איך אני יודעת מתי סלחתי? האם צריך להפסיק לכעוס ולהיות פגוע כשסולחים?
הקורונה שיבשה אותי. אבדתי את כל ההרגלי למידה.לא מסוגלת לשבת שיעור שלם. משתעממת בשניות. ממצה הכל בטיל. שנה שלימה בלמידה מרחוק הרחיקה אותי כל כך.לא מתרכזת והחומר לא נכנס בשום מקצוע. עזרה?
לפעמים אני לא מבינה דברים מטופשים שההורים שלי אוחזים בהם. כאלו דברים כאלה שאני אומרת מה הטעם? לדוגמא: בצניעות של חצאיות הם הרבה יותר מחפפים ונותנים אבל חור שני אין מצב. אני לא מבינה מה הבעיה?? כולה חור שני כולה עוד איזה עגיל מסכן, מה הבעיה שלהם... תעזרו לי מה לעשותת. איך לשכנע אותם? מתישהו כמעט עשיתי בלי להגיד להם בכלל. אני כבר בכיתה י, יאללה שישחררו כל החברות מסביבי עם מלא חורים ואני רק עם שתיים כמו איזה מסכנה והבעיה היא שכל החברות שלי באמת לא מבינות למה אני לא עושה. אני לא כזאת דוסית אז מה הבעיה ואני מתה לעשות אבל ההורים שלי לא מסכימים. באמת מה הבעיה?
כבר מלא זמן שאני רוצה לעשות נזם, אבל לא רוצה לחורר את הגוף לי מהפחד שלא ארצה בזה בעתיד וכי באמת לא שווה לחורר את הגוף בשביל זה.. אני רוצה לעשות נזם! אני הולכת עם שלושתרבעי ועם חצאית אחרי הברך זה בסה״כ חישוק דק, אולי ההסתכלות שלי מוטעית שאני מסתכלת על זה כמו אל שרשרת? אני לא מבינה למה בנים דוסים כל-כך נרתעים מנזם, זה מראה להם על פחות עדינות, ועל פחות טהרה מסויימת אבל אני עדיין אני, לא השתנתי פשוט הוספתי משהו שמוצא חן בעיניי כמו שהוספתי שרשרת הוספתי חישוק באף.. אז השאלה שלי מתחלקת.. למה לבנים הנזם מפריע? דוס אמיתי יצא איתי גם אם יהיה לי נזם? לשים את הנזם הזה שלא דורש בשבילו חירור גוף? ממש אשמח לתמיכה בעניין.. כי אני מכירה בנות שהתחילו לצאת ואז הורידו את הנזם בשביל זה ולא בא לי לעשות את זה.. אם אחליט לשים ולהוריד בסוף לא בא לי שזה יהיה בגלל זה.. וזה נכון בכלל לשים נזם?
אני רוצה לעשות נזם. בבית ההורים שלי מתנגדים ממש, משפחה ספרדית לא מקובל אצלנו בכלל. הם אומרים שזה עבודה זרה ועוד שטויות. מה הבעיה ההלכתית בנזם בהרבה מקומות זה מקובל ומותר?
מה זה אומר שה' ברא? כלומר מה זה אומר המושג בריאה. איך בוראים? מה זה אומר אלוקים? אם אלוקים זה אינסוף והמוח שלנו מוגבל ולא יכול להבין מה זה אינסוף איך ולמה אני אמור להאמין במשהו שאני לא יכול להבין? אחת הדרכים להראות/להוכיח שיש אלוקים היא לומר תראו איזה עולם מדהים. זה לא הגיוני שהוא נוצר סתם או היה תמיד. אלוקים הרבה יותר מדהים מהעולם - אז זה גם לא הגיוני שהוא היה תמיד או נוצר סתם בלי שאף אחד יצר אותו. זו סתירה.
אני כבר הרבה זמן חושבת על אולי לעשות נזם והתייעצתי קצת עם ההורים ואמרתי לחברות אבל לאף אחד לא היה משהו ברור להגיד לי.. השאלה היא האם מבחינת ההלכה יש בעיה לעשות דבר כזה, זה משהו לא רגיל בנוף ;) ומבחינה של קטלוג, אנשים מבוגרים אומרים שזה מראה על זילות ורחוביות למרות שאני חושבת שזה דווקא עדין ויפה.. קיצור אני ממש מפחדת שזה יגרום לאנשים שמכירים אותי (ושיכירו) להסתכל עליי כאל משהי קצת ערסית (אפשר לומר).. או לחשוב שפתאום "הדרדרתי". וגם כמובן כשאני אצא לדייטים וכו', אז זה יגרום לבחורים להתבלבל מצד אחד בחורה דוסית ומצד שני נזם... הגורם השלישי להתלבטות זה מבחינת גיל בגלל שאולי אני צעירה אני לא חושבת מספיק על ההשלכות.. שזה נשאר לתמיד ולא ייסתם ואני מפחדת להחליט על זה בגיל כל כך מוקדם... בנוסף ההתלבטות היא מסיבות טכניות (לא יפה, למרות שאמרו לי שיהיה לי ממש יפה..או לא נוח, כואב..) בקיצור אשמח לייעוץ.
יש לי קשב וריכוז אבל עד עכשיו פשוט נלחמתי כדי לא לקחת ריטלין. אבל עכשיו אני כבר מבינה שאני צריכה לקחת, בכל אופן אני אשמח לטיפים מה לעשות כשנכשלים ... אני כבר באמת מיואשת אני חורשת למבחן , עושה את אותה שאלה ואני פשוט לא מצליחה להתרכז, מוציאה 30 במבחן . זה כבר ממש מייאש ומתסכל..
אמא שלי לא נולדה בארץ ויש לה מנטליות די מוזרה וזה לפעמים ממש משגע, נגיד אם תתחצפי אין טלפון וזה ממש מציק, או לא לצאת עם חברות עד מאוחר ותמיד להגיד איפה אני וזה... אני כבר ילדה גדולה והיא חושבת שעד 120 היא תחליט עליי וכבר ממש קשה לי. מה אפשר לעשות?? לא בא לי להתחצף אליה אבל בא לי שהיא תבין שאני כבר גדולה והאחריות שלי על עצמי.
ההורים שלי כל הזמן מציבים לי זמנים להיות בבית. וזה מעייף אותי! אני כבר לא ילדה קטנה שצריך להגיד לה מתי לחזור. זה לא שאני משוטטת ברחוב עכשיו.. אני בסך הכל עם חברות ויום אחד אני פשוט לא אקשיב להם כי זה נמאס והם לא מבינים אותי...
.היי האם זה תקין שיש פעמים שלי ולחברה שלי אין על מה לדבר? ולפעמים עם בנות שאני פחות חברה שלהן יהיה לי יותר על מה לדבר כי מרגיש לי שקצת מיצינו כל נושאמה לעשות במקרים כאלה? על מה לדבר?תודה על הכל ❤️