תודה לכל מוסיפי התשובות; שחר בן אטיה, רוני, אוריה לביא, מאור שפירא, תמר , תהילה חדד, ליהיא, יעל, גפן אוליבסטון, אלדד סופר, בת ציון, צופיה אורלב, אוריה, שחר

היי:) רק רציתי להגיד שאתם אלופים ממש משש!! מה שאתם עושים פה עוזר לכמויות של בני נוער!! אז השאלה שלי היא כזאת- בגלל שאני בעיקר בגיל שיש יותר מתיחות עם ההורים, יותר כעסים וויכוחים וכו' אז דווקא לקחתי על עצמי לנסות ממש לעבוד על זה:) יותר לכבד אותם, להקשיב להם גם אם לא הכי נוח לי,לעזור... (זה נראלי קרה בעיקר בגלל שהתחלתי את הגיל הזה ברגל שמאל עם הרבה וויכוחים והתעצבנויות וראיתי לאן אני מדרדרת.. אז החלטתי לעצור) אבל יש לכם אולי קצת איזו דרך לעזור,מה לעשות,איזה עצה עם קורה מקרים שהם לא מסכימים לי איזה משהו שממש רציתי, שהם מבקשים ממני משהו שממש לא נוח? אני מנסה להשתפר אבל עוד כיוון מחשב יכול ממש לעזור... אז אני אשמח לעצה איך להבליג ולקבל את מה שהם אומרים, או לפחות איך לשמור על וויכוח מכבד שלא יגמר בצעקות וטריקת דלת? תודה תותחים!!

  •  25/05/2021 10:42
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

שלום:) כל שנה לפני יום הזיכרון ויום העצמאות עולה לי השאלה איך אפשר לעשות את המעבר החד הזה? זה כל כך קשה מרגע שבוכים וכואבים בו לעבור במעבר חד ליום העצמאות שכולו שמחה והודיה. איך עושים את המעבר הזה?

  •  24/05/2021 20:41
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

היי, אני יודעת שזה שאלה מוזרה, אבל אם אני מעוניינת במישהו מאוד והוא לא, איך אני מפסיקה? אני כמובן לא עושה משהו וכו.. אבל זה מרגיש ממש רע וכואב וגורם לי לחשוב למה אני לא טובה לו ושהוא כאילו מאוד טוב ואני לא. אני לא יודעת בוודאות שהוא לא מעוניין אבל ככה אומרים לי כל הזמן גם מישהי שמכירה אותו טוב חושבת שהוא לא.. אשמח לעזרה, תודה !

  •  24/05/2021 20:39
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

לפני כמה ימים אח שלי המתוק שאני אוהבת פגע בי באיזה משהו, שבר לי קצת את האמון בו, וכבר הסתדרנו, אבל מאז יש שאלה שמנקרת לי בראש כבר כמה ימים.. בלילה כשהולכים לישון אומרים "הריני מוחל וסולח לכל מי שהכעיס והקניט אותי ופגע בי וכולי", וכשהלכתי לישון באותו לילה הייתי ממש נסערת ממה שהוא עשה לי ומצאתי את עצמי אומרת את ה'הריני מוחלת וסולחת' הזה ופתאום קלטתי שאני בכלל בכלל לא מתכוונת לזה. עדיין לא מחלתי לו ולא סלחתי לו, ומאז זה תפס אותי כל לילה כשאמרתי את זה. כל פעם מצאתי את עצמי אומרת את הברכה הזאת לפני השינה ופתאום תופסת שבכלל לא חשבתי על זה, ושאני לפעמים ממש לא סולחת לכל מי שהכעיס אותי או פגע בי באותו יום. אז איך אפשר להצליח להתכוון בברכה הזאת בלי להרגיש שאני סותרת את עצמי? אני ממש מבינה ומזדהה עם הנקודה הזאת שכדאי ללכת לישון על מחשבות חיוביות ולא רק במחשבות על כמה אנשים עצבנו אותי היום, אבל לפעמים בחיים יש דברים שפוגעים בנו או ממש מכעיסים אותנו ולא מצליחים לסלוח ביום אחד או אפילו בשבוע.. אשמח לשמוע מה אתם אומרים:) תודה רבה

  •  24/05/2021 20:36
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

אני דתיה לאומית ומאז ומתמיד הדבר הזה היה תמוהה בעיני. זה תמיד הרגיש לי שאני לא פה ולא פה אני מצד אחד דתייה שומרת מצוות מצד שני אני מחפפת בהרבה דברים (חברה מעורבת, צניעות וכו) תמיד הרגיש לי שאנחנו מנסים להינות משני העולמות ובסוף אנחנו מפספסים את שניהם. זה תמיד בלבל אותי ורציתי לשאול יש עיניין בשילוב הזה? איך אני יכולה למצוא את המקום שלי בציונות?

  •  24/05/2021 20:32
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

אני שנה שנייה בהדרכה בסניף, עם שבט לא פשוט. החניכים מאוד מעריכים, אבל גם מזלזלים ובודקים גבולות. פעולה יכולה הכי לזרום בעולם ושניתן להם את החיים שלנו, אבל הם מצידם רק יחפשו לזלזל ולהרוס מה שמאוד מוריד את המורל. ולגבי המדשים- עם שניים אני מסתדרת מצויין ברוך ה׳, אבל השלישי לא ממש מתפקד. הוא לא ממש נכנס לזומים, וכמעט ולא נוכח פנים אל פנים.המצב עם החניכים גם לא פשוט כבר, עם כל הקורונה הכל נהייה זרוק כזה.גיליתי שאחד המדשים עוזב את ההדרכה.. עכשיו: מד״שית אחת לא תמיד נוכחת כי היא באולפנה, שזה מקשה. והמדש השני גם לא כלכך, ואם הוא יוצא מההדרכה, ייצא מצב שאני נשארת לבד.ואני מדריכה גיל שהוא כבר בוגר, חבר׳ה שכבר צריכים להתחיל לשמור נגיעה, אני באמת מרגישה שהמקום שלי בשבט הוא בעיקר לתת את כל כולי לחניכות שלי שצריכות אותי. וגם אני אותן..עכשיו אחרי שנה וחצי בהדרכה באמת עם אינסוף משברים, איך אני ממשיכה את השנה הזו עם כח ולא במטרה לשרוד אותה, להרגיש שעשיתי הדרכה משמעותית ולא ביזבזתי את הזמן.

  •  24/05/2021 20:28
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

היי, השבט שלנו הוא בעקרון נפרד, אבל האוירה בשבט והדיבור התחילו ליהיות פחות יפים וטובים בזמן האחרון וגם השבט של הבנים כבר ממש חלק מהשבט שלנו(נפגשים הרבה עם הבנים וכו') וזה מפריע לי ממש ואני מרגישה שזה משפיע עלי לרעה:( מה אני צריכה לעשות- להפסיק לבוא לסניף? או כן לבוא ולנסות להשפיע לטובה? אני פשוט לא חושבת שאני יצליח. לא בקטע שאני לא מאמינה בעצמי ח"ו אלא בגלל שאני חושבת שזה לא כ"כ פשוט וקל לשנות בן אדם ובטח שלא שבט שלם...

  •  24/05/2021 20:26
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

נמאס לי שכל הקשרים שלי אם אנשים נובעים רק ממני, ואין שום יוזמה מהצד השני. כאילו, כל פעם שיש מדריכה או חברה שעוזבות ושהיה לי ממש כיף איתן או אפילו חברות שאני מכירה אבל אנחנו גרות רחוק אחת מהשניה ולא נפגשות לעיתים קבועות, ואני ממש רוצה לשמור על קשר איתן, באיזשהו שלב זה פשוט מתמוסס ונעלם פשוט בגלל שבאיזשהו שלב זה ממצה את עצמו שכל פעם אני מנסה להתעניין באחרת ובזה בערך נגמרת השיחה והיא לא ממשיכה וזה נראה שאין שום מוטיבציה מהצד השני לשמר את הקשר. ואומנם על לשמר את הקשר עם המדריכות ויתרתי כי הן כבר התקדמו הרבה בחיים, אבל על החברות חבל לי...😔אני לא חושבת שלדבר איתן יכול לעזור כי כבר ניסיתי כמה פעמים ובכמה צורות, והן הסכימו איתי שצריך לדבר יותר, אבל אחרי השיחה לא השתנה כלום...אז אני ממש אשמח לדעתכם בעניין

  •  24/05/2021 20:19
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

אהלן ותודה רבה לכם. הפרויקט הזה הוא ענק וחשוב. תודה רבה אז ככה. תמיד אומרים שיש אמת אחת. אבל ממש קשה לי עם האמירה הזאת. הרי אם נגיד שהאמת הזאת היא היהדות (מנהסתם) אז גם בתוכה יש כל-כך הרבה פלגים זורמים אז איך אפשר להגיד שיש אמת אחת. כלומר. נניח שהאמת היא "הציונות הדתית" להאמין גם בתורה וגם במדינה, אז מה כל החרדים טועים? יש מעלה בזה שכולם יהפכו להיות ציונים דתיים? ונניח שנגיד שהן חלק מעם ישראל וצריך גם אותם, אז מה נגיד על הרפורמים? או על נטורי קרתא? הרי גם הם "פלגים" ביהדות שלכאורה חלק מהאמת. הייתי שמח לתשובה ארוכה ומפורטת על מנת שהנושא יתיישב אצלי בבהירות. תודה רבה

  •  24/05/2021 19:50
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

זהו! נגמר! אין לי יותר שמחת חיים! היא נאבדה לי פשוט! אני בתסכול! כל דבר שקורה אני מנסה לשמוח וזה פשוט לא עובד! אני מרגישה ככ ככ שונה פתאום כי אני היתי ה-בנאדם השמח שקיים על פני כדור הארץ זה פשוט היה תהליך של כמה דברים שהצטברו וגרמו להיות לי קצת עצובה ומדוכדכת וחשבתי שזה בסדר ועודמט אני יחזור לחיים הנורמלים והשמחים והטובים ואין זה פשוט לא שם!!

  •  24/05/2021 19:49
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

שלום, אשריכם על הפרויקט! אני מרגישה שהגעתי לקצה .. אני משתדלת כל כך להיות דמות טובה, שמחה תמיד, אוהבת, מצליחה .. אבל פשוט לא הולך. עברתי כל מיני דברים השנה ואני מרגישה שאיבדתי המון מהשמחה שלי. כבר אין לי כוח להציג פנים שמחות למרות שזה לא הכי ככה בפנים .. ואני מכירה אותי, אני פשוט לא כזאת.. אני מרגישה שהחברות והאנשים סביבי מתרחקים ממני, אני פחות מצליחה בהכל.. נמאס לי!! איך לחזור להיות מי שהייתי קודם?

  •  24/05/2021 19:47
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

מועדים לשמחה!! יש לי בעיה... אני ממש ממש לא אוהבת את הערב ובמיוחד כשמתחיל להחשיך.. זה עושה לי מצב רוח רע ועצוב בלב.. וזה לא עושה לי טוב.. אבל בסופו של דבר, בכל יום מגיע הערב מתישהו וזה ממש מעיק עלי.. מאד אודה לכם אם תעזרו לי. תודה רבה לכם!

  •  24/05/2021 19:46
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות