תודה לכל מוסיפי התשובות; שחר בן אטיה, רוני, אוריה לביא, מאור שפירא, תמר , תהילה חדד, ליהיא, יעל, גפן אוליבסטון, אלדד סופר, בת ציון, צופיה אורלב, אוריה, שחר

יש לי ב"ה הרבה אחים ואחיות.אני לא הגדולה (חשוב להדגיש), אבל כן מהגדולים...איכשהו נוצרה סיטואציה שרק עליי סומכים.אם צריך להכין אוכל, לא משנה מה - תמיד יבקשו ממני.אם צריך לשמור על הקטנים - תמיד תמיד אני!!שלא לדבר על משימות מורכבות יותר כמו להשכיב לישון, לקלח, לשטוף כלים...ההורים שלי פשוט יודעים שאם הם יתנו לי משימה רוב הסכויים שהיא תקרה ועל הצד הטוב ביותר.לעומת זאת אחים שלי פדלאות... הם גרועים בבישול אז אף אחד לא יבקש מהם, הם לא ימלאו כל משימה, ופשוט הכל נופל עליי.אני עושה הכל בשמחה ואהבה כי צריך, אבל וואלה מבאס שאני צריכה לדאוג כל-כך לבית ואחים שלי חופשיים מהעניין.אני צריכה להבריז מדברים כי בנו עלי כבייביסיטר, ודווקא עליי... לא חלילה על אחותי הבכורה.מה הפתרון? לתקן את האחים שלי? להוריד אחריות בעצמי? ההורים שלי מודעים לזה, אבל עדיין מעדיפים שדברים ייקרו...

  •  20/01/2021 21:19
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

קשה לי להירדם, פשוט ככה, אני יכולה ללכת למיטה ב22:30 ולהירדם קרוב לאחת, וזה פוגע בי, אם זה בלימודים, אם זה במצב רוח(כי זה ממש קשה לקום בזמן שמתחיל השיעור ולא להתעצבן)וזה מתסכל ממש שאומרים לך שהעירו אותך כבר שעה אבל לא שמעת כלוום!!וניסיתי כל מה שאני יודעת, קריאת שמע להגיד פסוק שמונתאלפיים פעם וזה לא עוזר.מה אפשר לעשות? בת כמעט 15

  •  20/01/2021 21:10
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

שאלווםם, תוודה לכל אחד מהמשיבים, אתם עושים עבודת קוודש, שכווייחח! אני ממש אשמח שתענו לי מהר על השאלה, אני פשוט כלכך מתוסכלת. אני פשוט מרגישה שהכל אצלי גרוע שאני בודדה. במשך כל החיים שלי הרגשתי מוקפת חברות, שיש בנות שאוהבות אותי והן תמיד יהיו שם בשבילי. חברות שהן באמת חברות! למה עכשיו במשך שנה שלמה(מכיתה י) אני מרגישה שפשוט אין לי מישהי שהיא תהיה שם לצדי, אין מישי שתעזור לי שאני צריכה אין מישי שאני אייעץ לה והיא תייעץ לי. פשוט אין. אני כלכך מטומטמת שככה אני מבריחה את כולן ממני?! למה הן לא נותנות לי את האהבה שאני נותנת להן? מה קרה לי, מה אפשר לעשות?!

  •  20/01/2021 21:03
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

שונאת שונאת שונאת את האולפנה שלי. הם רעים אלי, קשה לי ממש עם הלימודים, אין כמעט פעילות חברתית (גם בלי קורונה) הגישה החינוכית שם מעצבנת אותי, ופשוט לא טוב לי שם. כשבאתי בכיתה ח' התלהבתי שמצאתי את המקום שתפור עלי, עם מלא הווי וכיף. קיוויתי שבשישית משהו ישתנה.. אולי זה סתם תסכול של החמישית, אבל הוא רק התגבר...מצד אחד רע לי, מצד שני לעבור זה קשוח מדי וגם אין לאן. חברות ב"ה יש, אבל אני מרגישה שאני מעיקה עליהן כבר עם התלונות...מה לעשות? (באולפנה הם לא יודעים שאני לא אוהבת את המקום) (המדריכה לא אופציה ואני די מתפדחת ממורות, הייתה לי כתובת מושלמת שפשוט עזבה בסוף שנה.. ככה שנשארתי בלי דמות מהצוות לפנות אליה.)

  •  20/01/2021 02:05
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות