אני מרגיש שקשה לי עם דחיית סיפוקים. זה מתבטא בהמון דברים - קשה לקום בבוקר (גם אם אני ישן מספיק), שמירת עיניים ברחוב, לפעמים קצת מחפף בשש שעות בין בשר לחלב...:(.. אני מבין שזה אסור ולא טוב, אבל ההבנה הזאת לא כ''כ עוזרת לי, כשאני בתוך הניסיון..בן 17
תכלס העקרונות של התשובות חוזרים על עצמם. תוכלו לכתוב אותן כתשובה מסודרת?:)תודה רבההה!
ש.קודם כל מלא תודה על הדבר המדהים הזה❤️ אז ככה זה טיפה מסובך מקווה שתבינו🙈 אז ככה אני בכיתה ט' באולפנה עם פנימייה מלאה הקטע שלא היינו חצי שנה באולפנה היינו חודשים בערך ואני פשוט לא מסתדרת עם פנימייה והרמה הגבוהה של הלימודים ולא רק זה עבדתי על חברה שלי שאני עוברת לאולפנה שלה ופתאום התת מודע התחיל לחגוג גיליתי כמה לא כיף לי אני מתלבטת אם להתחיל לחפש אולפנה אחרת או לנסות עוד (חשוב לי להגיד שאני ממש לא ילדה של בית אני יכולה לא להיות חודש בבית) אשמח עם תענו לי כמה שיותר מהר🙂
הי:)אני אשמח שתסבירו לי מה שורש הבעיה בגיוס בנות לצבא? לאו דווקא לתפקידים קרביים...למה אי אפשר להקים סוג של ישיבת הסדר לבנות דתיות, שיעברו שם הכנה לצבא וילמדו תורה ואז גם יתגייסו ביחד כקבוצה? זה לא יפתור את הבעיה?תודה!
שלום(: וואלה סחתיין על כל הפרויקט וזה.. מאוד עוזר!!👌 אמממ אז ככה.. אני עכשיו עוד שנייה מסיים שמינית וכל השיח עכשיו של החבר'ה זה איזה ישיבה ללכת ומה הכי טוב גבוהה, הסדר, מכינה וכו'...גם כל הר"מים באים ודוחפים את כולם ללכת לישיבה ולא ישר לצבא וזה די הפך לשיח כזה של כל המחזור.. ודוגרי לא בראש שלי ללכת לישיבה וללמוד כמה שנים ואז ללכת לצבא...כל החיים שלי מתעכבים ואני מתחיל את החיים באיחור רציני מכל השאר.. עדיף לי כבר לסיים צבא, ולהמשיך בחיים..הרב שלי כל הזמן לוחץ עליי לסגור ישיבה לפני סוף שנה ולא מבין למה.. זה בזבוז זמן פשוט..בקיצור, הבנתם נראלי חח. אשמח שמישהו יסביר לי למה לעכב את כל החיים וללכת לישיבה.. תודה רבה!! (:
שלום לכם!! אני ממש ממש רוצה לכבד את סבא וסבתא שלי!! אשמח לרעיונות איך? וגם עכשיו חופש אז אפשר יותר.. קצת קשה לי עם הפערי דורות אז אשמח שתחשבו על זה גם. תודה רבה לכם.
תודה על היוזמה המבורכת❤ יש לכם טיפים מה לעשות לחופש משמעותי יותר? מבחינת התקדמות עצמית ובגרות ומבחינה רוחנית...
היי ברוך השם אני כבר בגיל שבו אני יכול להתחיל לצאת...אבל יש חששות לצערי אשמח אם תוכלו להסביר לי איך בונים קשר בריא, ממש מא' עד ת', מהדייט הראשון עד החתונה... ממש יעזור לי, תודה רבה
וואי אז ככה. אני מרגישה שכולם ממש מתגעגעים לעבר, שאנשים מתרפקים על זכרונות ועל דברים שאף פעם לא יחזרו. געגועים כאלה ממש עמוקים וזה קורה לי מלאאאא או שנגיד אני חושבת על מה יהיה כשכל מיני דברים ייגמרו וזה פשוט עצוב ליייי כאילו ככל שהזמן עובר ככה יותר מתגעגעים לדברים...זאת תחושה קשה כזאת של געגוע עמוקק ולא רוצים שהזמן יעבור ותכלס הוא עובר והחיים ממשיכים ואני לא יודעת מה לעשות עם געגועים כאלה לדברים שלא יחזרו.. זה כאילו עושה לי חור בלב ואני יודעת שזה לא יקרה עוד..סורי שיצאה לי שאלה מבולבלת רצח לא הצלחתי לנסח את זה נורמלי:)תודה נשמותת😍
תסכול שלום. כאן אני.יצא שדיברתי עם מישהו, השיחה סופר זרמה ובאמת הרגשתי מדהים! ממש!ממש הרגשתי שיש ביננו משהו מיוחד, הבנה והכלה מיוחדת.אממה.. הבחור גדול ממני ב5 שנים..למה?! למה לי זה קורה?!אני לא יודעת איפה לקבור את עצמי.בת 18.5
הציעו לי לצאת עם מישהו. מדהים מדהים, ככה אני מדמיינת את בעלי. אבל, הוא קטן ממני בשנה. זה מתאים?בת 18
הי.. אני מרגישה בזמן האחרון שכל החברה מסביבי עסוקה רק בחציניות ... וכאילוו שופטת אנשים על פי איך שהם נראים...אני יסביר- חברה שלי סיפרה לי ולעוד כמה בנות שהיא פגשה מישהי ממש חמודה וכזה שאנחנו חייבות ליםגוש את אותה ילדה כי היא ממש כיפית וזה... עכשיו איזה מישהי לידי שאלה בשיאה הרצינות- " היא יפה כזאת אבל נכון?" שאלתי אותה כזה מהזה משנה אם היא יפה או לא? והיא אמרה כזה שסתם היא אוהבת אנשים יפים... עכשיו באמת שלא הבנתי כאילו מה זה משנה? פתאום היסתכלתי מסביב ושמתי לב שגם אצלנו ככה בשבט הבנות שיותר "יפות" או מתלבשות יותר "יפה" הם יותר כאילו במרכז החברה....לפני כמה ימים היתווכחתי עם אותה חברה ואמרתי שהחיציניות בכלל לא משפיעה על איך שאני אתייחס לאותו בנאדם... והיא אמרה לי שאין מה לעשות עם זה וככה זה ... שפשוט אוטומטית היא תירצה להיות ליד אנשיםיותר "יפים" ...שמתי לב פתאום שאם כל זה שאמרתי שאני לא שופטת מראה של אף אחד וזה , גם אני בסופו של דבר נימשכת לאנשים שהם נראים יותר טוב.... זה קצת עירער אותי... כאילו הרי אף אחד לא מחליט איך הוא רוצה להיראות... אז למה אני והאנשים מסביב שופטים לפי מראה חיצוני? ואיך אפשר שזה לא יקרה?