הי😊 קודם כל תודה על המיזם המדהים הזה! כל הכבוד באמת! אז השאלה שבלי היא ככה - יש לי הגבלה על הזמן של הטלפון שלי וכשנגמר הזמן הקצוב שההורים שלי נתנו לי אין לי וואטסאפ או אינטרנט עד היום שלמחרת. וכשנגמר לי הזמן המוגבל פשוט אין לי מה לעשות אני משתעממת בטירוף.. יש לכם אולי עצות? תודה רבה רבה.
לגבי חגים כל הזמן אומרים שהחגים של הנוצרים יותר טובים (כריסמס, הלווין וכו') משל היהודים. יותר מגניבים, מיוחדים וכאלה. איך להסביר שהחגים שלנו יותר טובים? מין וגיל *בת 15 תאריך 24 בנובמבר
הי התחלתי שיעור א' ובישיבה לומדים כל הזמן גמרא. איך לימוד הגמרא יעזור לי להיות אדם יותר טוב? איך מזה אני אמור לתקן ולשפר את העולם ולקרב את כולם ליהדות ולקב''ה? לימוד אמונה וסוגיות עדכניות נראים לי כל כך יותר חשובים ושהרבה יותר יעזרו לי בשליחות שלי כאדם דתי. מה זה משנה סוגיות לא רלוונטיות על שור שנגח את הפרה ואיזה עדות מחייבת שבועה.. מה כל העניין בללמוד כמעט אך ורק גמרא כל היום? תודה רבה!!
א. איך אני אמורה לדעת מה השליחות שלי? (אין לי מושג גם מה הכישרון שלי, כל התחומים של אומנות ומחול והסגנון הזה זה כיף לי אבל אני לא טובה בזה. אני כן טובה בחברתי, לדבר עם אנשים וכו', אבל זה לא נראה לי כשרון, כשרון אמור לבוא נראה לי לידי ביטוי במשהו יותר פיזי כמו אפיה- שרואים את התוצאות באותה שניה כאילו, וחברה זה לא באמת כישרון...) ב. אומרים שצריך בכל שניה לנסות לעשות את השליחות שלך אבל ברגע שבנאדם גומר את השליחות שלו בעולם אז הוא מת לא?! אז למה שאני ירצה לעשות את השליחות שלי? בת 16
איך מאזנים בין פנימיות לחיצוניות(תיאום)? גם מבחינת הצניעות והמצוות אבל לא רק, אלא גם בין מי אני באמת בתוכי ובין מה שאנשים חושבים עליי מבחוץ. הרבה פעמים יש לי את המחשבה של מה חושבים עליי שאני עושה את זה ואת זה / איך שאני מתנהגת / לובשת / אומרת, ולא עושה באמת את מה שטוב לי ושאני רוצה. מן פחד כזה של איך ישפטו אותי עוד לפני שמכירים אותי. אשמח לטיפים מה לעשות בעניין.
היי, שאלה קצת טכנית.... הבנתי לאחרונה שאני לא מרוצה מהיקף הידע ההלכתי שלי(אני כן באה מבית דתי, אבל יש לי המון תהיות לגבי דקויות של הלכה ואין כל כך את מי לשאול בבית). בזמנים רגילים הייתי ניגשת לספריה באולפנה ודואגת ללמוד, אבל עכשיו אני לא כל כך יכולה... הצעות/טיפים למקומות שאפשר ללמוד בהם בכל זאת? אני מתכוונת לאתרים וכדו', אפילו לא רק בנושאים של הלכה כי בכללי אני אשמח ללמוד עוד דברים כמו אמונה וכו'. אשמח גם להמלצות לגבי ספרים מסוימים. תודה רבה!
דבר ראשון תודה רבה על המענה! באמת יוזמה מבורכת. אני לומדת באולפנה בכיתה י"ב, ואני נחשבת לילדה ממש מוצלחת, מבחינה תורנית לימודית וחברתית. תמיד אני אוהבת להיות הכי טובה בכל דבר ולקבל 100 במבחנים, ובאמת כמעט תמיד אני מצליחה להגשים את הרצון הזה. אבל הבעיה שלי היא מתי שאני לא מצליחה :). למשל, אני יכולה לקבל 95 ולהתבאס שחברה שלי קיבלה 100. זה מתסכל אותי גם בגלל שאני באמת רוצה לשמוח בשמחתה של חברה שלי ולא להרגיש קנאה, אני רוצה להשוות את עצמי כלפי עצמי ולא כלפי אחרים. וגם בגלל שההשוואות הללו גורמות לי להגיע לתחושת כישלון, למרות שאני יודעת מבחינה שכלית ש95 זה ציון טוב, אני מתבאסת שלא קיבלתי 100 ויותר מתבאסת שחברה שלי כן הצליחה לקבל יותר.. אני יודעת שזה "צרות של עשירים", כי בדר"כ אני הילדה שמסתכלים עליה בתור זו שהולך לה הכל והיא מצליחה בכל התחומים.. אבל איך אני יכולה להתמקד בעצמי, לשמוח בשמחת חברתי ולא להתעסק בהשוואות כאלה ואחרות? תודה רבה! בת, 17
היי ראיתי בעלוני שבת ובכללי אני שם לב לזה יותר בזמן האחרון למה יש כל כך הרבה יוצאי בשאלה בציונות הדתית??זה אומר שמשהו דפוק איתנו?
1. היייי🌸 אני גרועה במצבי לחץ; נכנסת ללחץ מטורף😭 בשנה הבאה בעזרת ד אני אהיה בת שירות ואני לא רוצה שהמצב של הלחץ ימשיך יש לכם רעיון בשבילי מה לעשות?תודה מצילי נפש😇 2. קורא לי שאני הרבה פעמים לחוצה לפני מבחנים, אירועים בחיים וכל מיני .זה גורם לי גם לפעמים להתעצבן ולהתחצף לסובבים אותי אני עובדת על להשתפר על זה הרבה זמן ולא מצליחה למצוא דרך.
אוקיי, האמת שזה קצת מביך אבל פשוט יש לי פחד פסיכי מברקים ורעמים, באמת ברמה שיש ברקים ורעמים אני פשוט בבית בוכה, אני לא יודעת מה לעשות כי זה ממש עוצר לי את החיים בחורף. אשמח לפתרונות איך להתגבר על הפחד, תודה לכם צדיקים.
הי.. תודה רבה על הפרויקט הזה! המון תשובות עוזרות ומתחברות לי גם בחיים! אוקי.. אז בערך לפני שנה התחלתי לראות המון סרטים לא צנועים בעליל, עם תכנים פורנוגרפיים, הייתי ממש מכורה לזה, לא הלכתי לישון בלי סרט. ב"ה לפני חצי שנה בערך, הצלחתי להיגמל והפסקתי לחלוטין לראות סרטים, (אני רואה סדרות אבל נקיות יחסית וב"ה מתקדמת.)אז מה הבעיה? מאז התכנים האלה לא יוצאים לי מהראש.. כל הזמן רצים לי קטעים בראש.. אני סובלת מזה ממש.. מה אפשר לעשות כדי לשכוח את זה? אני מפחדת שזה יפגע לי בע"ה עם בעלי.. בת 15
יש לי ב"ה חברות וחברות טובות, הן אוהבות את האופי שלי וכיף להן בחברתי. אין לי בעיה של ביטחון עצמי או משהו בגלל לחץ חברתי. הבעיה שלי היא שאני לא אוהבת את האופי שלי, לא אחרים. זה לגיטימי? כאילו אני ממש מנסה לשנות את עצמי כי אני לא אוהבת את הדרך שלי (לא שהיא רעה פשוט אני לא אוהבת..)אני מנסה להיות אדם יותר רגוע, עניו, לא מלאה רעש ואנרגיה כמו שאני עכשיו.. אבל תמיד כשאני לא שמה לב להתנהגות שלי, שאני נהנית או משהו, אני חוזרת להיות אותה אחת, מי שאני. השינוי שאני רוצה לעשות נקרא שאני הופכת להיות מי שאני לא? אני יכולה להשתנות או שאני צריכה להישאר כמו שאני? מה אפשר לעשות עם זה?