תודה לכל מוסיפי התשובות; שחר בן אטיה, רוני, אוריה לביא, מאור שפירא, תמר , תהילה חדד, ליהיא, יעל, גפן אוליבסטון, אלדד סופר, בת ציון, צופיה אורלב, אוריה, שחר

ש. אז ככה: יש לי ב"ה הרבה כשרונות. אני טובה באומנות, אני חכמה ומקבלת ציונים טובים וכאן אני אפסיק למרות שיש עוד. השאלה שלי מתחלקת לשני חלקים: 1. איך אני יכולה לא להתגאות במה שיש לי? אני יודעת שזה מ-ה' והכל וזה נועד לשליחות הספציפית שלי בעולם, אבל אני עדיין מרגישה לפעמים מין עליונות כזו על אחרים. וגם תחושה שעדיף שאני אעשה דברים כי אני סומכת על עצמי שאעשה ולא תמיד אפשר לסמוך על אחרים (מהניסיון שלי). 2. איך אפשר לדעת איזה כישרון לפתח? לפתח קצת מכל דבר? להתמקד במשהו אחד? ואיך אני אדע מה השליחות שלי בעולם בקטע שקשור למתנות שקיבלתי? יכול להיות שקיבלתי מתנה שאני לא אשתמש בה בחיים שלי ואז היא מבוזבזת עליי, כי ה' יכל לתת אותה למישהי אחרת שמרגישה שאין לה כל כך הרבה כמוני?

  •  26/05/2021 00:50
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

טוב זה משהו שחשבתי עליו הרבה, מקווה לבנים נשמע לי הדבר הכי לא צנוע שיש, על הגבול שזה ממש הזוי לי שהתורה מסכימה לזה. חבורת בנים שנכנסים ערומים ביחד למים, שלא נדבר על זה שיש ילדים קטנים שהולכים או אבא ובן שזה אחד ההזויים. מוזר לי שזה מצווה מהתורה וסתם דוגמא שלבת אסור ללבוש חולצה קצרה שאיפה זה מול זה.

  •  26/05/2021 00:48
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

הורים גרושים.. אמא דתיה ואבא חזר בשאלה.ואני איפשהו באמצע.איך חיים ככה?

  •  26/05/2021 00:43
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

ש. היי:) קודם כל ממש תודה על הפרוייקט זה פשוט עוזר ברמות. אני די תקועה, אני ממש מנסה לשפר את היחס שלי לאמא שלי ואת כל ההתייחסות שלי כלפיה אבל יש כמה בעיות. אנחנו 3 אחיות באותו אזור גיל ותמיד מדברים אלינו ביחד ככה שלא כלכך משנה כמה אני אשתדל ואשתנה, אם הן לא יזיזו כלום אז כנראה שלא ישימו לב שהשתנתי. הבעיה השניה היא שלאמא שלי קצת קשה לשים לב, אם למשל היא רוצה שנעזור לה אז היא כאילו מחלקת פקודות לא בטון מבקש שעושה לך רצון לעזור ובכללי לפעמים היא לא כל כך מתייחסת אלינו אלא רק אם היא צריכה עזרה. הקטע הוא שבאמת עברה עליה שנה קשה, היא איבדה 2 הורים בשנה וחצי וכל הסיטואציה די מורכבת, אני ממש משתדלת לשמח אותה כמה שאני יכולה ולדון אותה לכף זכות אבל קשה לי ממש לפעמים. אשמח אם תענו כמה שיותר מהר:) תודה

  •  26/05/2021 00:40
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

ש. היי! קודם כל ממש תודה על המיזם הזה! אחלה דבר.יש לי שאלה, אני לא יודע אם היא כל כך נוגעת לעניני אמונה אבל אין לי מישהו אחר לשאול. לפני שנה היה לנו שיחה בישיבה. מי שהעביר את השיחה דיבר על ההבדל בין פמיניזם רדיקלי ותרבותי. בגדול זה היה אחלה שיחה ואפשר לומר שלקחתי חלק מהפמינזם התרבותי לחיים שלי. השאלה האמיתית שמעסיקה אותי כבר די הרבה זמן הוא איפה עובר הגבול? ז"א ברור לנו שיש דברים שנשים וגברים מסוגלים לעשות, ואף טוב להם לעשות. אבל ישנם גם דברים שלא. ישנם דברים שלא טובים לנשים וכן טובים לגברים וכנ"ל גם הפוך. השאלה מי קובע מה מתאים לכולם ומה לא מתאים למין מסוים?התורה? הרי בתורה יש המון דעות. המוסר האנושי? הרי המוסר הוא משתנה מאדם לאדם וגם משתנה מזמן לזמן. אם כך, מי קובע מה ההבדל הנכון בין המינים? והאם השיטה הזאת נכונה בכלל? בן 16

  •  26/05/2021 00:28
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

ש. נפגעתי ממש ממישהי שאמרה משהו עליי (לא מחמיא) שפגע בי ממש ושעות צחקה על זה והיו שם עוד בנות ואף אחת מהם אמרה שזה לא נכון.. וגם עוד חברה טובה שלי הייתה שם וגם היא צחקה מזה ולא אמרה מילה וזה ממש הוריד לי ממנה. אני פגועה ממש.

  •  26/05/2021 00:21
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

ש. היי,מתי תבוא הגאולה?שמה נעשה? הרי לא יקרה פעם שכולם כולם יהיו צדיקים... בת 15

  •  26/05/2021 00:14
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

מה זאת אומרת התאמה? איך יודעים שהיא באמת קיימת בין בני זוג? איך אני יודעת שהוא מתאים לי?הרי אומרים שיש עבודה על הזוגיות והרבה דברים לא אותו דבר, אז מה כן אמור להתאים?

  •  26/05/2021 00:10
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

שלום. רציתי לשתף בבעיה גדולה שיש לי שתוקעת אותי דיי הרבה. אני לא ילד ביישן ואני ממש לא מתבייש בדרך כלל אבל לפעמים אני מרגיש שאיכשהו יש בי פחד כזה לפנות אל אנשים כמה אמרו לי כבר שיש לי סוג של פחד קהל. בואו נגיד ככה שאני אמנע לדבר עם אנשים לא מוכרים, לעלות על במה ולדבר מול כולם וכו.. ולפעמים אני ממש מתחרט אחר כך. פעם הקושי שלי היה ברמה יותר גבוהה וכיום הוא נמצא במקום יותר טוב. כנראה שזה פתיר🤗 אני רוצה להפטר מהפחד הזה, הוא לא מרפה ממני. תודה מראש.

  •  26/05/2021 00:08
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

שלום ותודה רבה!!יצא לי בזמן האחרון להתוודע יותר ולהכיר הרבה יותר מקרוב הלומי קרב או אנשים שחוו פיגוע/שהמשפחה שלהם חוותה פיגוע.... ושאני מסתכלת על זה עכשיו מקרוב יותר וחווה אותם ממש- זה קשה ברמות לא נורמליות לחיות בצורה כזאת, זאת התמודדות יום יומית אדירה, להמשיך לחיות עם האובדן או הטראומה העצומים ובנוסף להמשיך לתפקד, או להמשיך לנהל משפחה וזה ככה עד 120 או עד תחיית המתים שבעזרת השם תהיה בקרוב אמן.יום יום, רגע רגע.זה מטורף כמה כאב יש בעולם הזה.איך אפשר לחיות ככה? הבן אדם לא בוחר לחיות במציאות כזאת כאובה שאין לו דרך לשנות את זה. במציאות מטורפת ויום יומית כזאת אדירה.טראומה לכל החיים... ברגע אחד החיים משתנים.אני לא שואלת ממקום של כפירה או כפיות טובה אלא באמת ללמוד ולהבין. איך אפשר לראות ככה את אהבת השם וטוב השם? איך הם יכולים לחיות במציאות כזאת ולהמשיך? להאמין או בכלל...תודה על הכל.

  •  26/05/2021 00:06
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

אשמח להסבר על העליה להר הבית:מה הבעייתיות בזה? מה ההיתר? למה יש סאגה סביב זה?

  •  26/05/2021 00:04
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

היי! קודם כל תודה ממש ממש לכם, עזרתם מאוד! אז לשאלה, לא כל כך חשובה, רק פשוט מציקה לי... למה אם רואים ארבע חבר'ה סביב טלפון משחקים/ רואים איזה סרט ישר חושבים / אומרים עליהם שהם לא החבר'ה האיכותיים, ושהם מכורים וכו' וכו', אבל אם ארבעה חבר'ה ישחקו ביחד קטאן הם יצאו החבר'ה הכי איכותיים בעולם? מה ההבדל בין לשחק בטלפון לבין לשחק משחק קופסא?

  •  26/05/2021 00:02
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות