היי ותודה רבה רבה על המקום הזה!! ממש לא מובן מאליו אתם עושים עבודת קודש.. בקשר לספירת העומר.. כל שנה מחדש יש לי את אותו סיפור אני מתלבטת אם אני יכולה לשמוע שירים או לא יכולה.. העניין הוא שאבא שלי לדוגמה מקל בזה. וגם יש הרבה פוסקים שמתירים, בגלל שזה כבר לא איזה משהו מיוחד או מרגש יותר מידי בימנו לשמוע שירים.. זה בכל מקום וזה כבר דיי יום יומי..כשאני שומעת שירים זה לא גורם לי לקפוץ משמחה אבל בוא נגיד את זה ככה- כשאני לא שומעת זה ממש קשה לי ואפילו מעציב..אני אף פעם לא יודעת מה לעשות כי כשאני שומעת שירים אני כל הזמן חושבת שאסור לשמוע ומצד שני אם אני לא שומעת אז זה דיי קשה.. ויש גם צד שלישי;) ברור לי שחלק מזה זה גם בגלל שאומרים שאסור. הגיוני שהיו תקופות שבהם אני בכלל לא ירגיש חוסר אבל דווקא כשאומרים לא..אשמח לעצות מה אפשר לעשות:)
שלום ותודה רבה על כל עבודת הקודש שאתם עושים!! סבא שלי נפטר הרבה לפני שנולדתי ובזמן האחרון נכנס בי געגוע עמוק של חיסרון גדול שלא זכיתי שהוא יהיה בחיי. אני יודעת שהוא היה אדם צדיק ומיוחד ולמרות שלא זכיתי לראות אותו במציאות אני מרגישה אליו קשר מיוחד כאילו הוא ממש איתי כל הזמן. אשמח לעזרה באיך לגרום לגעגוע הזה ללכת לצדדים טובים ולהצליח לחיות עם הגעגוע וההפסד שאני מרגישה שיש לי. תודה מראש!בת 16
מה פירוש השם יעלי? תמיד אני רואה רק יעל ואף פעם לא ידעתי מי זאת בכלל יעל שהרגה את סיסרא ואיך השם משפיע על הנשמה שבאה לעולם?
שלום חייבת עצה דחופה. למי אפשר לפנות בנושא של הפרעת אכילה? אני יודעת שאתם לא מתעסקים בזה, אבל אשמח אם תפנו אותי למישהו שכן.. ולא לחברים מקשיבים, כבר דיברתי איתם פעמיים, ו.. לא עזרו לי כ"כ🙊 חייבת מישהו לדבר איתו.. ולא הורה/מורה/יועצת.. תודה ענקית!
היי:) רק רציתי להגיד שאתם אלופים ממש משש!! מה שאתם עושים פה עוזר לכמויות של בני נוער!! אז השאלה שלי היא כזאת- בגלל שאני בעיקר בגיל שיש יותר מתיחות עם ההורים, יותר כעסים וויכוחים וכו' אז דווקא לקחתי על עצמי לנסות ממש לעבוד על זה:) יותר לכבד אותם, להקשיב להם גם אם לא הכי נוח לי,לעזור... (זה נראלי קרה בעיקר בגלל שהתחלתי את הגיל הזה ברגל שמאל עם הרבה וויכוחים והתעצבנויות וראיתי לאן אני מדרדרת.. אז החלטתי לעצור) אבל יש לכם אולי קצת איזו דרך לעזור,מה לעשות,איזה עצה עם קורה מקרים שהם לא מסכימים לי איזה משהו שממש רציתי, שהם מבקשים ממני משהו שממש לא נוח? אני מנסה להשתפר אבל עוד כיוון מחשב יכול ממש לעזור... אז אני אשמח לעצה איך להבליג ולקבל את מה שהם אומרים, או לפחות איך לשמור על וויכוח מכבד שלא יגמר בצעקות וטריקת דלת? תודה תותחים!!
שלום:) כל שנה לפני יום הזיכרון ויום העצמאות עולה לי השאלה איך אפשר לעשות את המעבר החד הזה? זה כל כך קשה מרגע שבוכים וכואבים בו לעבור במעבר חד ליום העצמאות שכולו שמחה והודיה. איך עושים את המעבר הזה?
היי, אני יודעת שזה שאלה מוזרה, אבל אם אני מעוניינת במישהו מאוד והוא לא, איך אני מפסיקה? אני כמובן לא עושה משהו וכו.. אבל זה מרגיש ממש רע וכואב וגורם לי לחשוב למה אני לא טובה לו ושהוא כאילו מאוד טוב ואני לא. אני לא יודעת בוודאות שהוא לא מעוניין אבל ככה אומרים לי כל הזמן גם מישהי שמכירה אותו טוב חושבת שהוא לא.. אשמח לעזרה, תודה !
לפני כמה ימים אח שלי המתוק שאני אוהבת פגע בי באיזה משהו, שבר לי קצת את האמון בו, וכבר הסתדרנו, אבל מאז יש שאלה שמנקרת לי בראש כבר כמה ימים.. בלילה כשהולכים לישון אומרים "הריני מוחל וסולח לכל מי שהכעיס והקניט אותי ופגע בי וכולי", וכשהלכתי לישון באותו לילה הייתי ממש נסערת ממה שהוא עשה לי ומצאתי את עצמי אומרת את ה'הריני מוחלת וסולחת' הזה ופתאום קלטתי שאני בכלל בכלל לא מתכוונת לזה. עדיין לא מחלתי לו ולא סלחתי לו, ומאז זה תפס אותי כל לילה כשאמרתי את זה. כל פעם מצאתי את עצמי אומרת את הברכה הזאת לפני השינה ופתאום תופסת שבכלל לא חשבתי על זה, ושאני לפעמים ממש לא סולחת לכל מי שהכעיס אותי או פגע בי באותו יום. אז איך אפשר להצליח להתכוון בברכה הזאת בלי להרגיש שאני סותרת את עצמי? אני ממש מבינה ומזדהה עם הנקודה הזאת שכדאי ללכת לישון על מחשבות חיוביות ולא רק במחשבות על כמה אנשים עצבנו אותי היום, אבל לפעמים בחיים יש דברים שפוגעים בנו או ממש מכעיסים אותנו ולא מצליחים לסלוח ביום אחד או אפילו בשבוע.. אשמח לשמוע מה אתם אומרים:) תודה רבה
אני דתיה לאומית ומאז ומתמיד הדבר הזה היה תמוהה בעיני. זה תמיד הרגיש לי שאני לא פה ולא פה אני מצד אחד דתייה שומרת מצוות מצד שני אני מחפפת בהרבה דברים (חברה מעורבת, צניעות וכו) תמיד הרגיש לי שאנחנו מנסים להינות משני העולמות ובסוף אנחנו מפספסים את שניהם. זה תמיד בלבל אותי ורציתי לשאול יש עיניין בשילוב הזה? איך אני יכולה למצוא את המקום שלי בציונות?
אני שנה שנייה בהדרכה בסניף, עם שבט לא פשוט. החניכים מאוד מעריכים, אבל גם מזלזלים ובודקים גבולות. פעולה יכולה הכי לזרום בעולם ושניתן להם את החיים שלנו, אבל הם מצידם רק יחפשו לזלזל ולהרוס מה שמאוד מוריד את המורל. ולגבי המדשים- עם שניים אני מסתדרת מצויין ברוך ה׳, אבל השלישי לא ממש מתפקד. הוא לא ממש נכנס לזומים, וכמעט ולא נוכח פנים אל פנים.המצב עם החניכים גם לא פשוט כבר, עם כל הקורונה הכל נהייה זרוק כזה.גיליתי שאחד המדשים עוזב את ההדרכה.. עכשיו: מד״שית אחת לא תמיד נוכחת כי היא באולפנה, שזה מקשה. והמדש השני גם לא כלכך, ואם הוא יוצא מההדרכה, ייצא מצב שאני נשארת לבד.ואני מדריכה גיל שהוא כבר בוגר, חבר׳ה שכבר צריכים להתחיל לשמור נגיעה, אני באמת מרגישה שהמקום שלי בשבט הוא בעיקר לתת את כל כולי לחניכות שלי שצריכות אותי. וגם אני אותן..עכשיו אחרי שנה וחצי בהדרכה באמת עם אינסוף משברים, איך אני ממשיכה את השנה הזו עם כח ולא במטרה לשרוד אותה, להרגיש שעשיתי הדרכה משמעותית ולא ביזבזתי את הזמן.
היי, השבט שלנו הוא בעקרון נפרד, אבל האוירה בשבט והדיבור התחילו ליהיות פחות יפים וטובים בזמן האחרון וגם השבט של הבנים כבר ממש חלק מהשבט שלנו(נפגשים הרבה עם הבנים וכו') וזה מפריע לי ממש ואני מרגישה שזה משפיע עלי לרעה:( מה אני צריכה לעשות- להפסיק לבוא לסניף? או כן לבוא ולנסות להשפיע לטובה? אני פשוט לא חושבת שאני יצליח. לא בקטע שאני לא מאמינה בעצמי ח"ו אלא בגלל שאני חושבת שזה לא כ"כ פשוט וקל לשנות בן אדם ובטח שלא שבט שלם...
נמאס לי שכל הקשרים שלי אם אנשים נובעים רק ממני, ואין שום יוזמה מהצד השני. כאילו, כל פעם שיש מדריכה או חברה שעוזבות ושהיה לי ממש כיף איתן או אפילו חברות שאני מכירה אבל אנחנו גרות רחוק אחת מהשניה ולא נפגשות לעיתים קבועות, ואני ממש רוצה לשמור על קשר איתן, באיזשהו שלב זה פשוט מתמוסס ונעלם פשוט בגלל שבאיזשהו שלב זה ממצה את עצמו שכל פעם אני מנסה להתעניין באחרת ובזה בערך נגמרת השיחה והיא לא ממשיכה וזה נראה שאין שום מוטיבציה מהצד השני לשמר את הקשר. ואומנם על לשמר את הקשר עם המדריכות ויתרתי כי הן כבר התקדמו הרבה בחיים, אבל על החברות חבל לי...😔אני לא חושבת שלדבר איתן יכול לעזור כי כבר ניסיתי כמה פעמים ובכמה צורות, והן הסכימו איתי שצריך לדבר יותר, אבל אחרי השיחה לא השתנה כלום...אז אני ממש אשמח לדעתכם בעניין