ש.אין לכם מושג כמה אתם עוזרים! יש לי שאלה... אני בת 18 ולא רוצה קשר עם בנים! זה בעיה? לחברות שלי יש חברים וזה לא מושך אותי, אני לא מעוניינת בזה... זה תקין?
יש לי פוביה נוראית מאלכוהול, אני מפחדת לצאת מהבית בפורים. מה לעשות?איך להתגבר?
ש.השאלה שלי היא כזו, בגיל שלי, איך החלטתם לאן להמשיך ולמה?בדיעבד- מה הייתם מייעצים לעצמכם? כמה שנים אחרי, כשאתם יותר מפוכחים.לא יודעת אם זה המקום הנכון לשאול, אבל אלו השאלות שמעסיקות אותי. אשמח לתשובות כנות ומפורטות, אנסה כמה שיותר ללמוד מהם😇
תודה רבה על הפרוייקט♡איך לזהות חברות שפוגעת? הרי אף אחת לא רוצה להפסיק חברות שכיף לה בה אבל היא יודעת שהיא פוגעת בה. כמו להבדיל ממש אישה מוכה, היא לא מכירה מציאות אחרת ובהתחלה מדחיקה וחושבת שזה נורמאלי.
למה הנביאים האנשים הכי צדיקים בעם מקבלים את המשימות הכי משפילות?
הי, לפני יומיים אמא של חברה שלי נפטרה.המשפחה עכשיו יושבת שבעה וחברה שלי ממש שבורה..ביקרתי אותה והיא הייתה ממש צינית וסיפרה בדיחות שחורות.. אני ממש אשמח לעצות איך לעזור לה, איך להתנהג כשאני באה לנחם, או כשהיא תחזור לאולפנה... בקיצור איך להיות שם בשבילה בכל התקופה.. תודה רבה!
אני לא מסוגלת להתגבר על הפחד שלי.. לפני כמעט שנה הוצאתי ב"ה רישיון נהיגה אבל עכשיו אני לא מעיזה פשוט לסוע במקום שהוא לא איפה שאני גרה.. (מקום קטן יחסית)במקרה הטוב לסוע למקום אחר שהוא 10 דק נסיעה ממנו.. מרגיש לי שכולם מצליחים לעשות את זה בקלות ולי פשוט אין רצון ואין כח לזה.. זה מפחיד אותי ממש! אני פשוט לא מסוגלת לעלות על האוטו למקומות רחוקים.. או על כבישים ראשיים גדולים. וזה גם מפחיד אותי לשנים הבאות שאני אפחד לנהוג לכל מיני מקומות ושאני לא אצליח לנהוג.. מרגיש לי גם שאני קצת לבד בהתמודדות הזאת.. כל הזמן יש בי כמו רגשות אשמה כאלה על זה שחברות שלי כבר מזמן נוהגות למלא מקומות ובכללי מנצלות הזדמנויות טובות שנגיד אפשר לקחת את הרכב מההורים וכאלה.. ואני לא.. אשמח לעצות תודה רבה על המקום הזה..!
היי, אני בתיכון, ואני בחור בסך הכל חברותי יפה גבוה אבל אני חושש מהעתיד שלי בעניין עם נשים..אני לא מצליח לדבר עם בנות, אני כל הזמן חושש לגשת ומפחד מיזה מאוד כיוון שאולי אני אקבל סירוב מה אוכל לעשות? עם איזה גישה לגשת?
ש.היי :) רציתי לשאול משהו שאני חושבת עליו כבר הרבה זמן. יצא לי להתאהב בערך פעמיים בחיים שלי, וב"ה אני חברה של מי שהתאהבתי בו וממש טוב לנו יחד. אבל אז אני חושבת לעצמי שגם בפעם הראשונה שבה התאהבתי (צריך להגיד שזה היה בגיל יחסית בוגר, לפני שנה וחצי בערך) הייתי בטוחה שזה זה ושאני באמת אוהבת אותו וזה לא סתם התאהבות. בסוף זה עבר לי ובאמת היום טוב לי אבל אני חושבת הרבה על איך יודעים להבדיל בין משהו באמת טוב לאהבה רגעית? וזה גורם לי גם קצת חששות בקשר הנוכחי, שאולי זה לא באמת מתאים ואני באשליה? בת 17
אם אני לא מאמינה? כאילו, מה קורה משם? אם אני לא מאמינה שיש אלוקים שדורש את כל המצוות האלה? מה אכפת לו בכלל אם אני מתפללת או לא? מה אכפת לו אם אני שומרת שבת?
איך אפשר לחיות עם געגוע? מבלי לשקוע..
שלום ותודה רבה על הפרויקט!אני בעזרת השם מכוונת את החיים שלי לכיוון מאוד דוסי ותורני, אבל לא מנותק מהחיים.זה דבר שאני מאוד לא אוהבת, שמנתקים את התורה מהחיים, ואני כל הזמן מנסה לשדר את זה, שזאת הדרך האידיאלית לחיות תורת חיים, ולהיות קשורים לכל חלקי העם ולא להיות תקועים במקום שלנו סגורים ומסוגרים.אבל אני מרגישה שמסתכלים עלי כמו איזו חיה בסרט.אה היא דוסה אז בטח בעלה רק ילמד תורה, ובטח הם יהיו ככה וככה, והדעות שלה הם כאלה וכאלה, ואין כביכול שום חיבור והיא חיה על איזה עץ מרוחק וגבוה.ואני לא אומרת שלא מעריכים את הדרך חיים, מעריכים והכל. אבל אני מרגישה שאני לא משדרת את מה שאני רוצה.נגיד סיון רהב מאיר בעיני זה ממש אחת שעושה את זה, היא משפיעה על כולם, חילונים דתיים וחרדים. יודעים מה הדעות שלה ואיזה סוג בית היא הקימה, אבל זה לא נוגד בכלל את זה שרואים אותה בתור אחת שמאוד מקשרת בין התורה לחיים. שאז, רלוונטי מאוד להיום, וזה פשוט מדהים. והיא אפילו עובדת בחדשות 2, בתקשורת, ומשפיעה המון שם.אני שואלת את השאלה כי אני מאוד רוצה להיות כרגע ובעתיד לשנות לאנשים את ההסתכלות, (ההסתכלות שאני בעצמי הייתי בה) מתורה כביכול חונקת לתורה של חיים, שאז רלוונטי להיום וכו....אבל בהרגשה שלי אנשים, חלק מהחברות וכו, מהצד פשוט קולטים אותי אחרת. שדוסים חייבים להיות חנוקים או סגורים בבועה.מה אפשר לעשות?תודה רבה!!!