אני יודעת שאני צריכה להיות אני עם חברות ולא רק לעשות מה שהן רוצות ולהסכים איתן על הכל. השאלה שלי היא איך אני בעצם יכולה לדעת מי אני (חוץ מכשרונות ותכונות) ומה אני באמת רוצה? כי אולי אני רוצה משהו רק כי חברה שלי בקטע והרצון הוא לא באמת שלי אלא שלה. כנל לגבי דעות. איך אני יודעת שמה שאני אומרת זו דעתי והיא לא תלויה בהכרח במה שחברה שלי אומרת או חושבת? כי כל אדם שלידי משפיע עליי איכשהו... איך אפשר לדעת מתי מה שאני אומרת או עושה זה לגמרי שלי ולא קשור לאחרים?
היי מה קורה? אשריכם! אני ממש אוהבת את הקבוצת משיב נפש באמת אני קוראת את השאלות והתשובות וזה מבהיר לי דברים, זה משהו מדהים! ניגש לעניין.. ישלי חברה שהיה לה סוג של חודש בערך קצת יותר מישהו שהם כאילו תכלס חברים אבל הם לא מוגדרים.. אז כביכול הם לא באמת מחויבים אחד לשניה. אני ראיתי מהצד שהוא כל פעם פגע בה בלי לשים לב ושהיא בכתה ממנו הרבה והוא בהתחלה באמת עשה אותה מאושרת שהיא הייתה מפורקת מהמשפחה שלה שקרו לה דברים והיה לה תקופה קשה והוא היה האור בקצה המנהרה והם דיברו וזה ולאט לאט התאהבו ואני דיברתי איתה כמה פעמים שתשים לב אם הוא פוגע בה והיא כזה נעע הוא לא ואני שמתי לב שהיא לא הכי הכי מאושרת איתו (דוג- הוא מדבר עם מישי ואומר שהיא חמודה וכיפלו לדבר איתה ואומר עליה שהיא יפה וזה מאוד מוריד לחברה שלי את הביטחון ואז הוא אומר לחברה שלי אבל את יותר חמודה את יותר יפה) ומגיע לה הכי טוב שבעולם. הם שניהם דוסים יחסית זה לא קשר רעיל אבל זה קשר לא נכון בעיני ואמרתי לה כמה פעמים. אתמול הוא ״נפרד״ ממנה והיא שבורה ברמות והיא מתה לחזור אליו והיא לא מבינה שמגיע לה מישהו פי אלף יותר טוב ואני מנסה להסביר לה שמגיע לה מישהו שיחכה איתה לאוטובוס ולא ישר ילך, מישהו שמגן עליה מישהו טוב- וגם זה לא חייב עכשיו בכיתה י אלא בעיתו ובזמנו. מה אני עושה?? היא מתה לחזור אליו והוא עושה לה רע ונפרד ממנה..
היי אתם אלופים, תודה רבה!! יש לי חברה שרבתי איתה לפני המון זמן, ויצא מצב שאנחנו לא מדברות שנה פלוס בגלל כל הקורונה כי לא יצא לנו לדבר פנים אל פנים ופשוט זה נשאר ככה (לא רוצה לפרט יותר מידי אבל זה בעקרון) ובזמן האחרון הנושא התחיל ממש להציק לי, שכאילו אני לא מדברת עם מישהי שנה פלוס איך אני יכולה להגיע למצב כזה?! אני מרגישה בתוך תוכי ממש מגעילה כי אני פשוט מקיימת הפוך ממה שהקב"ה רוצה ממני וזה מאוד מעציב אותי, וחוץ מזה שאני ההפך מהסיטואציה הזאת, לא יודעת איך נקלעתי אליה. עצם העובדה שאני הגעתי למצב כזה זה מוריד ממני בטירוף אפילו שרק אני יודעת את זה, זה משפיל אותי! לפעמים יוצא מצב שאני אומרת לעצמי בגלל שאני לא עושה שלום עם חברה קורה דברים לא טובים לע"מ ואני יודעת שאי אפשר לדעת חשבוני שמיים אבל זה כל פעם מחדש תוקף אותי, אני די תקועה בסיטואציה הזאת.. אשמח לעצות.
קודם כל תודה רבה , זה לא מובן מאליו השאלה שלי היא כזו, האם למשל בנות שפתאום מפסיקות ללכת עם חצאית קצרה בגיל מוקדם,כי הבינו שזה לא טוב להן (חס ושלום לא אומרת שחצאית קצרה זה דבר רע, כל אחת וההחלטות שלה) באיזשהו מקום "מרוויחות משהו" מהבנות שעד גיל מאוחר למשל 18, היו הולכות עם חצאית קצרה ואז הפסיקו. כי תמיד יש את הפחד שאולי "הפסקתי מוקדם מדי ויחזור בי החשק? כי הן כבר היו הרבה שנים וזה לא חסר להן? מקווה שהבנתם/ן אשמח לתשובה!
שלום, קודם כל תודה רבה על הפרוייקט המטורף שאתם עושים! יש לי מורה בבי"ס (יותר נכון היתה, כי עכשיו כבר לא מלמדת אותי) שהיה לי קשר איתה מעבר לשיעורים הרגילים של הלימודים והקשר הזה המשיך גם השנה. אבל אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים חושבת עליה,מסתכלת בצ'אט בווצאפ, מדמיינת סיטואציות שהיו או שאני רוצה שיהיו איתה..וזה מתיש לחשוב על אותו אדם כלכך הרבה. עם כמה שאני אוהבת אותה והיא באמת דמות שאני מעריכה, אבל מרגיש לי שלפעמים זה כבר עובר את הגבול...אני חושבת עליה יותר מידי במשך היום ולא נראלי שזה אמור להיות ככה. מה אני יכולה לעשות?? כי להפסיק את הקשר לא כלכך באופציה..😕
תודה רבה ממש על הפרוייקט שלכם!!!! יש לי חברה שיש לה תלות בי. וזה מאוד מעיק אלי. אנחנו חברות מאוד טובות אבל לפני שבועעים היה בנינו מרח ומתח במשך שבוע. ובהתחלה זה היה לי מאוד קשה . אחרי זה שחררתי ואחרי שבוע היא אמרה לי שהיא רוצה שנדבר והיא מרגישה שביני לבינה יש מרחק ומתח ואז דיברנו על זה וטמרנו שנחזור להיות חברות כמו פעם אבל אני כל פעם אמרתי שזה לא יהיה כמו פעם כי היינו ממש 24 7 ביחד. וגם כשדברנו אז כל שניה היא אמרה זכיתי בך והיא אמרה שהיא רוצה שהתכונות שלי יהיו אצל בעלה... והיא אמרה שהיא אובססבית אלי וכו. עכשיו לקחתי ממנה קצת מרחק כי אני לא רוצה שהקשר שלנו לא יהיה טוב. עכשיו השאלה אם זה טוב? אין לה עוד חברות חוץ ממנה... אשמח אם תענו על זה כמה שיותר מהר כי אני רוצה לדעת מה לעשות
היי קודם כל תודה על הפרוייקט הזה! אז ככה,אני בצוות נחשון בסניף שלי (חדש יחסית,משנה שעברה) ויש הרגשה שהצוות הדרכה לא רוצה אותנו כחלק מה"סגל" וזה מתסכל ומעצבן כל פעם מחדש...
שלום לכם תודה גדולה קודם כל על העבודות קודש שאתם עושים!! המענה הזה הציל אותי וכיוון אותי כ"כ הרבה פעמים, תזכו למצוות! וכעת לשאלה.. יש לי את החברה הכי הכי טובה שלי, אנחנו עושות הכל יחד כמעט. אך יש פעמים נגיד, בין אם זה ביום בבית הספר או בפעילות של האולפנה אחרי הצהריים שהיא פשוט לא איתי. ואסביר, היא כן נוכחת והכל אבל אני מרגישה לבד כי היא הולכת כל הזמן לצד עם חברה אחרת והן מדברות על בנים, על חברים וכו' וזה כואב לי שאני מרגישה לבד, שהיה ערב שלם שהיינו יחד אבל לא באמת היינו יחד והרגשתי פשוט לבד. היא לא שאלה לשלומי, לא באה לשבת לידי אפילו פעם אחת, לא נתנה חיבוק ולא כלום. וכאילו כדי לפצות על זה שלא הייתה איתי פתאום היא מחייכת אליי או עושה שטות כזו לי כדי לשמח אותי אבל בתוך תוכי אני מרגישה שלא ממש באלי לדבר איתה כרגע כי נפגעתי.. נפגעתי מהלב הזה ומהחוסר דיבור איתי. וזה מבאס אותי ממש כי תמיד כשהיא צריכה משהו היא תבקש ממני ואני באמת אעזור בשמחה אבל ברגעים האלה, היא פשוט לא שם לצידי, וזה ממש כואב לי. שלא אצא שאגיד רק לשון הרע חלילה! היא בן אדם מושלם!! לגמרי! אבל פשוט בעיניין הזה אני מרגישה פגיעה וגם לא מרגישה בנוח לבוא ולהגיד לה זאת כי בסופו של דבר זו זכותה לדבר עם מי שהיא רוצה אבל כמעט בלי להתייחס אלי? ואז פתאום כשהיא צריכה ממני משהו לבוא ולבקש כאילו הכל סבבה? תודה רבה לכם!
אני בכיתה יא ואני לומדת באולפנה עברתי לאולפנה עם כמה חברות טובות מהבית ספר הקודם שבגללן עברתי לאולפנה, לא שמו אותנו ביחד בכיתה. בהתחלה עוד המשכנו להיות חברות טובות אבל בשישית כבר פחות כי אנחנו לא באותה כיתה אז פחות יש קשר, קשה לי לוותר על החברות הזאת, אבל אנחנו כבר לא באמת חברות כל כך, וגם יש לי כיתה מקסימה עם בנות מדהימות, אבל הרבה פעמים זה צובט לי כזה שאנחנו לא חברות, כי באמת היינו חברות ממש טובות. איך אפשר לשכוח מזה? ושזה לא יעציב אותי?
אז אני חניכה בבני עקיבא, ממש אוהבת את הסניף וכיף לי שם!! אני בשבט רפאל וזה אומר שעוד מעט יש שיבוצים ונכנסים לצוותים ונפרדים מהמדריכים.. עכשיו אני ממש מחוברת למדריכות שלי, אנחנו גם שבט יחסית קטן ככה שבאמת הן שמות לב לכולן.. הן עוזבות אחרי שלוש שנים.. ואני פשוט לא יודעת מה לעשות, כי ביחס לחברות שלי יש לי קשר ממש טוב איתן ואני פשוט מחוברת אליהן בטירוףף ואני יודעת שבפעולת פרידה אני אבכה את חיי, ואני לא אצליח לקום מזה.. נכון שאנחנו לא נפרדות לכל החיים, אבל עדין זה קשוח אני חייבת עזרה תודה!
אוקי אז היי, באמת תודה לכם. ישלי שאלה שכאילו אשמח ממש לתשובה. אם אני תלמידה בכיתה ט' שוואלה רוצה להשקיע בלימודים וזה... ושנה הבאה ישלי מחויבות אישית לעשות. למה לי בעצם לעשות הדרכה ולא ללכת לשבת באיזה ספרייה וכאילו בתכלס לעשות משהו שהוא קצת פחות משמעותי (לא שאני חלילה מזלזלת.) כאילו למה דווקא הדרכה...? למה זה כזה חשוב? וגםם אם אני נכנסת להדרכה וזה וכאילו שמים אותי להדריך ת׳שבטים הקטנים (שבתכלס זה הכי מבאס. לפחות ככה זה אצלינו..) אז אם אני נמצאת בסיטואציה הזאת, למה לי להשאר להדריך אותם ולא פשוט לצאת? כאילו אני לא רוצה את הקטנים דיי מכל בחינה אז אם אני בעזרת ה' אכנס להדרכה ויכניסו אותי לקטנים- למה לא לצאת? למה להשאר להדריך אותם? כמה זה באמת משמעותי? כאילו הפעולות והמסרים יצטרכו לעבור בדרך אחרת ולא דווקא בדרך שאני מכירה ונהנת ללמוד ממנה כמו ילדה בוגרת וכאילו זה כאילו לא יודעת.. אשמח ממש אם תענו לי על השאלות האלה תווודה מראש.
איך כל הקורבנות ועבודת המקדש שעוסקת סביב הריגת חיות מסתדרת עם צער בעלי חיים? ולמה לעשות משהו רע וכואב לבעל חיים שהקדוש ברוך הוא ברא רק כדי לכפר על משהו רע שאני עשיתי? ואם הקב"ה הוא אלוהים רחמן למה הוא מצווה להתנהג באכזריות לבעלי החיים האלה?