אהלן❤️❤️❤️רציתי לשאול על כל הנושא של חיי המשפחה ביהדות. אני לא מבין את הקטע של זה, הרי ילדים זה מעמסה גדולה והרבה עבודה, ברור שזה דבר מדהים בפני עצמו, אבל האם אי אפשר לדחות את זה? אם אני ארצה להיות יותר עם אשתי, הרי זה הזמן לטייל וליהנות בלי טרדה של הילדים, מילא בדייטים עושים את הכל תוך כמה פגישות, זה לא שיש זמן להכיר באמת או לבלות יחד, הקטע של התא המשפחתי הוא נורא לוחץ ומורכב... תודה
ש.היי!!!! תודה רבה על הפרוייקט המטורף הזה, הוא עוזר לי כל כך!אז לשאלה- אני נמצאת כרגע בהדרכת חוץ, ממש שמחה בתפקיד שלי, חולה על חניכים שלי 🤗. עכשיו מבחינת הצוות המצב קצת יותר מסובך בגלל שאני ממש לא מרגישה שהם החברה האידיאלית בשבילי, (במסיבת פורים נגיד הולך להיות שתיה, מקללים שם מלא, הצוות מעורב מאוד מאוד עם מעט שמירת נגיעה, וכו'). וזה מעמיד אותי הרבה פעמים בסיטואציות פחות נעימות. נגיד למסיבת פורים ספציפית אני לא הולכת כי לדעתי אלכוהול זה ממש מוגזם, במיוחד כשהחבר'ה שגרים באיזור שלי הם כולם בנים שישתו ואני לא ארגיש בנוח לחזור איתם , אבל באופן כללי אני לא רוצה להתבדל מהצוות, אבל גם מצד שני לא רוצה להכנס למקומות וסיטואציות שמרגישות לי פחות נוחות ופשוט באופן כללי האווירה שיש בצוות לא משו.(ואם הכיוון שלכם זה לשנות את האווירה ע"י לימוד צוותי או משהו כזה, אני חושבת שהצוות נמצא במקום רחוק משם ולא שאני אוכל להשפיע עד כדי כך על הצוות גם אם יהיו לימודים ודברים בסגנון). יש לכם עצות בשבילי? תודה רבה מראש!!!
אין לי נסיון הדרכתי ויש מצב שבשירות אני אדריך טיולים.איך מכינים הדרכות מעניינות?
שלום רב,אני מאוהבת במישהו שבאמת חשבתי שיוכל לצאת מזה משהו אבל התברר לי שהוא לא מרגיש כמוני.מאז אני פשוט במצב רוח נוראי, אני באמת אדם שמח, אופטימי, אין סוף לאמונה שלי בה' יתברך, אבל אני מרגישה שזה קצת גדול עלי עכשיו והיו לי הרבה ניסיונות בחיים אבל עכשיו אני מרגישה ללא תקווה.ראיתי כמה מהתשובות שלכם על שאלות בנושאים כאלה ושרוב הפעמים החלק החשוב הוא להתעסק בדברים אחרים, למצוא תחביבים ולמלא את הזמן, אבל באמת שאין לי חשק לזה, לא שאין לי מספיק דברים לעשות, אני מדריכה בסניף, ב"ה יש לי הרבה חברות, יש את הלימודים, משפחה, אבל אין לי שום רצון לעשות משהו.. אני מהבוקר עד הערב מנסה שהיום יעבור כבר... ופשוט מרגישה שקצת אין לי טעם לקום ח"ו, גם כשאני עושה משהו אין לי את השמחת חיים האדירה שהייתה לי וקצת מתחבאת עכשיו, נראה לי שכמו כל בת שנדלקת על מישהו ישר התחלתי לראות את העתיד שלנו יחד ועכשיו זה פשוט התרסק.אני רק רוצה שוב להיות שמחה, שוב להיות עם תקווה ועם רצון עמוק לקיים את התורה והמצוות, לשים את זה מאחורי, לגדול מזה ודי.אני לא מיואשת ח"ו משום דבר, אבל אני רוצה בכל ערב להרגיש שהיה לי יום מנוצל, כי זה פשוט שאב לי את כל הכח רצון, אני רוצה לב חופשי.תודה רבה רבה לכם:)
שלום וברכה:)רציתי לשמוע מה דעתכם על שתייה בפורים.מצד אחד אני מבינה את הרעיון, זה משחרר, מוריד מסכות ומחסומים, מוציא את הצד האמיתי והפנימי של הבנאדם. מצד שני בסוף רוב האנשים לא מודעים בכלל למה שהם עושים, איך אפשר לקרוא לזה שמחה? אתה קם בבוקר עם כאב ראש ולא זוכר מה היה אתמול..אם שמחה אמיתית מגיעה מבפנים, למה אנחנו משתמשים בכלים חיצוניים כדי לשמוח ולקיים את המצווה?תודה רבה🤍
למה קוראים תהילים לרפואת משהו שחולה או זיווג הגון ודברים כאלה? כאילו למה דווקא תהילים, זה באמת יותר עוזר מאשר לקרוא כל פרק אחר בתנך? וגם אם קוראים בלי כוונה אמיתית ורק בשביל ׳לגמור ספר׳ זה עדיין משפיע מעצם הקריאה או שזה כמו תפילה, שהיא פחות נחשבת ללא כוונה?
תודה רבה לכם על האפשרות לשאול שאלות באופן אנונימי . אתם מדהימים :) יש לי בעיה שממש מעסיקה אותי בזמן האחרון ואשמח אם תענו עליה מהר( בקרוב) אם תוכלו. שהייתי בכיתה י הגעתי לסניף והכרתי כמה בנות ..והיה לנו קשר טוב אבל עכשיו אני כבר ממש מרגישה שהקשרים איתם הם לא אוהבים כמו שהיו .אני מרגישה שהם עושות לי טובה .אני היוזמת העיקרית בקשר זה אומר ; מציעה מה לעשות , אני מנסה לדבר מנסה לחשוב על דברים .אני כבר מרגישה שנמאס לי .עם אחת ניסיתי לדבר אבל היא לא ענתה וזה ככ מעסיק אותי ואני לא יודעת מה לעשות. קשה לי ליזום ככ הרבה וללתת ממני שזה לא בא מהצדדים השניים רק .מה אני עושה???בת 18
מה לקנות מתנה למישהו שמתגייס? מדובר בביניש שיעור ג.. אשמח שבן שהתגייס יענה על השאלה מה היה משמח אותו.. תודה רבה!
יש מישהי שאני די שונאת.. מה אפשר לעשות חוץ מלאחל לה את כל הרעות שבעולם?
כואב לי לכתוב את זה..אשכרה פורים עוד יומיים ולא נראלי שאקבל ממישהי משלוח מנות. אין את כל החברות מהאולפנה כי כל אחת גרה במקום אחר ואין את החברות מהיישוב כי אני לא בקשר איתן.
ש.שלום רב! לפני הכל אני רוצה להגיד להודות לכם על כל העבודה המדהימה שאתם עושים! יישר כוח ענק!!👏💪יש לי שאלה שכבר בוערת 🔥 בי הרבה זמן ואשמח אם תוכלו לעזור לי בנושא.כבר שנים שאני מנסה להבין איך באמת חוזרים בתשובה וכיצד עורכים חשבון נפש. למרות הלימוד 📖 שהיה לכיתתנו בנושא, עדיין העניין לא יושב אצלי כ"כ טוב. רציתי לדעת (אם אפשרי קצת ביותר פירוט) כיצד חוזרים בתשובה וכיצד עורכים חשבון נפש? ב"ה יצא לי לחזור בתשובה כמה פעמים כפי שידעתי, אבל תמיד מהרהרת בי השאלה איך אני יודעת אם אכן תשובתי התקבלה? אם עשיתי נכון? איך אדע אם הקב"ה אכן סלח לי על העון?תודה מראש❤
שלום ותודה רבה על הפרויקט קודם כל! :) יש לי הרגשה שאני הולכת איתה די הרבה זמן, ויוצא שאני גם חיה לפיה בלי בחירה שלי. יש לי ממש הרגשה של מחויבות לשמש דוגמא, אבל לא בקטע של חיובי ושלילי, מה לעשות ומה לא. אלה יותר בקטע של איזה דמות אני, ואיך אני משפיעה על אנשים, או כמה טוב אני עושה בעולם. כל פעם לפני שאני עושה משהו אני מעבירה לעצמי בראש איך זה יתפרש, ואם זה יגרום לאהדה כלפי, ושאנשים יגידו וואו איזה אישיות, ויעורר בהם את הרצון לעשות טוב, ואם אני מבינה שכן זה מדרבן אותי. ואני כל הזמן מתחבטת עם עצמי אם זה גאווה או שזה נובע ממקום אחר. (אני אחדד, אני לא עושה דברים כדי לקבל יחס או כדי שיעריצו אותי, זה לא נובע משם...) זה מתיישב לי הרבה על מה אני רוצה שיזכרו ממני בעולם הזה, וכשב-120 כבר לא אהיה כאן. יש לי תחושה שכל האלה שנפטרו הם כל כך שלמים, והיה להם כל כך הרבה דברים חכמים להגיד, והם השפיעו על כל כך הרבה אנשים, והדברים שהם הרימו הם וואו, והם ממש דמויות השראה. וזה שם אותי כל פעם במקום של השוואה, של איפה אני לעומתם, ואם חס וחלילה אני אמות בטרם עת אז מה הספקתי, מה אני משאירה פה. וזה משהו שממש יושב לי עמוק ולא משחרר וגורם לי פשוט לחיות את החיים לפי הספקים. מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי בצורה טובה;) תודה מראש!