היי. דבר ראשון ממש תודה רבה על הכל. זה עוזר המון ב"ה. אני עושה שירות שנה הבאה בע"ה וממש רציתי כמה דברים מסוימים ולצערי לא התקבלתי. אני יודעת שהכל מכוון מה' ואם לא התקבלתי כנראה שלא הייתי צריכה להתקבל. אבל פתאום חברות טובות שלי סוגרות שם (הם בכלל לא רצו בהתחלה את המקומות האלה) וזה אוכל לי את הלב. אני מתקבלת למקומות שאני הרבה פחות רוצה ולא יודעת מה להחליט. אני מנסה להאמין שה' מכוון אותי למקום המדויק שלי אבל קשה לראות את זה. קשה כשמלא בנות מסביבי סוגרות. אני מרגישה שהמקום שלי רק מתרחק. שכולן סוגרות ורק אני מאחור לא מוצאת המקום שלי. אשמח שתענו. תודה מראש! בת, 17 וחצי
יש לי 2 חברות טובות מאוד. אני ואחת מהן היינו מאוד מאוד קרובות ועושות הכל יחד היינו זוג מהסרטים! בגלל ההדרכה וכו הן התחילו להתקרב אחת לשנייה יותר ולהיות כל הזמן יחד כל הזמן! ואני נשארתי מאחור.. כל פעם כואב לי לראות אותן יחד לא בגלל הקנאה אלא בגלל החוסר שעכשיו לי יש.. אני תמיד מניחה להן ומפרגנת על הטוב שיש להן עכשיו יחד אבל באמת מה שנוצר זה שאני רק מתרחקת ומתרחקת מהן ונמנעת מהן כדי לא לכאוב ולהיפגע... יוצא לי להיפגש איתן מלא מלא וכל פעם כואב לי יותר.. מה עליי לעשות? להימנע מקשר איתן? איך לא לכאוב? יש איך להחזיר את המצב לקדמותו?
אהלן;) תודה רבה רבה!!! אז ככה, אני מרגיש שאני ממש לא אני. אני אפרט, מרגיש שאני צייני, ולא אמיתי, לא מי שהייתי רוצה להיות, אפילו רחוק מזה מאוד, וזה ממש שובר אותי לחשוב עלזה, כמה חומות ומחסומים וצייניות וכו כולם מתכסים, מגניים על עצמם,במקום להיות אמיתיים, אז השאלה שלי כזאת, איך אפשר להיות יותר אמיתיי, יותר אני, באיך שאני מדבר, מתבטא ובהכל.. מקווה שכתבתי מובן... אשמח לתשובה מהירה אשריכם!
איך לבחור במה להתקדם ולהשתפר ומה לקחת על עצמי? יש ככ הרבה דברים שאני רוצה להתחזק בהם אבל אני יודעת שאם אקח על עצמי יותר מידי דברים בו זמנית אז לא אצליח כלום.. אז איך לבחור במה להשקיע ועל מה לוותר ולא להתקדם בו?? תודה גדולה לכם!!
קצת מביך🙈 אבל יש משהו שאומרים בברכה לפני ספירת העומר ולא כ"כ הבנתי מה אומרים אז אולי אתם תוכלו לעזור לי.. "לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"י בְּוָא"ו הֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל." אם תוכלו להסביר לי את המשפט אשמח ממש תודה עצומה לכם!!
היי:) קודם כל ממש תודה על המקום לשאול ולפרוק. זה באמת מדהים! אז ככה המצב שלי ממש לא ברור ואני ממש מתוסבכת. המצב הבריאותי שלי לא מזהיר. חסר לי כל מיני דברים בדם ובעקבות זה אני לוקחת כדורים שאמורים לאזן את זה. בהתחלה זה ממש עזר והיה יותר טוב אבל כרגע, עם או בלי כדור אני מרגישה רע שזה דבר שמאוד פוגע בי בכל מיני נקודות, ואני לא בנאדם שיבוא ויגיל כואב לי קשה לי רע לי מר לי, אז יוצא מצב שאני סובלת בשקט (אני כן חופרת לאנשים שאני צריכה ללכת לרופאה ולבדוק מה קורה ולבדיקות דם ופשוט לבדוק הכל אבל לאנשים אחרים זה לא בוער. ואני לא יכולה עדיין ללכת לבד אני חייבת ליווי, ככה שבכל פעם כשכואב לי אני סובלת בשקט ולא מדברת, מהסיבה הפשוטה שאין מה לעשות עם זה אם אין לי את הבדיקות דם וכו) אחרי זה אני נמצאת בתקופה מאוד עמוסה בלימודים ופשוט קשה לי להתרכז בדברים החשובים באמת, וקשה לי ללמוד, הרבה יותר קל לי לקום למיטה ולראות פרק של איזה סדרה מאשר לפתור משוואות דו ריבועיות.. מעבר לזה, אנחנו בסניף שלנו בתקופת שיבוצים שהולכת לכוון אותי לעתיד שלי ובכלל, ואני לא יודעת מה לעשות. הדרכה? נחשון? אולי אירגון בכלל? אולי לא לעשות בסניף את המחוייבות? אני באמת מתוסבכת. כל הדברים האלה ביחד יוצרים לי עומס נפשי כמו מועקה. וממש קשה לי לעמוד בכל הדברים ובכל המשימות שיש גם נפשית וגם פיזית. פשוט קשה לי אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי...
אהלן. רציתי לומר שהפרוייקט הזה עוזר לי כמעט בכל נושא שמעסיק אותי(: אז ככה. לפני שלושה חודשים גיליתי שחבר שלי בגד בי.. זה ריסק אותי ומאז קשה לי לסמוך על אנשים, ובטח שלא להכנס למערכת יחסים עוד פעם. יש בי צלקת מהמקרה הזה כי הוא היה לי קשה מאוד. איך מתגברים ועוברים הלאה? ברור לי שלא כל הבנים כאלה אבל כרגע אני פגיעה לגמרי.בת 18
שלום :) אני שביעיסט, בן 17. שמתי לב שלרוב האנשים סביבי ממש לא בוער בית המקדש. אנשים לא לוקחים את הציפייה הזאת כדבר מובן מאליו.. וזה נורא מפריע לי.
אהלן :)דבר ראשון אתם עושים עבודה מהימה אז תודה רבה!!!דבר שני,עברתי על כל השאלות באתר, ולא סיפק אותי.מה הבעיה שיהיה לי חבר בכיתה ח'?אנחנו שומרים נגיעה,בלי ייחוד בלי כלום..מה הבעיה שאני אדבר איתו ונזדהה?מה הבעיה לצחוק ביחד?למה אני צריכה לשמור את הרגשות שלי לבעל המיועד?אז חשפתי את הרגשות,מה כבר קרה?אם זה גיל גדול יותר אני מבינה כן, שלא יפגע בבעל שאמור להגיע עוד שנה כזה... אבל כיתה ח??אשמח ממש לתשובה,זה לא יוצא לי מהראשש.. תודה רבה אלופים!!
עייפות מהלימודיםם.אתם אלופים תודה רבה.טוב אז אני לומדת בכיתה יב .ב"ה את רוב הבגרויות עשיתי.אבל אנגלית עוד לפני וקשה לי קצת אנגלית יש לנו בגרות בכתב, ובגרות שמדברים מול מורה וזה מלחיץ.חוץ מזה נשארו לי עוד 4 בגרויות.אבל אני ממש מרגישה חסרת מוטיבציה להמשיך להשקיע ואני לא יודעת מה לעשות.איך לתת את הפוש האחרון בשביל מה שנשאר
לא מוצאת מה לדבר עם ההורים. תודה רבה לכם:) אז ככה.. אני נמצאת בבעיה אני מרגישה שלהורים שלי אין נושאי שיחה משותפים ואני ממש מבואסת. אני יודעת שלא מדברים כל הזמן 24 שעות ברצף ולפעמים לא תמיד מדברים. אני יודעת שזה קורה. אבל אני לא יודעת מה לעשות. כי אני רוצה שיהיה נחמד ודיבור טוב. מה לעשות? אני לא באה לבקר אותם אלא רק לנסות לשפר.
היי הלכתי לצו ראשון לפני 5 חודש וקיבלתי דפר 50 וקבא 51הם ביקשו ממני לשלוח טפסים מהיועצת של ביהס(טפסים כדי לקבוע פרופיל) והיועצת לא מסכימה לשלוח..והצבא כבר התקשר אלי כמה פעמים ואני לא יודע מה לענות.והאמת שלשרת בצהל לא ככ בער בי. יש סיכוי לעזרה בהתלבטות?