זו תהיה שאלה קצת מוזרה אבל זה המקום היחיד שאפשר לשאול אז ממש ממש תודה לכם!! שמעתי בזמן האחרון על כמה זוגות מאורסים שביטלו , ושאלתי את עצמי מה כבר יכול לקרות ברמה של לבטל חתונה.זוג לא מחליט סתם ככה להתארס.. מחליטים את זה מתוך הבנה של התאמה ואהבה אמיתית אז איך זה קורה שמבטלים ככ בקלות?
איך אפשר להתכונן אמונית לשירות של ג'וב בצבא? לגיוס עם אנשים חילונים שאולי יורידו אותי רוחנית איך אפשר לעבוד יותר על אהבה, יראה ויחוד ה' מבחינה אמונית בישיבה בכלל ובפרט בצבא? אשמח גם להמלצות של ספרים ללימוד בחברותא אם יש כאלו
אני לא ממש מבינה - למה כשיש רוב של בנות וקצת בנים אני צריכה להשתמש בלשון זכר. למה זה ככ מפריע!? כאילו - 30 בנות, בן אחד, למה אני צריכה לומר אתם ולא אתן? מאוד מפריע לי.. זה קרה לי פעם בחבב, העברתי פעולה והיה הרבה בנות ו2-3 בנים והייתי צריכה לדבר בלשון זכר כל הפעולה, וזה מאוד עצבן אותי.. :/
אהלן, לפני כמה חודשים עשיתי משהו שפגע בהורים שלי ואני רוצה לשאול איך אני יכול להחזיר את אמון ביננו ואת אהבה והביטחון שהיה לפני,תודה מראש!❤
היי, הצטרפתי לפני כמה זמן למדרשה הוירטואלית של בשביל הנשמה.מדרשה ממש ממש מדהימה ואני מרגישה שאני מקבלת משם הרבה.הכרתי משם מישהי שהפכה להיות חברה ממש ממש טובה שלי, אנחנו כל היום מדברות בווצאפ ולפעמים גם שיחות וידאו וכזה..היא ממש ממש ממש מדהימה וממש כיף לי איתה!אבל אני לא יודעת למה זה מרגיש לי כאילו אני סוג של חייבת לדבר איתה כזה, ואז יוצא שאני כל הזמן שולחת לה הודעות ויכול להיות שאני חופרת לה ושלא נעים לה להגיד לי או משו כזה, כי גם שאלתי אותה פעם והיא אמרה שזה אחלה ושכיף לה איתי, אבל קשה לי להאמין לה כי יוצא שאני ממש חופרת לה ומשתפת אותה כמעט בהכל ואני לא יודעת אם היא בכלל רוצה את זה או שאני סתם מציקה לה..לא יודעת אם מה שכתבתי נחשב שאלה, אבל אני אשמח לעצות ממכם❤️
היי קודם כל תודה זה פרוייקט מדהים ! רציתי לשאול שאלה, עכשיו אני בת 16 ויש בחור במוצא חן בעייני, אנחנו לא מדברים, ואין לנו קשר.. השאלה שלי אם כמובן אני לא מעוניינת לדבר יותר מידי עם בנים ולא קשר, אבל זה שיש מישהו שמוצא חן בעייני ואני לא אעשה עם זה כלום אבל בעזרת ה' כשאני הכיר בנים לצורך חתונה וכו.. האם זה ישפיע עליי שיש כרגע מישהו שאני מעוניינת בו ? אני לא עושה עם זה כלום אשמח ממש לתשובה תודה !!
היי.. דבר ראשון פשוט תודה על הפרוייקט המדהים הזה אתם פשוט מהממים!!אז ככה:) יש משהו שמציק לי ממש, שיש המון פעמים בתורה ובתנך ובכללי כל מיני משפטים שכתובים בצורה שאפשר להבין אותה די לכיוון אחד, לדוגמא המשפט "שליחי מצווה אינם ניזוקים" וכאילו מבינים מזה שמי שהולך לעשות מצווה לא יפגע, או כל מיני משפטים אחרים כאלו שמבינים אותם די לכיוון אחד וזה די ברור, וכשזה לא קורה ונגיד מישהו שהולך לעשות מצווה נפגע אז מפרשים את זה למלא כיוונים ומתחילים כאילו לסבך את זה ולהגיד שאנחנו לא מבינים הכל. אבל תכלס זה לי לפחות מרגיש ממש מוזר שזה כתוב נורא ברור אבל זה לא קורה, ומרגיש שקצת מנסים לחפש לזה תירוצים בכוח. איך צריך להתייחס למשפטים האלה ומה עשים כשהם לא מסתדרים עם המציאות? תודה רבה לכם ממש על הכל!!
היי, תודה רבה על המענה שאתם נותנים. לא מובן מאליו!!!אשמח שתחזרו אלי מהר.כואב לי, באמת שפשוט כואב לי, אני מרגישה שפשוט הנפש שלי עייפה. אין לי כוח באמת כיאלו אני פשוט חושבת על החודש הבא וכבר אני מתעייפת. אני בדרך כלל נערה שיא השמחה שיש, כול הזמן מחייכת צוחקת וכול חיוך שיש לי הוא אמיתי, אבל עכשיו.. פשוט כול חיוך הוא מאולץ, אני כאילו פשוט עייפה, מותשת, יש לי כול כך הרבה עומס בתקופה הזו, אם זה לימודים, קורונה, בית, אני שאני פשוט לא מצליחה לחשוב בהיגיון.. זה כל כך קשה לי ואני מרגישה פשוט לא טוב, זה אפילו משפיע עליי גופנית כבר מרוב שאני גמורה. אני ממש אשמח לתשובה איך אפשר לשנות את זה, עצות, רעיונות לשינוי, אם יש מדיטציה שעוסקת וכול מיני... ממש ממש תודה מעריכה ממש!
היי שלום לא יודעת ככ איך להגיד את זה אבל ממש נמאס לי מחלקים שבי, בעיקר מעצלנות ומבינוניות, אני לא מצליחה לצאת מזה למרות שאני שומעת אנשים שעושים כל מיני דברים לא משנה אם המעשים גדולים או קטנים ואני רוצה גם להיות אדם גדול, אדם שעושה אבל בסוף אני תמיד חוזרת לחיים הרגילים של הקטנות וכניעה לעצלות, יש רק דברים מאוד ספציפים שאני מצליחה להוביל ולעשות בהם אבל הרבה דברים שאני רוצה או חושבת לעשות אני לא עושה ונמאס לי להרגיש אדם קטן! לא יודעת עד כמה תוכלו לעזור כי בסופו של דבר אני יודעת שזה עבודה שלי עם עצמי אבל מנסה בכל זאת.תודה רבה רבה לכם וכל הכבוד על מה שאתם עושים, זה מטורף!דרך אגב סליחה שהשאלה קצת בבלאגן מקווה שזה בסדר😅
היי ותודה רבה רבה על המקום הזה!! ממש לא מובן מאליו אתם עושים עבודת קודש.. בקשר לספירת העומר.. כל שנה מחדש יש לי את אותו סיפור אני מתלבטת אם אני יכולה לשמוע שירים או לא יכולה.. העניין הוא שאבא שלי לדוגמה מקל בזה. וגם יש הרבה פוסקים שמתירים, בגלל שזה כבר לא איזה משהו מיוחד או מרגש יותר מידי בימנו לשמוע שירים.. זה בכל מקום וזה כבר דיי יום יומי..כשאני שומעת שירים זה לא גורם לי לקפוץ משמחה אבל בוא נגיד את זה ככה- כשאני לא שומעת זה ממש קשה לי ואפילו מעציב..אני אף פעם לא יודעת מה לעשות כי כשאני שומעת שירים אני כל הזמן חושבת שאסור לשמוע ומצד שני אם אני לא שומעת אז זה דיי קשה.. ויש גם צד שלישי;) ברור לי שחלק מזה זה גם בגלל שאומרים שאסור. הגיוני שהיו תקופות שבהם אני בכלל לא ירגיש חוסר אבל דווקא כשאומרים לא..אשמח לעצות מה אפשר לעשות:)
שלום ותודה רבה על כל עבודת הקודש שאתם עושים!! סבא שלי נפטר הרבה לפני שנולדתי ובזמן האחרון נכנס בי געגוע עמוק של חיסרון גדול שלא זכיתי שהוא יהיה בחיי. אני יודעת שהוא היה אדם צדיק ומיוחד ולמרות שלא זכיתי לראות אותו במציאות אני מרגישה אליו קשר מיוחד כאילו הוא ממש איתי כל הזמן. אשמח לעזרה באיך לגרום לגעגוע הזה ללכת לצדדים טובים ולהצליח לחיות עם הגעגוע וההפסד שאני מרגישה שיש לי. תודה מראש!בת 16
מה פירוש השם יעלי? תמיד אני רואה רק יעל ואף פעם לא ידעתי מי זאת בכלל יעל שהרגה את סיסרא ואיך השם משפיע על הנשמה שבאה לעולם?