יש לי חברה טובה שבכיתה י"א הפסיקה לאכול. אמרתי למורה והיא עירבה את ההורים אבל לא השתנה כלום כי בדיוק באותה תקופה היא חזרה לאכול.כל הסיפור הזה התחיל לה בעקבות חברה אחרת שפיתחה הפרעות אכילה והיא נגררה אחריה.. עכשיו החברה ההיא יצאה מזה ורק היא תקועה😔למרות שהייתה לה תקופה שנראה שהכל הסתדר, עכשיו היא שוב פעם חזרה לזה. היא יכולה לא לאכול כלום שבוע שלם חוץ מחבילת שוקולד. אני לא יודעת מה לעשות כי היא מצליחה להסתיר את זה ובבית היא אוכלת וגם היא נראת בסדר סך הכל.בתור חברה, מה אני אמורה לעשות..?אין מה לערב את ההורים כי הם כבר דיי מודעים למצב, ואנחנו עוד רגע מסיימות את האולפנה אז נראלי שאין מה לערב את הצוות.. אני לא יודעת אם אתם יכולים לעזור לי, אם לא, אשמח שתפנו אותי למי שכן..תודה רבה צדיקים!!❤
מפחדת שהקב"ה כועס עליי לאחר נפילה ברשת
ש.היי שלום. למה ה' צריך את העבודות ה' שלי?למה שלא פשוט יתן לחיות את החיים?
אני כל הזמן מתחשבנת.על כסף, על זמן, על מאמץ..מרדף שנמאס לי ממנו!!!אשמח לטיפים ולעצות (מעשיות😉)
למה בנים כל כך מייאשים?! אוףף אתם צריכים להיוולד עם ספר הוראות להתנהגות מול בנות
אני ממש קנאית לאקס שלי.. פשוט מקנאה.לא רוצה שהוא ימשיך הלאה, לא רוצה שבנות ידברו איתו וזה יגלוש (תכלס ככה אנחנו הכרנו, מדיבור שגלש)אופפפ איתי! פשוט אוכלת את עצמי בלי סוף.אני מבינה ויודעת שאני צריכה להשתפר בזה.מה עושים? בת 18
אהלן,תודה רבה על העבודה המסורה שלכם לשאלות שנשאלות פה!השאלה שלי זה מה ההיבט המוסרי ביחס להורדת סרטים/סדרות מטלגרם. כי בעצם זה לקחת זכויות יוצרים של מי שיצר את הסרט וגם לראות את הסרט מבלי לשלם עליו כלום.תודה רבה !!
ש.התמכרתי לגיטרה בצורה פסיכית יכולה לשבת ולנגן שעות ולא ללמוד בכלל או לא להקשיב כי אני בגיטרה. איך אפשר לקחת את זה בצורה יותר טובה?
אהלן❤️❤️❤️רציתי לשאול על כל הנושא של חיי המשפחה ביהדות. אני לא מבין את הקטע של זה, הרי ילדים זה מעמסה גדולה והרבה עבודה, ברור שזה דבר מדהים בפני עצמו, אבל האם אי אפשר לדחות את זה? אם אני ארצה להיות יותר עם אשתי, הרי זה הזמן לטייל וליהנות בלי טרדה של הילדים, מילא בדייטים עושים את הכל תוך כמה פגישות, זה לא שיש זמן להכיר באמת או לבלות יחד, הקטע של התא המשפחתי הוא נורא לוחץ ומורכב... תודה
ש.היי!!!! תודה רבה על הפרוייקט המטורף הזה, הוא עוזר לי כל כך!אז לשאלה- אני נמצאת כרגע בהדרכת חוץ, ממש שמחה בתפקיד שלי, חולה על חניכים שלי 🤗. עכשיו מבחינת הצוות המצב קצת יותר מסובך בגלל שאני ממש לא מרגישה שהם החברה האידיאלית בשבילי, (במסיבת פורים נגיד הולך להיות שתיה, מקללים שם מלא, הצוות מעורב מאוד מאוד עם מעט שמירת נגיעה, וכו'). וזה מעמיד אותי הרבה פעמים בסיטואציות פחות נעימות. נגיד למסיבת פורים ספציפית אני לא הולכת כי לדעתי אלכוהול זה ממש מוגזם, במיוחד כשהחבר'ה שגרים באיזור שלי הם כולם בנים שישתו ואני לא ארגיש בנוח לחזור איתם , אבל באופן כללי אני לא רוצה להתבדל מהצוות, אבל גם מצד שני לא רוצה להכנס למקומות וסיטואציות שמרגישות לי פחות נוחות ופשוט באופן כללי האווירה שיש בצוות לא משו.(ואם הכיוון שלכם זה לשנות את האווירה ע"י לימוד צוותי או משהו כזה, אני חושבת שהצוות נמצא במקום רחוק משם ולא שאני אוכל להשפיע עד כדי כך על הצוות גם אם יהיו לימודים ודברים בסגנון). יש לכם עצות בשבילי? תודה רבה מראש!!!
אין לי נסיון הדרכתי ויש מצב שבשירות אני אדריך טיולים.איך מכינים הדרכות מעניינות?
שלום רב,אני מאוהבת במישהו שבאמת חשבתי שיוכל לצאת מזה משהו אבל התברר לי שהוא לא מרגיש כמוני.מאז אני פשוט במצב רוח נוראי, אני באמת אדם שמח, אופטימי, אין סוף לאמונה שלי בה' יתברך, אבל אני מרגישה שזה קצת גדול עלי עכשיו והיו לי הרבה ניסיונות בחיים אבל עכשיו אני מרגישה ללא תקווה.ראיתי כמה מהתשובות שלכם על שאלות בנושאים כאלה ושרוב הפעמים החלק החשוב הוא להתעסק בדברים אחרים, למצוא תחביבים ולמלא את הזמן, אבל באמת שאין לי חשק לזה, לא שאין לי מספיק דברים לעשות, אני מדריכה בסניף, ב"ה יש לי הרבה חברות, יש את הלימודים, משפחה, אבל אין לי שום רצון לעשות משהו.. אני מהבוקר עד הערב מנסה שהיום יעבור כבר... ופשוט מרגישה שקצת אין לי טעם לקום ח"ו, גם כשאני עושה משהו אין לי את השמחת חיים האדירה שהייתה לי וקצת מתחבאת עכשיו, נראה לי שכמו כל בת שנדלקת על מישהו ישר התחלתי לראות את העתיד שלנו יחד ועכשיו זה פשוט התרסק.אני רק רוצה שוב להיות שמחה, שוב להיות עם תקווה ועם רצון עמוק לקיים את התורה והמצוות, לשים את זה מאחורי, לגדול מזה ודי.אני לא מיואשת ח"ו משום דבר, אבל אני רוצה בכל ערב להרגיש שהיה לי יום מנוצל, כי זה פשוט שאב לי את כל הכח רצון, אני רוצה לב חופשי.תודה רבה רבה לכם:)