למה תמיד כשחושבים על אירוסין ונישואין אז חושבים אוטומטית שהגבר מציע לאישה, למה נשים לא מציעות לגברים להתחתן? לא כבר הגיע הזמן להיות שיוויונים/ות בעניין, זה כבר 2020 נקבה, 17
כל פעם כשאני אומרת שאני לא בטוחה שאני רוצה להמשיך להיות דתיה וכו', אנשים שואלים אותי למה אני לא מאמינה בה' וכו', אבל לא זאת הסיבה שאני רוצה לצאת בשאלה, אני לא רוצה כבר להאמין בה', זה עול כבד מדי ואני פשוט לא רוצה את זה, וטוב לי עם המרחק הרחוק שלי עם ה', אני לא רוצה להתקרב, אני מודה שיש הרבה דברים טובים בדת ובכללי וגם ביהדות, ואני מקבלת הרבה מהם, אבל כל כך קשה לי להסביר לאנשים שגם אם אני לא אשמור ואדייק עם כל מצווה, גם אז אני אוכל להיות מאושרת ושמחה עם עצמי, איך אני מסבירה את זה לאנשים? נקבה
אני מאמינה שיש ה' והוא ברא את העולם (וזה לא כל כך מפריעה לי..) אבל מה הקשר בין זה לבין לעשות את כל המצוות זה שהוא אמת סבבה אבל מאיפה לעזאזל הספר חוקים הזה קשור פה??וגם מה אכפת לו באמת אם אני נותנת לנהג באוטובוס את הכסף ביד או לא? מה הוא נהנה לראות את כל הכסף מתפזר?😉 סתם בקיצור א. למה לי לקיים את התורה (גם אם אני מאמניה בה') ב. מה הקטע בפרטים הקטנים? תודה רבה רבה
מה זה נפילות ברשת? כל הזמן כותבים את זה ואף פעם לא באמת הסבירו לנו(בבתי ספר)...תודה רבה! בת 15
לומדת גיטרה ברוך ה. בעיקר בעצמי אבל לפעמים גם יש מישהו שעוזר לי. השאלה שלי היא, מותר לי לשיר מכוער לידו? כדי שהוא יבין איזה שיר וזה...בינתיים אני רק שורקת ומזמזמת ולא מבינים מזה כלום.. בת 16
אז ב"ה החלמתי מקורונה אחרי שנדבקתי מחברה שלי בבית ספר. זה גרם לי להעביר את ראש שנה רחוקה מכל המשפחה שלי, לסבול מתסמינים של המחלה וגם לכאב נפשי. עכשיו כשיש לי את התופעות לוואי (שזה לא פחות גרוע מהמחלה עצמה) וגם כשהיה לי את הוירוס, כל פעם שאני מרגישה לא טוב או נזכרת בתקופת החגים העצובה שהייתה לי שהייתי צריכה לעבור לבד, אני מתעצבנת וכועסת על החברה שהדביקה אותי.. ברור שהיא לא עשתה את זה בכוונה, אבל היא בכלל לא הקפידה על מסכה וריחוק (ואני מאוד הקפדתי). אני לא רוצה לכעוס עליה, והיא חברה שלי, אבל אני גם לא יכולה להתכחש לרגשות שלי שאני באמת כועסת עליה.. מה אפשר לעשות?
יש לי חבר שיש לו בקרוב אירוע חשוב שהוא מתכונן אליו הרבה זמן, זה אירוע ממש חשוב בשבילו. הוא יצטרך לעבור שם מספר אתגרים לא פשוטים, הוא מסוגל להצליח אותם, הוא באמת טוב. הבעיה שלו זה הלחץ, הלחץ יכול להפיל אותו חזק. למרות שהוא טוב ואמור להצליח, והלחץ באמת משמעותי באירוע מסוג זה. אז אשמח אם יש לכם כמה עצות שאני אוכל לעזור לו... איך אפשר להתמודד עם הלחץ? לבטל אותו...(זה אפשרי) או אולי לנתב את הלחץ למקום טוב?
שני חניכים שלי שהיו חברים טובים רבו ואחד מהם סיפר לי את זה ואמר לי שהוא ממש מתגעגע לחבר השני ושהחבר השני חסר לי, וביקש שאני אגיד לו את זה, איך אני יכולה לעשות את זה נכון? איך לעזור להם להשלים? זה בכלל התפקיד שלי? תודה רבה ושכוייח😇
בזמן האחרון אני מרגישה שאני ממש עמוסה, כל היום אני בעשיה, ברמה שאין לי זמן לעצמי😪. אני כל היום ממלאת התנדבות שאני עושה ועבודה שמעמיסה עוד יותר (ואני לא עוזבת אותה כי אני צריכה את הכסף לשיעורי נהיגה). ולא נדבר על לימודים ועבודות שצריך להגיש. איך אני יכולה לדעת להתמודד עם הלחץ הנפשי שבא עם העשייה? איך אני יכולה לעשות את כל הדברים מתוך שמחה ורוגע?
הי ותודה רבה לכם!!😃אתם פשוט מטורפים! אני בת 16 ואני נחשבת דוסה. כל הבנות אצלינו מדברות עם בנים ואני די מתביישת להגיד אבל מרגיש לי באסה שכולן מתלבשות איך שהן רוצות ומתנהגות איך שהן רוצות וזה נראה שהבנים יותר מעריכים אותם. אני לא צריכה הערכה או צומי אבל פשוט במלא מצבים למשל שאני הולכת לקנות בגדים והכל קצר, חוץ מזה שאני מתבאסת כל פעם מחדש והכל תמיד עולה המחשבה שאולי גם לוותר לעצמי כי עובדה שהסביבה לא רואה את הבנות הלא דוסות כיותר מעניינות. כמובן זה מחשבות שעולות רק שאני במצבים שאני מתעצבנת על כל עניין הצניעות ואני גם לא רוצה לדבר עם בנים. פשוט סתם זה מחפרן אותי שלבנים אין הערכה לבנות צנועות... אני יודעת שזה לא באמת נכון פשוט ככה זה נראה ביום יום. מה לעשות? בנים באמת יותר מעריכים בנות פחות דוסות כי הן כביכול תכלס יותר מתלבשות יפה לרוב ויותר נראות זורמות? כי שחברות שלי עוברות ליד בנים הן ישר צורחות ואני פשוט עוברת אומרת שלום וממשיכה...
אני ממש מתגעגע לישיבה. לבד לי בבית, וקשה, ואני צריך את החברה ואווירת הלימוד... מה אפשר לעשות? בן 17