אנחנו יוצאים כבר מעל שנה. אני אוהבת אותו מאוד ואנחנו תדרים מעולה ביחד. הכימיה בינינו טובה, אנחנו שנינו משקיעים כמה שאפשר בקשר אבל גם ממש נותנים מקום אחד לשני. אנחנו מתאימים מאוד והקשר שלנו אולי הכי טוב שיכול להיות, ויש כבר מחשבות רציניות על חתונה. אבל יש בעיה אחת שקצת מפחידה אותי - אנחנו לא רבים בכלל. תמיד אמרו לי שכל זוג רב, לכל זוג יש פעמים שכועסים אחד על השני ויש מתח ומריבות ונפילות, אבל לא היה לנו שום דבר כזה מאז שהתחלנו לצאת לפני שנה, וגם עוד לפני כשהכרנו והיינו חברים טובים בלי להיות זוג רשמי. זה בעייתי שאנחנו לא רבים? זה אומר שיש משהו לא בסדר? בדרך כלל אני לא אחת שרבה, אז אולי זה כן בסדר... בכל מקרה, אשמח לייעוץ. תודה! בת 18
ש. לפעמים אני רוצה רק להיות עם עצמי ללמוד משהו (דברי תורה), או סתם לכתוב, או להתנדב, אבל החיים רצים יש מבחנים וכל מיני דברים אחרים, אני מרגישה שלא תמיד יש לי מקום לעצמי ולתורה, מעבר לזה- איך להפוך את הלימודים הרגילים לקודש? (לקדש את החול..) למצוא מוטיבציה ללמוד מאיזושהי סיבה רוחנית. יש לכם רעיון?, תודה רבה על הכול:)
ש. בזמן האחרון יוצא לי המון לחשוב על המוות. וזה לא משהו שנער בן 17 אמור לחשוב עליו. אני חושב שהסיבה העיקרית היא שלא מזמן נפטר לי חבר טוב... זה קשה נורא לחשוב שיום אחד הוא היה איתי שמח וצוחק, ויום אחר הוא כבר איננו. איך זה יכול להיות אפילו!? זה גורם לי לחשוב שבכל רגע זה יכול גם לקרות לי. דווקא ברגע שאני בתקופה ממש טובה בחיים מרגיש לי שיכול להיות שסיימתי את התפקיד שלי בעולם... זה מאוד מלחיץ, מפחיד ומטריד אותי בזמן האחרון...איך אפשר להמשיך את החיים בלי לפחד מהמוות? האם יש לכם רעיון לדרך שאני יכול להפסיק לחשוב על זה ופשוט להאמין שזה יקרה בזמן שזה צריך לקרות. אני רוצה להגיע למקום שאני מרגיש שאין לי למה לחשוב על זה כי זה חשבונות שמיים.זכר, 17תשלום וברכה😊
בתקופה האחרונה יצא לי ממש לחשוב על בניית המקדש. אני ממש מאמינה שבכל רגע הוא יכול להיבנות. הקורונה גרמה לי לחשוב ולהאמין שהכל אפשרי, ובאמת הכל. הקב״ה יכול לעשות כל דבר, הוא זה שמנהל את העולם ויש לו כוח אדיר. וזה מחבר אותי למלחמת גוג ומגוג, המלחמה שקוראת לפני ביאת המשיח. קראתי המון על זה שמלחמת הקורונה מאוד דומה למה שכתוב על מלחמת גוג ומגוג.האם עכשיו אנחנו חווים את מלחמה זו? איך אפשר לדעת אם משיח קרוב? מה אפשר לעשות כדי לקרב אותו?תודה רבה אתם מדהימים!!!❤️נקבה, 16
ש. בזמן האחרון יוצא לי המון לחשוב על המוות. וזה לא משהו שנער בן 17 אמור לחשוב עליו. אני חושב שהסיבה העיקרית היא שלא מזמן נפטר לי חבר טוב... זה קשה נורא לחשוב שיום אחד הוא היה איתי שמח וצוחק, ויום אחר הוא כבר איננו. איך זה יכול להיות אפילו!? זה גורם לי לחשוב שבכל רגע זה יכול גם לקרות לי. דווקא ברגע שאני בתקופה ממש טובה בחיים מרגיש לי שיכול להיות שסיימתי את התפקיד שלי בעולם... זה מאוד מלחיץ, מפחיד ומטריד אותי בזמן האחרון...איך אפשר להמשיך את החיים בלי לפחד מהמוות? האם יש לכם רעיון לדרך שאני יכול להפסיק לחשוב על זה ופשוט להאמין שזה יקרה בזמן שזה צריך לקרות. אני רוצה להגיע למקום שאני מרגיש שאין לי למה לחשוב על זה כי זה חשבונות שמיים.זכר, 17תשלום וברכה😊
בתקופה האחרונה יצא לי ממש לחשוב על בניית המקדש. אני ממש מאמינה שבכל רגע הוא יכול להיבנות. הקורונה גרמה לי לחשוב ולהאמין שהכל אפשרי, ובאמת הכל. הקב״ה יכול לעשות כל דבר, הוא זה שמנהל את העולם ויש לו כוח אדיר. וזה מחבר אותי למלחמת גוג ומגוג, המלחמה שקוראת לפני ביאת המשיח. קראתי המון על זה שמלחמת הקורונה מאוד דומה למה שכתוב על מלחמת גוג ומגוג.האם עכשיו אנחנו חווים את מלחמה זו? איך אפשר לדעת אם משיח קרוב? מה אפשר לעשות כדי לקרב אותו?תודה רבה אתם מדהימים!!!❤️נקבה, 16
ש. אני לא מאמינה שאני חוזרת בפעם השלישית אבל אין ברירה.. עניתם לי על 2 השאלות ששאלתי על מדריכה חברה שלי ניסיתי לעשות מה שאמרתם והבנתי שאני פגועה עדיין ממנה.. פתחתי את זה בפניה ולא הצלחנו לסדר את זה ביננו אז החלטנו שאנחנו עושות הפסקה של שבוע כדי לראות מה לעשות.. היא מבחינתה עברה את זה זה רק אני לא.. אני לא מבינה איך ממשיכים הלאה?? אני לא מבינה את המשמעות של סליחה, מה זה אומר לא להיות פגועה יותר? ואיך יודעים מתי אני אהיה מוכנה להמשיך את הקשר?? אני לא יודעת איך להתנהג עם הפגיעה הזאת זה הפעם הראשונה בשלוש שנים!
היי קודם כל הפורייקט הזה ממש יפה ובאמת שהוא עוזר לי בחיי היומיום! דבר שני.. מלפני חודש בערך היה לי 13 ואני בכיתה ח'. אני נמצאת בחברה דיי דוסה ומאד רוצה להתחזק ,אבל העבר שלי דיי מפריע לי הייתי הולכת עם בנים אלוכהול וכזה.. אני מאד מאד השתנתי מפעם ועברתי תהליך עצום (וכל אחד שמכיר אותי אומר את זה) אבל אני מפחדת שזה ישפיע על מי שאני היום או שהחברות הדוסות שלי ידעו על זה.. אין כל כך הרבה אנשים שיודעים על זה חוץ מהמדריכה בסניף שלי.. יש לי בכלל דרך לחזור חזרה?
ישלי בעיה מול אבא שלי.. קשה לי ממש שהוא מעיר לי.. אבל זה לא סתם הערות זה כזה ציני.. אני יודעת שהוא ציני וזה האופי שלו אבל מאוד מאוד קשה לי כשהוא זורק לי הערות. וזה קורה די הרבה.. איזה פעמיים ויותר ביום. ברגע שזה קורה הדבר היחיד שאני רוצה לעשות זה ללכת לחדר ולבכות על זה. אני מאוד נפגעת מזה. וזה גורם לי לא להעריך אותו בכלל. אני לא מסוגלת להסתכל עליו בלי להזכר במשהו שהוא אמר לי ושיעלו לי דמעות בעיניים. מרגיש לי לרוב כאילו הוא רוצה לעשות לי דווקא ומחפש לעשות לי מצפון. אני יודעת, (ולפחות מקווה). שהוא באמת אוהב אותי ושזה לא מכוונה רעה ושזו באמת הדרך שלו להגיד דברים אבל מאוד קשה לי עם זה.. אשמח ממש לעזרה איך להתמודד עם זה לבד.. כי אני לא מתכוונת לשתף אותו או את אמא שלי בזה.. תודה רבה אתם לא מבינים כמה זה עוזר לי שיש לי את המקום לשאול בו ואני מעריכה את זה ברמות!!
בצומות "הקלים" האחרונים כמו צום גדליה, התחלתי לצום קצת שונה ממה שמקובל. רציתי לצום, להתחבר, להתאבל, לקיים מצווה. אבל מצד שני, רציתי שלא לפגוע בבריאות שלי ושתייה זה דבר ממש חשוב לגוף, בתור אחת שמתעניינת בתזונה. אני בנאדם שממש מקפיד על בריאות. אני מרגישה עם זה טוב, פיזית ורוחנית :) אבל בעניין של הצום קשה לי מאחר ויש בזה סתירה , בין ונשמרתם לנפשכם, אל מול ההתענות. נכון, מי שיש בו סכנה לא צריך לצום, או שיש שיעורים שמותר לו לאכול ולשתות. אבל אני מתכוונת באופן כללי, למה לצום אם הצום לא מועיל לבריאות שלנו? יש עוד דרכים להתאבל ולהתחבר. אם אני רואה סרטונים שקשורים לצום, ובאמת מנסה להתחבר באופן פנימי , זה לא יותר טוב מאשר לצום, שמרגיש לי אישית קצת חיצוני אם אני לא מכניסה בו תוכן? בת 17
ש. שלום. אבא שלי חזר בשאלה לפני בערך 6 שנים אבל הוא לא התגרש ואנחנו חיים ביחד. לאחרונה ההורים שלי רוצים שאני אבוא איתם לחוף המעורב ואני ממש קרוע כי אני רוצה לשמור על העיניים אבל אני גם רוצה להיות עם המשפחה ואני יודע שזה קשה לאבא שלי שאני לא בא איתם תודה רבה ושכוייח על המיזם!
הי, (מקווה שהשאלה היא בגדרי הצניעות). אני לא בגיל המתאים לשידוכים אבל יש לי חברות וקומונרית ודודות שעוסקות בנושא ומכירות את העולם הזה מקרוב. אני ראיתי שהאופן שבו מתבצע השידוך הוא על ידי הודעה שמפרטת שם, עיסוק, רקע, תחביבים וכו' ותמונה. אני לא מבינה למה שולחים ביחד עם ההודעה המפורטת הזאת גם תמונה. כאילו, אם לפי התיאור, היא נשמעת מושלמת אבל המראה הוא לא לטעמך, לא תצא איתה? אני מבינה שאמורה להיות משיכה, אבל עדיין, זה לא הופך אותנו לקצת שטחיים? תודה רבה בת 15