אני מתייאשת מהר. מאוווודד מהר.בעיקר רואה את זה במתמטיקה. מתחילה תרגיל ואם לא הולך בקלילות עוברת הלאה.מפחדת שזה ידפוק אותי..איך עובדים על זה?אשמח שתתייחסו גם כללי לחיים וגם ספציפית במתמטיקה..
היי, היה דיון עם החבר'ה ועלתה שאלה: האם זה נכון שאחרי גיל 18 אני באמת אהיה עצמאי ואוכל לעשות "מה שאני רוצה" מבחינת ההורים שלי? כאילו, הם לא יוכלו להחליט עליי יותר?
אני איבדתי את עצמי כבר אין לי מטרות ואני מרגישה שאני מדרדרת מבחינה רוחנית כבר לא אוהבת ללבוש חצאיות או להתפלל אני פשוט מכריחה את עצמי איך אני אמורה לקיים מצוות מרצון ושמחה אם אני לא מאמינה בהן בלב שלם
ש. שלום רב קודם כל אני רוצה להודות לכם על כל הפרוייקט המדהים הזה!! ועכשיו לשאלתי-יש לי שני דברים שמאוד מפריעים לי בחיים הראשון שאני מתלבט על כל דבר בחיים שלי. והשני שקשה לי מאוד לקבל החלטות בחיים שלי ( עד כדי כך שקשה לי לקבל החלטה לאן אני יוצא בערבים.😕) רציתי לשאול האם יש לכם אולי יש לכם איזה רעיון עיצה להתמודדות עם התלבטויות בחיים וצמצומם. תודה רבה מראש:) ש. אז דבר ראשון תודה רבה על כל ההשקעה שלכם. מעריך מאוד! ולשאלה. יש לי בעיה קשה של קבלת החלטות... מאוד קשה לי לקבל החלטות לא רק על דברים גדולים אלא גם בדברים ממש ממש קטנים ולא חשובים. אני יודע שזה לא משמעותי ובכל זאת אני מקבל את ההחלטה רק בשניה האחרונה כשאין עוד זמן להתלבט, ואם אין דדליין לפעמים אני לא מקבל החלטה בכלל שזה הכי גרוע כי זה בעצם לבחור באופציה אחת בלי שיקול דעת... זה כמעט בכל תחום: איזה סוג עט לקחת לבגרות, האם ללכת עם חברים לטיול ביום מסוים, האם לקנות משהו יקר שאני מאוד רוצה וכבר כמה שנים מתלבט אם לקנות ועוד המון דברים. זה גם בגלל שאני חושב איזה דברים רעים יקרו אם אני יבחר באופציה אחת, וגם בגלל הפחד מהחמצה (FOMO) - מה אני יפסיד אם אני יבחר באופציה אחת על פני השניה. אשמח לעזרה תודה
אהלן צדיקים וצדיקות אני ממש צריכה שתענו כמה שיותר מהרר זה ממש דחוף!! אני מאוד רוצה לנסוע לריקודגלים ולשמוח ביום ירושלים, אבל השאלה היא האם זה לא יהיה חוסר אחריות לנסוע אחרי מה שקרה במירון? גם לא רק בגלל הצפיפות, הערבים חמים עלינו וגם מבחינה כזאת זה מסוכן.. אבל וואלה אני לא מוכנה לא לנסוע לעיר הקודש בגלל הערבים זה פשוט להכנע להם.. מלא תודהה:)
אהלן תותחים! תודה ענקית על הפרויקט המדהים! אז ככה השאלה שלי היא איך להיות קשובה לסביבה ולא 'רחפנית' יש פעמים שאני כאילו נמצאת במקום מסויים ואז מרוב מחשבות או פשוט התעלמות לא שומעת מה יש לידי, כאילו שמתי לב לזה נגיד פעם אחת כשחתכתי סלט עם בת דודה שלי והילדים ישבו לדבר לידנו ושמתי לב שמידי פעם היא שותפה כזה לשיחה שלהם ואני בכלל חא שמתי לב על מה הם מדברים...או שאולי אני קוראת ואז אומרים לי משו ואני לא שמה חב אליו..כאילו עובר לי ליד האוזן הלי לתת לזה תשומת לב..וכאילו יש םעמים שקורה מזה נזקים לפעמים.. אשמח ממש לתשובה אז איך יותר להיות קשובה.. תודה רבה
למה בדרך כלל בנים משתפים פחות בחולשות שלהם ובכלל בחיים? באחת התשובות כתוב שזה בגלל האופי הגברי. אבל זה לא שמישהו בא לבן ואומר לו שהוא צריך להתנהג באופן מסויים כדי להחשב 'גבר' וזה מה שמשפיע על הפתיחות שלו. ההתנהגות הזאת באה לבנים בטבעי? או שזה איזשהו דפוס חברתי שהבנים מתאימים את עצמם אליו? ברור שכל מה שכתבתי זאת הכללה, בטוח יש בנים אחרים. *אשמח שבן יענה לי
השנה למדתי כמעט כל הזמן מהבית, אבל לפעמים מחזירים אותנו לאולפנה לשבוע או שבועיים...וכל פעם כשחוזרים מרגישה שפשוט אין לי כוחות לארוז את עצמי ואת הדברים ולנסוע, לחזור לחברות שפוגשת בקושי והיחסים איתן ממש לא הדוקים, ופשוט לשחק שכיף לי באולפנה..
תודה רבה לכם!! אני לומדת נהיגה ובינתיים לא הולך ככ טוב🙄, ולדוגמא אחרי שיעורי נהיגה כשחברות שואלות אותי איך היה אז אני אומרת שרע, וזה רק מכניס לתוך הבאסה ומדכא.. השאלה שלי אם אני יכולה י לשקר ולהגיד שהיה טוב? למרות שלא? כי זה יגרום לי להרגיש יותר טוב וייתן לי ביטחון.. אבל זה קצת שקר לא? כי בתחושה שלי לא באמת היה טוב.. וזה נוגע בכללי למלא נושאים, רק הבאתי את הדוגמא של הנהיגה תודה!!
שלום, כמובן תודה על העבודת קודש שאתם עושים!! אז קראתי שאלה שמישהו כתב על קשר תלותי ופתאום אני מרגישה שאולי אני בקשר כזה עם חברה שלי. אף פעם אף פעם זה לא היה משהו שחשדתי בו ולא חשבתי שזה אפילו מושג, אבל מאז שקראתי את זה אני קצת לא יודעת מה לעשות..לפעמים יש לי נטייה לראות/לקרוא על בעיות ואז לחשוב שיש לי אותם (לא בקטע קיצוני או משהו) פשוט כשאני שומעת על משהו וזה נורא משכנע וזה אז אני חושבת אולי בעצם אני גם כזאת?.. בקיצור אני לא יודעת אם אני באמת בקשר תלותי, אבל אני כל כך אוהבת את החברה הזאת והיא בשבילי באמת כל העולם ויהיה לי ממש חבל לוותר על החברות הזאת! השנה מבחינה חברתית היה לי קצת קשה, חברות במעגל הכי קרוב ממש פגעו בי והיא בעצם היחידה שנשארה לצידי..בגלל זה ובגלל שפתאום לא היו לי עוד חברות באולפנה אני נורא נשענת עליה, תמיד איתה בהכל, היא עוזרת לי גם בקטע הלימודי, ואנחנו מדברות כל הזמן..היא באמת פשוט נשמה טובה וממש כיף לנו ביחד..הקטע הוא שאני מרגישה שאני לפעמים ממלא את החוסר של המון חברות כולם בחברה אחת, זה לא מפריע לי כל כך כי היא ממלא את זה טוב, כאילו זה מספיק לי..השאלה אם זה תלותי, או לא בריא? תודה!
תודה עצומה על הכל! -יש לי בעיה שאני לא מצליחה להבין ממה היא נובעת, אולי עקשנות? סקרנות יתר? - אני מרגישה שגם אם שנה שלמה אשב ואשאל ואלמד על אמונה ועל צניעות ועל עבודת השם זה לא יספיק לי. על כל תשובה שעונים לי עולות לי עוד בערך מאה שאלות שעליהן עולות עוד שאלות, זה באמת לא נגמר! אתם עושים עבודת קודש, ב''ה עניתם לי על כמה שאלות וזה עזר לי מאוד, אבל גם אחרי שאתם/ גורם אחר ענה לי על שאלה כלשהי הרגשתי עדין שזה רק 50 אחוז, יש בי עוד רצון עצום להבין להבין ולהבין... זה כי אני מתבגרת? זה הגיל? כי אני לא רוצה כל החיים לשחות בשאלות... תודה רבה!
שלום😊 הצטרפתי לא מזמן לקבוצת הווצאפ שלכם, ואני רוצה להגיד תודה גדולה על המיזם המבורך הזהזה ממש גאולה לעולם עם כאלה שאלות וכאלו תשובות של אנשים מדהימים כמוכן/םהלוואי ותבינו לכמה אנשים ולכמה נפשות בעמ"י אתם עוזרים בפרויקט הזהישלם ה' פועלכם!!וכעת לשאלה שלי.. בזמן האחרון אני מרגישה שקשה לי להעביר את הדברים שאני חושבת עליהם ויודעת אותם בראש לידי ביטוי ודיבור לאחריםזה יכול להיות אפילו וורט יפה ששמעתי על הפרשה שריגש אותי מאוד, ואז אני מספרת אותו בשולחן שבת למשפחה ואף אחד לא מבין ואני יוצאת סתומה ולא מובנת בכלל.. או שאלה שחברה שאלה ויש לי תשובה גאונה ומטורפת בראש אבל פתאום שאני עונה ומדברת הכל מסתבך לי..אציין שאני ילדה מאוד מסודרת ומאורגנת, ואין לי בעיות שליפה או בעיות דיבור..אשמח אם יש לכם עצות בנושא או אפילו לדעת ממה זה נובע, כי המצב הזה לא נעים לי בכלל!! [(מקווה שהשאלה עצמה הייתה מובנת כי גם בה הסתבכתי נורא) כאילו היה לי בראש מסודר מה אני כותבת לכם ושואלת אבל פתאום שבאתי ממש לכתוב הכל התבלגן לי..]תודה רבה וישר כוח עצום!!