אהלן משיבים, תודה גדולה! זה משהו שאני קצת מדחיקה אבל אני חושבת שזה כן תופס לי המון מקום בחיים. אפשר להגיד שאני מכורה ליוטיוב... בימים שאני בבית ויש לי זמן פנוי (השנה יצא שזה כמעט כל יום..) אני כל היום רואה מלא סירטונים. אני חושבת שהבעיה העיקרית בזה היא שהמון פעמים צצים תכנים לא ראויים לנפש שלי, שהייתי שמחה אם לא הייתי רואה אותם בכלל. אבל ראיתי. חשבתי לבקש מההורים לשים לי הגנה אבל אני די מתביישת וגם יודעת שזה יכול לחסום לי עוד דברים כמו להכנס לקישורים ודברים כאלה. ניסיתי כבר מלא פעמים להציב לי יעדים(עד שעה- אני לא נכנסת ליוטיוב, או להעביר את האפליקציה הזאת למקום אחר במסך) אבל הדברים האלה לא עוזרים.. אני חושבת שזאת בסך הכל המצאה טובה אבל אני צריכה עזרה במינון שלה... מה גם שזה מביא לי ביחד עם זה ריגשי אשמה ובושה שככה אני... אשמח אם תוכלו לעזור. תודה
למה אני צריכה לאהוב את הקב״ה? אני צריכה להודות לו אבל בשביל מה לאהוב?
צדיקים אתם!! מזל שיש מקום כזה שאפשר לשאול באנונימיות.. עוזר מאוד! אמא שלי נפטרה כשהייתי ממש פיצי.. זה נקודה מאוד כואבת אצלי, אבא שלי התחתן שוב... וכו חברים שלי שהיו בריאים לפעמים לא מספיק רגישים.. אומרים דברים שלא אומרים וכו דוקרים בנקודות כואבות מאוד מאוד, אני יודע שזה לא מגיע ממקום של לפגוע אבל בהחלט זה פוגע, אני לא רוצה להגיד להם שזה פגע.. פחות נעים לי לומר.. יש לכם אולי עצה איך אני יכול להתייחס לאמירות כאלה, איך בעצם לסלוח ולהמשיך הלאה? אני לא יודע אם אתם עונים על שאלות כאלה, אבל אם תוכלו זה יעזור מאוד מאוד, אשמח לתשובה מהירה, תודה אחים קדושים!!
אני חייבת עזרה! אני בכיתה יא, ואני לאחרונה מרגישה שאני פשוט בדיכאון, לא סתם יום רע, באמת באמת במצב של דיכאון.. זה התחיל לפני כמה חודשים ואני הייתי בטוחה שזה בגלל העומס של הלימודים והבגריות (בכל זאת שביעית זאת לא שנה יותר מידי מהנה...) והייתי בטוחה שזה הגיוני בסך הכל, כי לכולנו עמוס וזה עובר בסופו של דבר.. אבל אני רואה שזה רק הולך ומתעצם מיום ליום, יש לי כאילו מועקה על הלב שלא עוברת פשוט.. עכשיו אני יודעת שאולי פסיכולוג זה פיתרון, אבלל אני די בטוחה שאם אני אבקש את זה מההורים שלי הם פשוט יגידו שזה מתקופה לחוצה בלימודים ושזה "יעבור לי" מה שלא קורה! באמת באמת שכבר ממש קשה לי להתנהל ככה, ומרגישה שאף אחד לא יבין מה אני באמת עוברת. אני צריכה עזרה בדחיפות.. ותודה לכם מראש!
אני לא אוהבת בני אדם! מה זה אומר? מה לעשות ?
שלום🙂 תודה על הכל אין כמוכם!! השאלה שלי: כשיש לי שני דברים שמתנגשים לדוגמא מצד אחד מבחן חשוב ומצד שני הפגנה על השבת הבנים וכדו' איך לדעת מה האיזון ומה קודם למה? כי מבחן בסוף חשוב לי ברמה הפרטית וההפגנה הזאת חשובה ברמה הלאומית והרצון שלי הוא להיות בן אדם משפיע..
אני הייתי בפעילות כזאתי של שלושה ימים ופגשתי מישהו עכשיו היה לנו כזה צחוקים וזה אבל לא ממש יצא לנו לדבר לבד והיה איזה פעם אחת שהיינו רק שנינו ופשוט זה היה רגע כזה שהמבטים שלנו הצטלבו ואני ממש לא מפסיקה מאז לחשוב עליו עכשיו אני יחסית קטנה כאלו כיתה י ויש לי תחושה שבשבילו זה לא היה אותה חוויה ואני ממש לא יודעת מה לעשות עם התחושות אני רוצה לעשות עם זה משהו אני באמת מרגישה שאני אוהבת אותו אבל אם בשבילו זה לא אותו הדבר וגם אני קטנה אז ככה שלא יהיה ממש משהו מעבר לקשר הזה...
אהלן, קודם כל רוצה מאוד להודות לכם על הקבוצה הזאת!! ואוווווו. שאלה- יש לי קושי גדול בחיים, עם החברות שלי, המשפחה ואפילו עם הלימודים!! כמובן שיש עוד בעיות שלא רוצה להגיד אותן ככה פתוח אבל יש. לצערי לא חסר. הרבה פעמים אני מרגישה שאני פוגעת במדריכה שלי, פעם שיתפתי אותה הרבה מאוד!! אפילו מאוד מאוד!! לאחרונה, בגלל שאני יודעת שהיא הולכת לעזוב אני מנסה להפחית בקשר שלנו וזה קשה לי אבל גם כיף. היא הרבה מתעניינת לשלומי כי היא יודעת מה המצב הנפשי שלי. מתוקה ברמותתתת!!! אני אוהבת אותה כל כך אבל לפעמים לא בא לי לשתף אותה בכלללללל. עכשיו אני בפנימייה אז יוצא שאני דוחה אותה כבר שבועיים וזה לא נעים לי. חשוב לי להגיד עוד משו, היה משו שסיפרתי לה והוא ממש ממש אישי!!! השבעתי אותה ברמות ואחרי כמה ימים אנחנו מדברות ואני שואלת אותה תגידי דיברת עם *** אולי על הנושא הזה? והיא אומרת לי שכן וזה.... ואני כולי אבל איך היה לך את האומץ????? קיצר היא הסבירה לי שהן שתיהן ידעו מהנושא הזה וגילו ביחד את זה וזה עושה להן טוב לדבר על זה, באותו זמן פשוט הפסקתי לדבר כזה ייבשתי אותה ורציתי שהיא תלך. כעסתי. עכשיו ירד לי האמון בה. מאוד. אני רוצה מאוד לכעוס עליה ולא יודעת איך. השאלה שלי היא איך אני מתרחקת מבנאדם בלי לפגוע בו ושחיי איתי 24/7 ובכללי מחברות שאין לי כח אליהן והן מקשות עלי נפשית. תודה רבה רבה רבה!!!!
אני מאוד אוהבת את חבר שלי, באמת!! אבל הוא קצת שונה ממה שתמיד חשבתי שהוא יהיה הוא כן נסיך והוא באמת באמת מושלם הוא גם כן צדיק ולפעמים הוא שם ציציות בחוץ כזה שאני ממש אוהבת אבל גם לפעמים הוא מקלל. מצד אחד זה ממש ממש מוריד לי ומציק לי אבל מצד שני אני לא יכולה להגיד לו שיפסיק. לא יודעת לא מרגיש לי בנוח וזה גם קצת מראה על אופי של בנאדם.. הוא כן פעם שאל אם זה מאכזב אותי אבל אני לא יכולה להגיד לו שכן וזה מבאס טיפה... תמיד חשבתי שהוא יהיה כזה מתנחל עם רעל בעיניים וגוזמבות סתם לא חייב גוזמבות אבל מתנחל כזה חמוד פנימיסט לומד בכזה דימונה בנאדם של פקלים וטבע והוא כאילו יש לו יציאות שהוא הכי הכי כזה ויציאות שהוא בכלל לא.
אהלן אנשים טוביםם!! היי לפניי כמעט שנה התחלתי אולפנא עם פנימייה ואני מרגישה שבפנימייה אני לא מצליחה ללמוד, שנה שעברה הייתי מצטיינת בלימודים הייתי מקבלת ציונים גבוהים בהכל וכאילו גם השנה אני יודעת שהחומר לא קשה יותר אבל אני פשוט לא מצליחה להשקיע לא מצליחה לקחת את עצמי בידיים ולהגיד עכשיו את לומדת. וזה לא שכל החברות שלי לא לומדות גם, יש אווירה של לימודים- הכנת שיעורי בית למידה למבחנים וכו.. פשוט לא מצליחה להשתלב בקטע הזה... תודה רבה רבה למי שיפנה מהזמן שלו כדי לענות ליי❤❤❤
שלום! קודם כל תודה לכם על המקום המדהים הזה שאפשר לשאול, להתייעץ וגם ללמוד ככה על הדרך(: אני מדריכה של כיתה ח' וזה אומר ששנה הבאה אני אשבץ אותן בעז"ה. למרות שזה עוד רחוק, זה תמיד נמצא בשיח בצורה לא נעימה.. לא תהיה פעולה שלא יגידו לי "את תכניסי אותי להדרכה?" או אם אני מבקשת שקט/אומרת לעשות משו הן אומרות "הנה אני עושה מה שאת אומרת כדי שתכניסי אותי להדרכה" ועוד כלמני הערות בסגנון הזה. מפריעות לי האמירות האלו (במיוחד שזה עוד שנה!) ואני לא יודעת איך להגיב לזה.. אשמח לטיפים ועצות למה זה מגיע ואיך אני יכולה למתן את האמירות האלו. תודה!
איך לא לפתח אובססיה לבת הזוג? זה מתבטא בכך שתמיד מחכה להודעה שהיא תשלח, מחכה שהיא תחזור אליי, ברמה שזה פוגע בדברים אחרים שקורים לי בחיים...