אישה. באתי להבין איך אפשר להסביר את הפער.איך אפשר להתמודד עם הריחוק הזה. איך אפשר להסביר את ההחפצה. ואם לכל סיפורי התועבה שהיו בתנ"ך תתנו לגיטמציה בגלל התקופה אז תודה רבה.לי יש לגיטימציה ללבוש ולעשות דברים בגלל התקופה. ואז זה הובא לידי ביטוי בשפחה או פילגש. והיום זה סטוץ או פורנוגרפיה. ובאמת סליחה על הבוטות המחריפה. אני מדברת ממקום שחווה קצת בושה.ללמוד על זה לחשוב שהמודל הוא מלכי ישראל. וזה זה היה המעשים שלהם.אז איך אני אמורה להגיד פרקי תהילים באמונה. או לרצות להידמות לשרה אימנו עם מסופר לי כ"כ מעט.אם אי אפשר לדעת כמעט שום פרט. אני באמת רוצה הסברים וסליחה אם זה יצא קצת חוסר פרופורציונלי.
אני יודעת שאני צריכה להיות אני עם חברות ולא רק לעשות מה שהן רוצות ולהסכים איתן על הכל. השאלה שלי היא איך אני בעצם יכולה לדעת מי אני (חוץ מכשרונות ותכונות) ומה אני באמת רוצה? כי אולי אני רוצה משהו רק כי חברה שלי בקטע והרצון הוא לא באמת שלי אלא שלה. כנל לגבי דעות. איך אני יודעת שמה שאני אומרת זו דעתי והיא לא תלויה בהכרח במה שחברה שלי אומרת או חושבת? כי כל אדם שלידי משפיע עליי איכשהו... איך אפשר לדעת מתי מה שאני אומרת או עושה זה לגמרי שלי ולא קשור לאחרים?
היי מה קורה? אשריכם! אני ממש אוהבת את הקבוצת משיב נפש באמת אני קוראת את השאלות והתשובות וזה מבהיר לי דברים, זה משהו מדהים! ניגש לעניין.. ישלי חברה שהיה לה סוג של חודש בערך קצת יותר מישהו שהם כאילו תכלס חברים אבל הם לא מוגדרים.. אז כביכול הם לא באמת מחויבים אחד לשניה. אני ראיתי מהצד שהוא כל פעם פגע בה בלי לשים לב ושהיא בכתה ממנו הרבה והוא בהתחלה באמת עשה אותה מאושרת שהיא הייתה מפורקת מהמשפחה שלה שקרו לה דברים והיה לה תקופה קשה והוא היה האור בקצה המנהרה והם דיברו וזה ולאט לאט התאהבו ואני דיברתי איתה כמה פעמים שתשים לב אם הוא פוגע בה והיא כזה נעע הוא לא ואני שמתי לב שהיא לא הכי הכי מאושרת איתו (דוג- הוא מדבר עם מישי ואומר שהיא חמודה וכיפלו לדבר איתה ואומר עליה שהיא יפה וזה מאוד מוריד לחברה שלי את הביטחון ואז הוא אומר לחברה שלי אבל את יותר חמודה את יותר יפה) ומגיע לה הכי טוב שבעולם. הם שניהם דוסים יחסית זה לא קשר רעיל אבל זה קשר לא נכון בעיני ואמרתי לה כמה פעמים. אתמול הוא ״נפרד״ ממנה והיא שבורה ברמות והיא מתה לחזור אליו והיא לא מבינה שמגיע לה מישהו פי אלף יותר טוב ואני מנסה להסביר לה שמגיע לה מישהו שיחכה איתה לאוטובוס ולא ישר ילך, מישהו שמגן עליה מישהו טוב- וגם זה לא חייב עכשיו בכיתה י אלא בעיתו ובזמנו. מה אני עושה?? היא מתה לחזור אליו והוא עושה לה רע ונפרד ממנה..
קודם כל תודה רבה , זה לא מובן מאליו השאלה שלי היא כזו, האם למשל בנות שפתאום מפסיקות ללכת עם חצאית קצרה בגיל מוקדם,כי הבינו שזה לא טוב להן (חס ושלום לא אומרת שחצאית קצרה זה דבר רע, כל אחת וההחלטות שלה) באיזשהו מקום "מרוויחות משהו" מהבנות שעד גיל מאוחר למשל 18, היו הולכות עם חצאית קצרה ואז הפסיקו. כי תמיד יש את הפחד שאולי "הפסקתי מוקדם מדי ויחזור בי החשק? כי הן כבר היו הרבה שנים וזה לא חסר להן? מקווה שהבנתם/ן אשמח לתשובה!
שלום, קודם כל תודה רבה על הפרוייקט המטורף שאתם עושים! יש לי מורה בבי"ס (יותר נכון היתה, כי עכשיו כבר לא מלמדת אותי) שהיה לי קשר איתה מעבר לשיעורים הרגילים של הלימודים והקשר הזה המשיך גם השנה. אבל אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים חושבת עליה,מסתכלת בצ'אט בווצאפ, מדמיינת סיטואציות שהיו או שאני רוצה שיהיו איתה..וזה מתיש לחשוב על אותו אדם כלכך הרבה. עם כמה שאני אוהבת אותה והיא באמת דמות שאני מעריכה, אבל מרגיש לי שלפעמים זה כבר עובר את הגבול...אני חושבת עליה יותר מידי במשך היום ולא נראלי שזה אמור להיות ככה. מה אני יכולה לעשות?? כי להפסיק את הקשר לא כלכך באופציה..😕
תודה גדולה לכם!! אז זה קצת מוזר אבל לפעמים אני קצת אוהבת לבכות.. אני כאילו נהנית מזה, למרות שאחכ תמיד אני מבינה שזה לא עושה לי טוב אני כל היום בוכה בתירוץ שזה בריא לשחרר ושזה טוב..
אהלן;) תודה רבה רבה!!! אז ככה, אני מרגיש שאני ממש לא אני. אני אפרט, מרגיש שאני צייני, ולא אמיתי, לא מי שהייתי רוצה להיות, אפילו רחוק מזה מאוד, וזה ממש שובר אותי לחשוב עלזה, כמה חומות ומחסומים וצייניות וכו כולם מתכסים, מגניים על עצמם,במקום להיות אמיתיים, אז השאלה שלי כזאת, איך אפשר להיות יותר אמיתיי, יותר אני, באיך שאני מדבר, מתבטא ובהכל.. מקווה שכתבתי מובן... אשמח לתשובה מהירה אשריכם!
איך לבחור במה להתקדם ולהשתפר ומה לקחת על עצמי? יש ככ הרבה דברים שאני רוצה להתחזק בהם אבל אני יודעת שאם אקח על עצמי יותר מידי דברים בו זמנית אז לא אצליח כלום.. אז איך לבחור במה להשקיע ועל מה לוותר ולא להתקדם בו?? תודה גדולה לכם!!
כואב לי, פשוט כואב לי על כל הפילוג הזה שקיים בארץ בזמן האחרון, מרגיש לי שכל מערכת בחירות רק מחדדת אתזה. אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם זה. מרגישה כבר קצת ייאוש בנושא.אשמח לרעיונות מה לעשות עם זה!