היי, דבר ראשון ממש תודה על הפרוייקט!!אתם לא מבינים כמה שאתם עוזרים ומחזקים..רציתי לשאול מה האיזון בין מידת הגאווה לבין מידת הענווה ? איך אני אמורה להוריד את מידת הגאווה שלי אבל עדיין להישאר עם הבטחון העצמי שלי, הרבה פעמים אמרו שחשוב להיות עניו אבל היו לנו גם הרבה פעמים שאמרו שאנחנו צריכים לדעת מה אנחנו שווים אבל זה קצת סותר את עצמו... אם משה רבינו היה מאמין בעצמו ויודע את החוזקות שבו אולי הוא היה מסכים על הפעם הראשונה להיות המנהיג של עם ישראל אבל אני זוכרת שהיו מפרשים שאמרו שדווקא בגלל שהוא לא ידע וחשב שהוא מתאים להיות המנהיג של עם ישראל דווקא בגלל זה הוא הכי התאים. אז אני לא אמורה לדעת את החוזקות שלי? מידת הגאווה זה אומר רק לא להשתחצן? כי אז יוצר מצב של אחד בפה אחד בלב... ומידת הגאווה היא גם כשאתה לבדך.. ת.שלום לשואלת היקרה!🙂 אשרייך שחשוב לך לברר את הנושא המהותי הזה.✨
שלום וברכה!אני כרגע בחיפוש אחר תשובות בנוגע צניעות,חברות בגיל צעיר וכדו'. אני קורא לאחרונה הרבה מאמרים וספרים, האם יש לכם המלצות על ספרים/מאמרים/ש"ותים בנושא? כמה שיותר יותר טוב😊
שלום :) לאחרונה קראתי מספר של הרב חגי הראל משל ממש יפה. בקצרה; כוללניק אחד היה זקוק לכסף רב, התייעץ עם הרב שהמליץ לו ללכת לכותל, הלך לכותל להתפלל לקב''ה, באורח פלא קיבל באותו רגע את כל הכסף שביקש. שאר הכוללניקים שמעו את זה ורצו לכסף אבל לא זכו בכלום. ראש הכולל אמר להם שהראשון הלך בשביל להתפלל ואילו הם - בשביל הכסף.. העניין הוא שמאז אני לא מצליח לנתק בתפילות שלי את הרצון להתפלל - והציפייה לקבל על זה פרס, ואז אני מרגיש צבוע... כאילו שאני מתפלל רק עבור הדבר שאני ככ רוצה.
שלום לכולם! תודה רבה לכם על הכל! אני בן 19, דתי לאומי, שיעור א', ואני מתכוון להתגייס בשנה הבאה בעז"ה. עכשיו יש לי בעיה, אני אוהב מאוד את עם ישראל, באמת.אבל לפעמים, יש לי קושי גדול, באמת, לראות את עצמי אוהב חלק מהחרדים.בעיה באם זה להזדהות איתם, או סתם לחבב אותם ולהעריך אותם. יוצא לי לא מעט פעמים לכעוס עליהם/לשפוט אותם (שוב, את חלקם, המאוד גדול). אני מדבר בעיקר בנוגע לנושא הצבא, שאני לא מצליח להבין איך בדיוק אני אמור להעריך אותם, כשהם יושבים מתחת המזגן ויש חיילים שערים יומם ולילה ומגינים עליהם. מאיפה זה בא, ואיך יש להם את הזכות הזאת בכלל??? לא מצליח להבין את הגישה הזאת, שהם חושבים שמישהו אחר צריך לעשות את העבודה במקומם. באמת קשה לי עם זה, וקשה לי להרגיש בנוח איתם. למה זה ככה? למה הם לא יכולים להבין מה קורה סביבם? דרך ארץ, להתגייס. אשמח לדעת מה דעת התורה בעניין, ומה דעתכם? איך אני יכול ללמוד לאהוב אותם? שאלה נוספת, באותו הקשר.. אני באמת מאוד סטיגמתי בנושא שמאוד מרתיח אותי, עישון.. לא מצליח להבין, איך רבנים, איך דתיים, איך חרדים, מעשנים.איך? זה פשוט כואב לי שאנשים לא מבינים מה זה ונשמרתם לנפשותיכם.. ברוך ה' מעולם לי עישנתי ובעזרת ה' גם בחיים לא אאעשן.אבל אני חייב להבין מה אפשר לעשות? מותר לדבר על זה עם רב שמעשן למה הוא לא מפסיק? אשמח לדעת איך אתם מציעים להתמודד עם נושא העישון..כי זה ממש חורה לי בלב כל פעם שאני רואה מישהו, וזה מה שנקרא הורס לי את כל התדמית הטובה עליו.מקווה שהשאלה מובנת :) אשמח לעזרה, תודה רבה🙏
היי, קודם כל תודה על כל העשייה והעזרה שלכם זה עוזר המון!!עכשיו, קורה לי הרבה שאני מכניסה את עצמי ללחץ, אני מבינה שזה לא עוזר לי להיות בלחץ אבל אני לא מצליחה להפסיק ואז אני נכנסת למעגל כזה שאני בלחץ ואני מנסה להירגע אבל אני נכנסת לעוד יותר לחץ.. מקווה שהבנתם למה התכוונתי, תודה מראש על העזרה!
פרוייקט מהמם!! ישר כוח(:לפעמים אני מרגישה שיותר מידי אני מתרכזת בעתיד, ופחות חושבת על עכשווזה מגיע למקום שאני לא מצליחה לחיות את ה"כאן ועכשו"וחושבת על מה יהיה בשירות ,שאני יתחתן וכו' איך יותר ממקדים את החיים במה שחווים עכשו ולא בהמשך?גיל 17
היי מה נשמע?👋ראשית כל תודה ענקית!! אני תלמידת תיכון בכיתה י"א ואני די בלחץ... יש לי כל כך הרבה דברים חשובים וזה דיי מלחיץ אותי.. להוציא ציונים טובים בלימודים להרוויח כסף(אני יודעת שזה לא הכי חשוב כרגע אבל אני רוצה להוציא רשיון נהיגה..) הדרכה.. ופשוט עומס.. אני קצת מרגישה מועקה כי יש מקצועות שאני פחות טובה בהם ( לדוגמא מתמטיקה) ואני לא מצליחה להביא את עצמי למצב של למידה...( יש לי מתכונת השבוע באחד המקצועות הקשים לי ובכלל לא למדתי😭) בגלל העבודה ובכלל אני מרגישה שנכנסתי לתוך עולם המבוגרים וזה קצת מפחיד אותי...אשמח להצע תודה רבההה
אני אוהבת מישהו, אהבה אמיתית, כבר קרוב לשנה וחצי😊הייתה לנו סיטואציה לא נעימה בעבר- הייתה לו חברה והוא שמע איכשהו שאני בקטע שלו. דברו עליי הרבה והפנו אלי הרבה מבטים כשהדבר התפרסם.לפני שלושה חודשים יזמנו שיחה ופשוט דברנו על הכל. החל מהשמועות שהוא חשב שהיו נכונות כמו ש״אני רוצה להפריד בינו לבין החברה שהייתה לו״ וכל עוד מיני כאלה.בשיחה הזו לא היה לי את האומץ לומר לו שהרגשות שלי עדיין קיימים וזה פשוט מתסכל אותי.איך אני אומר לו שהדבר הזה חשוב לי, שבאלי להיןת בקרבתו ..אני מן הסתם לא אשלח לו הודעה כי זה מביך אותי לעשות את זה בדרך הזו.בת 18
היי תודה רבה על הפרויקט הזה באמת זה עושה טוב שיש מקום לשאול ולברר וגם בלי שיגעו מי זה...אז השאלה שלי היא ככה - יש זמן מסוים שאפשר להתחיל לצאת עם בנים?(חבר). אני מרגישה שכל החיים שלי אני בונה את עצמי בשביל להתחתן ולהקים משפחה אבל איך אני יודעת מתי זה בא מתי אני יוצאת את החצי השני שלי? אני יודעת שאני עוד צעירה אבל זה משהו שאני ממש חושבת עליו בזמן האחרון. אני הרגע גמרתי קשר עם מישהו שהיינו ידידים אבל שתינו רצינו להתקדם בקשר אבל זה לא התאים לי אז הפסקתי את זה איך אני יודעת שלא הרסתי משהו? ניראה לי שזה לא מובן מקווה שזה כן
ראשית, אני רוצה לומר תודה רבה על הפרויקט היפה הזה, מעריכה אתכם מאוד:)אז אני שמיניסטית ונפלתי בשמירת נגיעה לצערי. כבר תקופה ארוכה שאני ממשיכה ליפול עם החבר למרות ששנינו רוצים אחרת.אחד הדברים שהכי מונעים ממני להתקדם הוא התחושה שלא משנה מה אעשה, מה שקרה קרה ואני לעולם לא אצליח להתנער מהשריטות האלו, אז בשביל מה לטרוח בכלל? אנחנו עדיין ממשיכים לעבוד על זה אבל אני פשוט מפחדת שזה לא יעזוב אותי אף פעם. יש לכם עצות?💖בת 18