עייפות מהלימודיםם.אתם אלופים תודה רבה.טוב אז אני לומדת בכיתה יב .ב"ה את רוב הבגרויות עשיתי.אבל אנגלית עוד לפני וקשה לי קצת אנגלית יש לנו בגרות בכתב, ובגרות שמדברים מול מורה וזה מלחיץ.חוץ מזה נשארו לי עוד 4 בגרויות.אבל אני ממש מרגישה חסרת מוטיבציה להמשיך להשקיע ואני לא יודעת מה לעשות.איך לתת את הפוש האחרון בשביל מה שנשאר
לא מוצאת מה לדבר עם ההורים. תודה רבה לכם:) אז ככה.. אני נמצאת בבעיה אני מרגישה שלהורים שלי אין נושאי שיחה משותפים ואני ממש מבואסת. אני יודעת שלא מדברים כל הזמן 24 שעות ברצף ולפעמים לא תמיד מדברים. אני יודעת שזה קורה. אבל אני לא יודעת מה לעשות. כי אני רוצה שיהיה נחמד ודיבור טוב. מה לעשות? אני לא באה לבקר אותם אלא רק לנסות לשפר.
היי הלכתי לצו ראשון לפני 5 חודש וקיבלתי דפר 50 וקבא 51הם ביקשו ממני לשלוח טפסים מהיועצת של ביהס(טפסים כדי לקבוע פרופיל) והיועצת לא מסכימה לשלוח..והצבא כבר התקשר אלי כמה פעמים ואני לא יודע מה לענות.והאמת שלשרת בצהל לא ככ בער בי. יש סיכוי לעזרה בהתלבטות?
אהלן 👋 לפני השאלה אני חייבת לומר שאתם באמת עושים עבודת קודש, תבורכו. קשה לי עם ההורים שלי. מרגיש לי שהם לא מצליחים לראות את מי שאני באמת. מי שאני ליד חברות ואחרים. הם לא מתייחסים אליי כאל מתבגרת שעוברת שינויים בחיים שלה, אלא רק כשאל הילדה שלהם שכמו שהיא היתה קטנה ככה היא צריכה להיות. איך אפשר להמשיך לכבד אותם?
היי:)מקווה שהשאלה שלי תהיה מובנת כי היא קצת מבולבלת לי בראש.. השאלה שלי היא מי קבע בעצם שהתנ"ך הוא ה-ספר היהודי? בתוך השאלה יש כמה נקודות שלא כלכך הבנתי.מי החליט פתאום להתחיל לכתוב את הקורות של העם שלנו ומי החליט עד איזה דור יהיה חלק מהתנך? למה לא המשיכו לכתוב גם עד היום את התנך? הרי זאת ההסטוריה שלנו כעם, והיא ממשיכה עד היום. איך החליטו אילו סיפורים כן יכנסו לתנך ואילו לא? (הסיפור של נס חנוכה לא נמצא בתנ"ך לדוגמא..)מקווה שהשאלה שלי מובנת😅תודה רבה!!
היי, ב"ה סגרתי שירות במקום שמתאים לי בול ואני ממש מאושרת:) רק יש מורכבות אחת... זה מקום חילוני ויש בו גם שינשינים ואמרו לי שלפעמים באים גם מתנדבים מחו"ל שחלקים לא יהודים אפילו. זה לא מפריע לי אבל כן הייתי שמחה לקבל עצות איך לשמור על עצמי (בעיקר בפן הדתי, כי זה מקום חילוני מאוד והם בקושי מכירים דתיים) תודה על עבודת הקודש שלכם!
כואב לי, פשוט כואב לי על כל הפילוג הזה שקיים בארץ בזמן האחרון, מרגיש לי שכל מערכת בחירות רק מחדדת אתזה. אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם זה. מרגישה כבר קצת ייאוש בנושא.אשמח לרעיונות מה לעשות עם זה!
היי. תודה ענקית על הפרוייקט , הוא עוזר ממש!!איך מוקירים טובה לקב"ה על החסדים שהוא עושה ? מספיק להגיד תודה במילים על כך וכך? זה נחשב מספיק?
היי,קראתי את שאלה מספר 3005 והתחברתי אליה ממש. בדיוק חשבתי לכתוב לכם, אבל הקטע שלי זה קצת שונה אני כבר ממש רוצה להיות בלי סמארטפון, אבל אני כאילו ממש צריכה את הטלפון לווצאפ. הציעו לי להשאיר את הטלפון בבית שיהיה לסניף וכו' ולהיות עם נוקיה מחוץ לבית ובכללי הטלפון רק בבית להודעות חשובות שזה נראלי ממש מעולה אבל אני ממש לא יודעת עם אני אצליח לא כל שניה להסתכל עם שלחו הודעה וזה וסתם לדפדף בוואצפ. אשמח עם יש לכם עצות ועזרה בשבילי, ואתם פשוט מדהימים תודה רבה!!😊😊
תודה, תודה על הכל, הפרויקט הזה מציל כל כך הרבה אנשים! פשוט תודה. אז ככה, כבר תקופה ארוכה אני מרגיש שאחותי הגדולה (22) פשוט גורמת צער ופוגעת באמא שלי כל כך (בגלל ההתנהגות שלה שהיא מזלזלת בכל המשפחה, מתעצבנת על כלום ,כל היום בטלפון, מתנהגת בצורה הכי גרועה שיכולה להיות). לי זה מאוד קשה מאוד, אני ממש פגוע מכך וזה מקשה עלי, על החיים שלי, דיברתי עם אמא שלי כבר על זה, אבל היא אמרה שאין מה לעשות, צריך להכיל את האופי שלה. אני לא יודע מה לעשות, אני מרגיש שאחותי פוגעת בכולם ולא אכפת לה מאף אחד אלא רק מעצמה, היא מבזבזת לה את הזמן ועושה הכל הפוך מהחינוך שהיא קיבלה, היא יורקת לבאר שממנה היא שתתה, אני יודע ובטוח שאמא שלי מאוד פגועה ויש הוכחות לכך שזה משפיע עליה, אני לא יכול כבר ככה אני מרגיש שהיא הורסת את המשפחה שלנו ומשפיעה על שאר האחים שלי לרעה. אני ממש אובד עצות, לדבר איתה זה לא פתרון כבר ניסיתי ובכל מקרה הקשר שלנו לא חזק וגם אני בטוח שהיא לא תקשיב ותתעצבן עוד יותר ודבר כזה אסור שיקרה. מה אני עושה? היא פוגעת בכולם וכולל את עצמה לטווח הקרוב והרחוק.
היי:) ממש תודה על הכל! יש לי שאלה, היא קצת מוזרה אני יודעת:) ב"ה ממש טוב לי בחיים, אני ממש סבבה עם הלימודים, ממש טוב לי עם חברות וגם עם המשפחה מעולה ב"ה, אני גרה בבית גדול וכאילו מרגיש לי שהחיים שלי הסתדרו טיפטופ. (אני לא היחידה שחושבת את זה.. שמעתי הרבה םעמים מחברות שהן היו מתות להתחלף איתי), חוץ מבעיות רגילות כאלה ולא משמעותיות ממש ממש טוב לי בחיים, ומשום מה זה ממש מפחיד אותי. כאילו אני מרגישה שיש מצב שיקרה לי בעתיד משו מאוד מאוד רע כי זה כאילו הכנה לזה, או שיש חס וחלילה איזה בעיה בריאותית שאני לא יודעת עליה או משהו אחר בסגנון.. כאילו מפחיד אותי שה' הביא לי את החיים האלה כהכנה למשהו שעומד לקרות וזה מלחיץ. או להפך שאני מרגישה לפעמים חסרת יכולות ותינוקת, כאילו שה' לא נותן לי נסיונות כי אני לא יעמוד בהם ואין לי כוחות נפש לעמוד בזה. אני יודעת שזה נשמע מוזר וכאילו יאללה תשמחי במה שיש לך אבל זה באמת מציק לי הרבה פעמים ומטריד אותי.. מה אפשר לעשות? תודה רבה!!
היי, תודה רבה לכם על הכל! זה נשמע קצת מוזר אבל יש הרבה בחורים בחיי שאני מאוד מעריכה- עמוקים, צדיקים, טובים, נחמדים, נראים גם די טוב.. וקשה לי לחשוב שאצטרך לבחור רק מישהו אחד שאיתו אתחתן ואעריך הכי הרבה.. מה יקרה אם אחרי שאתחתן אפגוש מישהו שאני הרבה יותר מעריכה? זה מפחיד אותי, אני רוצה רק מישהו אחד להתחתן איתו ולהעריך רק אותו.. מה אפשר לעשות?