הי:)אני אשמח שתסבירו לי מה שורש הבעיה בגיוס בנות לצבא? לאו דווקא לתפקידים קרביים...למה אי אפשר להקים סוג של ישיבת הסדר לבנות דתיות, שיעברו שם הכנה לצבא וילמדו תורה ואז גם יתגייסו ביחד כקבוצה? זה לא יפתור את הבעיה?תודה!
שלום(: וואלה סחתיין על כל הפרויקט וזה.. מאוד עוזר!!👌 אמממ אז ככה.. אני עכשיו עוד שנייה מסיים שמינית וכל השיח עכשיו של החבר'ה זה איזה ישיבה ללכת ומה הכי טוב גבוהה, הסדר, מכינה וכו'...גם כל הר"מים באים ודוחפים את כולם ללכת לישיבה ולא ישר לצבא וזה די הפך לשיח כזה של כל המחזור.. ודוגרי לא בראש שלי ללכת לישיבה וללמוד כמה שנים ואז ללכת לצבא...כל החיים שלי מתעכבים ואני מתחיל את החיים באיחור רציני מכל השאר.. עדיף לי כבר לסיים צבא, ולהמשיך בחיים..הרב שלי כל הזמן לוחץ עליי לסגור ישיבה לפני סוף שנה ולא מבין למה.. זה בזבוז זמן פשוט..בקיצור, הבנתם נראלי חח. אשמח שמישהו יסביר לי למה לעכב את כל החיים וללכת לישיבה.. תודה רבה!! (:
שלום לכם!! אני ממש ממש רוצה לכבד את סבא וסבתא שלי!! אשמח לרעיונות איך? וגם עכשיו חופש אז אפשר יותר.. קצת קשה לי עם הפערי דורות אז אשמח שתחשבו על זה גם. תודה רבה לכם.
תודה על היוזמה המבורכת❤ יש לכם טיפים מה לעשות לחופש משמעותי יותר? מבחינת התקדמות עצמית ובגרות ומבחינה רוחנית...
היי ברוך השם אני כבר בגיל שבו אני יכול להתחיל לצאת...אבל יש חששות לצערי אשמח אם תוכלו להסביר לי איך בונים קשר בריא, ממש מא' עד ת', מהדייט הראשון עד החתונה... ממש יעזור לי, תודה רבה
וואי אז ככה. אני מרגישה שכולם ממש מתגעגעים לעבר, שאנשים מתרפקים על זכרונות ועל דברים שאף פעם לא יחזרו. געגועים כאלה ממש עמוקים וזה קורה לי מלאאאא או שנגיד אני חושבת על מה יהיה כשכל מיני דברים ייגמרו וזה פשוט עצוב ליייי כאילו ככל שהזמן עובר ככה יותר מתגעגעים לדברים...זאת תחושה קשה כזאת של געגוע עמוקק ולא רוצים שהזמן יעבור ותכלס הוא עובר והחיים ממשיכים ואני לא יודעת מה לעשות עם געגועים כאלה לדברים שלא יחזרו.. זה כאילו עושה לי חור בלב ואני יודעת שזה לא יקרה עוד..סורי שיצאה לי שאלה מבולבלת רצח לא הצלחתי לנסח את זה נורמלי:)תודה נשמותת😍
תסכול שלום. כאן אני.יצא שדיברתי עם מישהו, השיחה סופר זרמה ובאמת הרגשתי מדהים! ממש!ממש הרגשתי שיש ביננו משהו מיוחד, הבנה והכלה מיוחדת.אממה.. הבחור גדול ממני ב5 שנים..למה?! למה לי זה קורה?!אני לא יודעת איפה לקבור את עצמי.בת 18.5
הציעו לי לצאת עם מישהו. מדהים מדהים, ככה אני מדמיינת את בעלי. אבל, הוא קטן ממני בשנה. זה מתאים?בת 18
הי.. אני מרגישה בזמן האחרון שכל החברה מסביבי עסוקה רק בחציניות ... וכאילוו שופטת אנשים על פי איך שהם נראים...אני יסביר- חברה שלי סיפרה לי ולעוד כמה בנות שהיא פגשה מישהי ממש חמודה וכזה שאנחנו חייבות ליםגוש את אותה ילדה כי היא ממש כיפית וזה... עכשיו איזה מישהי לידי שאלה בשיאה הרצינות- " היא יפה כזאת אבל נכון?" שאלתי אותה כזה מהזה משנה אם היא יפה או לא? והיא אמרה כזה שסתם היא אוהבת אנשים יפים... עכשיו באמת שלא הבנתי כאילו מה זה משנה? פתאום היסתכלתי מסביב ושמתי לב שגם אצלנו ככה בשבט הבנות שיותר "יפות" או מתלבשות יותר "יפה" הם יותר כאילו במרכז החברה....לפני כמה ימים היתווכחתי עם אותה חברה ואמרתי שהחיציניות בכלל לא משפיעה על איך שאני אתייחס לאותו בנאדם... והיא אמרה לי שאין מה לעשות עם זה וככה זה ... שפשוט אוטומטית היא תירצה להיות ליד אנשיםיותר "יפים" ...שמתי לב פתאום שאם כל זה שאמרתי שאני לא שופטת מראה של אף אחד וזה , גם אני בסופו של דבר נימשכת לאנשים שהם נראים יותר טוב.... זה קצת עירער אותי... כאילו הרי אף אחד לא מחליט איך הוא רוצה להיראות... אז למה אני והאנשים מסביב שופטים לפי מראה חיצוני? ואיך אפשר שזה לא יקרה?
קודם כל תודה ענקית אין עליכם!אז ככה, אני לא לגמרי שלמה עם עצמי חיצונית..מבחינה פנימית אני יודעת שיש לי הרבה להתקדם ולהשתפר אבל אני כן אוהבת את התכונות הטובות שבי ונהייתי גם מודעת אליהם אבל מבחינה חיצונית אני לא מצליחה להשלים עם עצמי אני תמיד מבואסת על זה..נכון שמלא פעמים שאלו על זה אבל השאלה שלי קצת שונה כי תמיד בתשובות אתם נותנים שיטות להשלמה עצמית (פנימית וחיצונית) אבל הבעיה היא שאני לא מוכנה לנסות להשלים עם עצמי כי אני לא רוצה להשלות את עצמי..אני לא רוצה לצאת כמו בן אדם לא יפה שסתם חושב שהוא יפה.. מה אפשר לעשות?(מקווה שלא סיבכתי..) ושוב תודה!!
.היי, ישר כוחם על הפרויקט המטורף שאתם עושים!! הוא עוזר לי כל כך בהרבה שאלות שתמיד התביישתי לשאול😁אז השאלה שלי היא מהו בעצם ההבדל בין ימין לשמאל בפוליטיקה בצורה הכי מתומצתת מובנת , ולמה זה גורם לפילוג מאוד גדול בעם שלנו ואפילו יכול להיחשב כגנאי(לדוג שאומרים למשהויא שמאלני וכאלה😂).שאלה קצת מביכה😅ותודה רבה לכם😍
היי (: אני נמצאת במצב שאני מרגישה שאני לא מחוברת.. זתומרת אני חווה המון חוויות כיפיות עם חברים ומשפחה אבל אני מרגישה שאני לא שמחה מספיק , מן מרוחקת מהסיטואציה . כאילו כמו שכשחולים בקורונה מאבדים חוש טעם וריח אז מרגישה שאיבדתי קצת את השמחת חיים והאנרגטיות שהייתה לי - והיה לי המון זה הסימן היכר שלי🙈 מבאס אותי כי אני מרגישה שאני לא חווה ושמחה מספיק ואני לא ממש יודעת מה לעשות עם זה.. אשמח לעצות❤️