כל השאלות שנשאלנו #שאלות כלליות

היי!!תודה על העזרה והתשבות הנפלאות!יש לי שאלה קצת משונה.מאוד קשה לי שהורגים חיות לצורך אוכל, קורבן(שיהיה..) וכו'.אני גם מאוד אוהבת חיות.אבל אני מאוד נגעלת מחקרים ומוצאת את עצמי הורגת אותם לפעמים.זה הגיוני?כי יש בזה סתירה, מצד אחד מאוד מפריע לי מצד שני חרקים אני הורגת לפעמים עם כי בלב כבד.שאלה מאוד מוזרה😂🙈

ש.מתפדחת להיות יותר נשית, אין לי אחיות ככה שאין לי לקחת דוגמא ממישהי, ויהיה מוזר פתאום בבית. בחיים לא התאפרתי, עקבים וכו'... איך אני משנה את זה בלי שזה יהיה פתאום מוזר?בת 18.

שלום:) הייתי היום על אוטובוס והתיישבו מאחורי חבורת נערים שלצערי דיברו בצורה ממש ממש לא לעניין ובשפה מלוכלכת... והנקודה שפשוט אין לי מה לעשות, אין לי דרך לרדת מהאוטובוס ומצד שני הרגשתי פשוט כל רגע כמה שזה כואב לי לשמוע שככה נערים מדברים וגם שזה בטוח משפיע על הנפש, ושאין לי איך להתחמק מזה... נכון אפשר לנסות לעבור קדימה והכל אבל הם צרחו שזה פשוט לא עזר:( אשמח לשמוע איך אני יכולה לקחת את המקרה הזה ולהוסיף ממנו טוב, הרי אני יודעת שיש הרבה נערים כאלו שגדלים ככה בתרבות שהכל פרוץ ופתוח ואולי יש דרך להשפיע גם עליהם בטוב? מרגיש לי שאנחנו תקועים בתוך החיים שלנו ולא שמים לב שלא כל הנוער בארץ גדל בסביבה דתית ושומרת..(וכמובן שצריך להודות על כל רגע ורגע שלמציאות כזו נולדתי, באמת ב"ה!!) ואם יש לכם רעיון איך אפשר שדברים כאלה לא ישפיעו על הנפש או להצליח כנגד להתחזק בדיבור אני ממש אשמח! תודה רבה רבה לכם! הפרויקט הזה ממש תיקון של דברים מהסוג הזה שפשוט מעלים ומוסיפים לנוער שרוצה לשמוע קדושה!והלוואי ובע"ה נשמע רק דיבור נקי וטהור:)

היי, אשמח שבת תענה לי❤️הרבה פעמים קשה לי לרקוד ולהשתגע עם חברות, לא יודעת למה.כאילו כולם משתגעות ורוקדות וזה ואני מנסה להיות איתן אבל מצליחה רק כזה למחוא כפיים או לשיר ולא לזוז עם הגוף וזה..אני באמת לא יודעת למה כי כשאני בבית אני אומרת לעצמי הנה עכשיו את תלכי ותרקדי ותשתגעי כמו שאת עושה כשאת לבד, ואז אני מגיעה למקום עם החברות שהן רוקדות וזה והכי באלי שבעולם להיות ולרקוד איתן ואני פשוט לא מצליחה לגשת לשם ולהרגיש טבעית ובנוח אני באמת לא יודעת למה.אני רוצה להוסיף שהן חברות באמת באמת מדהימות וממש טובות שלי שאני מרגישה איתן בנוח בכל דבר אחר, אבל איכשהו בקפיצות ובריקודים זה לא עובד לי..וגם כשאני רואה אותן נהנות זה איכשהו מוריד אותי כזה ואומר לי שאני לא אהיה כזאת אף פעם ותמיד יישאר הילדה שיושבת בצד ושלא מצליחה להשתגע ולרקוד.זה מבאס ומשגע אותי ובאלי לשחרר את הכל כל המעטפות שיש לי כשהן רוקדות ובאלי לרקוד ולהשתגע ולהוציא את הכל ואני באמת באמת לא יודעת למה אני לא מצליחה.זה מסתכל אותי ברמותת.גם לפעמים עד שאני אוספת את עצמי ובאה אני קולטת מבט כזה של מישהי, שברור לי שהיא לא רוצה לפגוע אבל כאילו היא נהנית עם חברות שלה ועם כולם וזה אומר לי כזה מה את נדחפת את לא תצליחי. זה לא מה שהיא אומרת אבל זה מה שאני מפרשת לעצמי ממבט קטן שמוריד אותי למטה עוד יותר.אני אשמח ממש ממש לעזרה!כי גם עכשיו בדיוק חזרנו לבית ספר וחזרו הריקודים..(אה וכדי שתענו בשבילי יותר מדיוק- אני מרגישה מאוד בנוח עם הגוף שלי, ואוהבת את איך שאני נראית, זה לא קשור לנראות החיצונית שלי..)תודה רבה רבה!

שלום משיב נפש!! יצא לי לדבר עם חברים של המשפחה (יש לציין דוסים מאוד במידות באמונה במצוות וכו, אבל מאוד נגד המדינה, לא חרדים ולא דתיים לאומיים, פשוט שומרי תורה ומצוות)שדיברתי איתם על החיסונים והקורונה הם די זלזלו במציאות ובהשפעה שלה פה, הם כמובן לא שמים מסכות, ולא כל כך שומרים, ומתנגדים מאוד מאוד לחיסונים ואומרים שזה ידלל את אוכלוסית העולם כי זאת התוכנית של סדר עולמי חדש, (שעד היום לא שמעתי על זה... כדאי ממש שתראו מהסרטונים עליהם ביוטיוב) ומאוד מאוד חלקתי עליהם, אני עדיין לא מסכימה בכלל וברור שזה עניין של חיים ומוות כל הקורונה.אבל זה ערער לי את העניין של זה שאין אמת אחת וברורה בכל כך הרבה דברים, שאין אדם שאפשר לסמוך עליו שהוא אומר את האמת היחידה. תכלס, מי אמר שהמספרים לא מוגזמים ומוכפלים? שהחיסונים באמת בעייתים? אולי יש משהו בסרטונים? הרי זה בממשלה ואין לאנשים הפשוטים מהעם את האפשרות לדעת מה קורה באמת...אני יודעת שגם אני יכולה להכין סרטונים כאלה מוגזמים וקיצוניים, אבל קצת ראיתי אותם וזה ערער לי המון...מה דעתכם.

שלום :) אני שנה הבאה בעז''ה שמיניסט. אני לומד בישיבה תיכונית (בלי פנימייה). הישיבה בכללי קטנה, בערך 160 תלמידים סהכ (ט-יב). אני מסיים השנה הדרכה בתנועת נוער, ויצא לי לראות במשך ה3 שנים שאני לומד בישיבה שכמעט ולא משתמשים בבית מדרש הענקי שלנו, אין שם כמעט שיעורים והוא משמש כ"מקום עם wifi" :). עלה לי רעיון לראש להתחיל שם בעז''ה שנה הבאה איזה לימוד או משהו, אבל אני לא ככ יודע איך להתחיל את זה.. או מה ללמוד. גם אין אצלנו הרבה הפסקות, רק אחת של ¾ שעה (מנחה + ארוחת צהריים) ובבוקר הפסקה של רבע שעה.

היי, קראתי את שאלה 2965 ב, ששם מישהי שאלה על מעמד האישה, וכשקראתי את התשובה שכתבו המשיב שענה כתב שתפקיד הגבר זה להיות בחוץ בעולם ותפקיד האישה זה יותר בפנים בבית.מאיפה המסקנה הזאת? למה לחשוב ככה? כמו שהוא כתב מעמד האישה פעם היה נמוך מאוד. ושמה הנשים נתפסו בתור אלו שצריכות להיות בבית. אבל היום זה לא המצב וזה לא ככה ולא צריך להיות ככה. אז מאיפה התפיסה והרעיון והמחשבה שנשים המטרה שלהן זה להיות בבית ולגדל את הילדים? ואי אפשר להגיד לי כי ככה זה היה מאז ומעולם כי כבר הוא כתב וגם הראינו שהתפיסה פעם הייתה לא נכונה ולא טובה..

שלום ותודה גדולה על היכולת לשאול ולקבל תשובות! הפרויקט שלכם מדהים!!רציתי לשאול על נושא שמאוד מאוד מעיק עלי. בעיקר כי בקהילה שלנו יש אנשים זקנים וזה מתעורר לי כל פעם מחדש. בכל פעם כששומעים על מישהו מבוגר שחולה או שנפטר ח"ו, או פשוט כשאני רואה בן אדם זקן, אני ישר חושבת איך אפשר להתמודד עם הדברים האלו. איך אנשים זקנים חיים בידיעה שהם נהיים יותר ויותר חולים ושבשנים הקרובות הם כנראה ייפרדו מהחיים שלהם, מהמשפחה ומכל מה שהם עושים בעצם? הם לא משתגעים מידיעה כזו? לפעמים אדם מאבד גם את הזיכרון שלו ומבין שהוא עוד מעט כבר לא יזכור דברים בסיסיים אפילו... זה מפחיד ממש. וגם איך הילדים יכולים לקבל את זה ולהמשיך לנהל חיים שפויים ושמחים בצל דבר כל כך נורא? לפעמים ההורים לא זוכרים כבר איך קוראים לילדים..הידיעה שזה כאילו ח"ו וקורה לכולם בסוף, עוזרת במשהו? כי לי זה נראה רק עוד יותר מדכא ומפחיד..וגם איזו מטרה וערך יש לחיים של בן אדם שנמצא בעולם אבל לא באמת חי? (הכוונה שהוא כבר לא מנהל את החיים שלו כי הוא לא מתפקד או לא צלול..) למה ה' עדיין משאיר אותו בעולם? ואיך משפחה מתמודדת כשהורה מבוגר נפטר ח"ו? זו טראומה באותה מידה כמו כשאדם צעיר נפטר ח"ו? אם לא אז למה?שוב תודה רבה!! וסליחה ממש על האורך של השאלה..

אהלן משיבים יקרים! מעריכה מאוד את העבודה שלכם ותודה גדולה. השאלה שלי- אני בשביעית וכל הדיבור עכשיו בשכבה שלי הוא על לימודי נהיגה.. ממש ידוע שאם תמצאו כמה שביעיסטיות ביחד על זה יהיה הדיבור. אני רוצה בעז"ה גם להוציא רישיון.. אבל אני חושבת שזה ממש יכביד עליי עכשיו במבחינת הזמן שזה לוקח ותשומת הלב כי גם עוד מעט יש את כל הבגרויות קיץ... חשבתי להתחיל בחופש הגדול או פשוט בתחילת שמינית, אבל אני מודה שנהיה לי ממש לחץ עם כל הבנות האלה שלומדות, הן כל היום מדברות על זה וזה גורם לי לחשוב שאולי אני אתחיל כבר וזהו. מה גם שיש סיכוי קצת מצחיק שהם תפסו את כל המורים נהיגה באיזור(: אבל לא בטוח. בקיצור אני לא ככ יודעת מה לעשות עם הלחץ הזה וכלשעצמו לימוד נהיגה עדיין קצת מלחיץ אותי. אשמח לעזרה שלכם. תודה

ש.סבא שלי עבר את השואה ואני לא כל כך יודע איך להתייחס אליו לפי זה.

אהלן אהלןן, קודם כל תודה רבה על המקום המדהים לשאול. אין עליכם בעולםםם.😍לעניינו, החלום שלי בשנים האחרונות הוא להיות רופאה בבית חולים. עד כה מדהים,אז מה הבעיה? מפחיד אותי כמות שנות הלימודים של זה ועוד שנות ההתמחות, ההורים שלי אמרו לי שהם יתמכו בי ויעזרו כלכלית אבל עדיין, סופר מפחיד אותילוותר על החלום רק בגלל כמות השנים והשעות?

היי(:יש לי שאלה..עדיף גניבת דעת או חשיפת האמת שהיא גם הלבנת פנים? שואל באמת. גיליתי משהו כזה ואני מתלבט על זה מה נכון לעשות..