היי. אני בת 16 ואנחנו חבורה כזו של 4 בנות ויש לנו בחבורה 2 שתמיד עוקצות אחת את השניה. והן מדברות בינהם ולא בדיוק משתנה. הכל בגלל ילדה אחת מה עושים שהחבורה לא תתפרק? איך מסדרים את זה?
ש. היי, קודם כל תזכו למצוות על המיזם המדהים הזה!!! ב"ה סיימתי השנה י"א. רציתי לשאול מה אתם אומרים על להתחיל עם שידוכים, בכיתה י"ב, בשביל חתונה ישר אח"כ? זה נכון? או שעדיף לסיים קודם לימודים, לראות מה אני מחליטה לעשות אחרי י"ב, ורק אז?... ובכללי, איל אדע שאני באמת מוכנה לחתונה?! תודה ענקית מראש!
שלומות:), אני סלחנית מדי..לא משנה כמה אני צודקת בסוף אני ארגיש אשמה ואבקש סליחה זה נותן לכולם הרגשה של "אפשר להעליב אותה כמה שנרצה ולא יקרה כלום" זה קורה בסניף, במשפחה, עם החברים ואפילו עם הרכזת נחשון שלי, וזה לא שאני לא נפגעת אני נפגעת אפילו יותר חזק, פשוט הנקיפות מצפון שלי לא נותנות לי לחזור לחיים עד שאפתור את הדבר הזה... אני מרגישה שכל החיים שלי אני אהיה ככה ואף פעם לא אעמוד על שלי ואני לא רוצה את זה מה אני יכולה לעשות?
אני חושבת שאני מכוערת. טוב, אולי לא מכוערת אבל לא יפה. יש לי חברות שנראות מיליון דולר בלי להשקיע בכלל ואני מתארגנת שעה לפני שאני יוצאת מהבית ובכל זאת, הן יותר יפות ממני. אני לא יודעת אם בגלל שאני יותר מקפידה על מרפק ובכל המגוון של הבגדים שלי מצומצם יותר אבל זה לא משנה. אני פשוט מסתובבת בהרגשה לא טובה. מה אני יכולה לעשות?
היי, יש לי חלום שהייתי רוצה להגשים בעתיד- להיות זמרת ושחקנית ורקדנית בדיסני(כוכבת דיסני). אבל.. אני דתייה. אני שלמה עם הרצון שלי ולפי דעתי אני מסוגלת להגשים אותו. וחשוב לי להישאר דתייה גם בעתיד. אז בקיצור אני רוצה להיות כוכבת דיסני דתייה. אני יודעת שאולי זה נשמע לא הגיוני כי יש שם בגדים לא צנועים וריקודים ושירים והרי יש את שירת נשים אז איך אני אשיר שם? אבל אני מתכוונת ללבוש בגדים צנועים ולעשות לפי הדת ולהמשיך להאמין בה'. הבעיה היא שאני יודעת שאם אעשה את זה המון אנשים יחשבו עליי שאני לא דתייה ולא יבינו את התשוקה שלי והרצון שבוער בי לעשות זאת. כי אני עושה את זה לא סתם, אלא מפני שאני באמת אוהבת את זה! לא הייתי רוצה שאנשים יחשבו עלי דברים רעים ויקבלו עליי רושם מוטעה.... עצות?
אני אשתדל לפרט כמה שיותר את השאלה- הייתי בקשר של חודשיים ואני ממש מרגישה שהוא החצי שלי.. פשוט ככה! חיבור נפשי שאי אפשר להסביר במילים. כל מה שאני רוצה בבעלי- יש בו! בהכי פשטות שיש. לפני חודש וחצי נפרדנו בגלל הגיל והעניין של לאפשר בניית אישיות לכל אחד. אני מרגישה פספוס..שאיבדתי אותו. ברור לי שאם הוא שלי- הוא יהיה שלי גם בעתיד. אבל בהרגשה- הפרידה הזאת ומה שנגרם ממנה, גרם לי לאבד אותו. אולי עכשיו זה חלון הזדמנויות לשיח איתו? הפרידה הוציאה ממני משהו שלא אופייני לי, זה גרם לו לקחת המון צעדים אחורה ולצאת בהצ הרה שלעולם לא נחזור. (והאמת, זה לא האדם שהכרתי.. זה משהו שגרם גם לי לקחת צעד אחורה. הבנתי את המקום שלו לחלוטין! אבל זאת אמירה מוגזמת.. בעיקר כשהוא מכיר אותי) נכון שזה לא אופייני לי, אבל זאת אני. זה לא הגיע מהמקום שהוא פירש את זה. זה הגיע ממקום אחר לגמרי. היה לי מאוד קשה לעמוד בפרידה, היינו כל כך קשורים נפשית והרגשתי שחלק ממני פשוט נקרע.. בכיתי שבועיים שלמים ובקושי יצאתי מהמיטה,נתתי לעצמי את המקום לפרוק. עכשיו, שעבר זמן ומצד אחד זה לא טרי מאוד ומצד שני לא נשכח (זה לעולם לא ישכח..) אני מרגישה שיש מקום לשיח איתו. אני מרגישה שזה הכי זה שיש, שהוא בעלי. משהו בתוכי אומר לי לא לוותר ומצד שני- אני רוצה לכבד אותו ואת ההחלטה שלו.
היי, אני בן 17 ומעבר ללימודים בישיבה אני גם לומד עם כיתה חילונית במסגרת של הטכניון. אני יחסית מחשיב את עצמי כדוס - מתפלל שלוש תפילות ביום במניין ומשתדל ללמוד דף יומי בקביעות. אבל כשאני בלימודים מחוץ לישיבה עם חבר'ה חילונים אני פשוט מובך. אף אחד מעולם לא העיר לי משהו פוגע על הדתיות שלי ולהיפך, אנשים סופר מכבדים וגם לי אין בעיה לענות על שאלות שלהם על הדת, אבל כשאני מסתובב איתם בלימודים קשה לי למשל להתפלל מנחה או לברך ברכת המזון, פשוט כי זה גורם לי להרגיש חריג... איך להתמודד עם זה ולהפסיק להתבייש ''להיות דתי" בפומבי?
היי אני מתנדבת בעמותה שמשמחים בבית חולים וממש עושים בה טוב. יש שם הרבה דתיים אבל לא כולם. שאלתי רב והוא אמר שמותר לשיר אם זה ביחד עם עוד אנשים אבל יש מצבים שבהם בת שרה לבד או שיש כאלה שלא שומרים נגיעה. קודם כל האם זה באמת בסדר להיות חלק מקבוצה כזאת? ודבר שני יש לי מה לעשות במצבים כאלה שפחות מתאימים לי?
שלום! קודם כל תודה רבה על האפשרות לשאול שאלות. אני לא מבינה למה אנחנו חייבים לנהוג כבוד יתר במבוגרים מאיתנו. ברור שאנחנו צריכים לכבד כל אדם, אבל זה שאדם מבוגר ממני לאו דוקא הוא יודע יותר טוב ממני, יכול להיות שיש לי ניסיון יותר ממנו, או אפילו חכמה יותר משלו. ועדין, אנחנו חייבים יותר לכבד אותם ואפילו לשמוע להם. השאלה שלי היא למה? תודה רבה!! בת 16
לפני שנה הייתי בביהס אחר, מאד הצלחתי שם, ומאד אהבתי אותו. הוא שינה אותי מקצה לקצה. הצוות של המורים היה באמת מדהים. הכרתי מורה שממש התחברתי אליה, ועכשיו כשאני בביהס אחר, הקשר עם המורה שהתחברתי אליה מתחיל להעלם. האמת, שהיא הבן אדם שהכי נפתחתי אליו, היא באמת מדהימה ואני רוצה לשמור איתה על קשר ארוך, אני לא רוצה שהוא ייגמר עכשיו כי היא באמת חשובה לי. הייתי רוצה לקבל עצות איך לשמור על הקשר, ואיך אני יודעת בכלל שהיא מעוניינת להמשיך אותו, כיוון שלא דיברנו מלפני נגיף הקורונה... תודה רבה רבה.
היי, בשלושת החודשים האחרונים יצא לי להיות בקשר עם בחור שגר בעיר אחרת, מבית חרדי אך טיפה עזב את הדרך... עזרתי לו והייתי בשבילו במשך תקופה בתור ידידה, מפה לשם הוא התחיל לרמוז שרוצה לקדם את הקשר טיפה יותר, ואני לא הייתי מוכנה לזה כל כך. אנחנו מבחינת תכונות אופי מאוד דומים ומתאימים, אך אני לא מרגישה את ה''פרפרים'' בבטן שצריכים להיות. לא הסכמתי לזה והפסקנו את הקשר לתקופה, אך הקשר הזה תמיד חוזר איכשהו ומבלבל אותי כל פעם מחדש, האם זה איזשהו סימן ? איך מתקדמים מפה ? בת 17, תודה רבה !!