היי, רציתי קודם כל להגיד ממש תודה! ❤️ יש לי חברה שעד לפני שנה-שנתיים היינו חברות ממש ממש טובות עם קשר עמוק ממש! ואז תקופה ארוכה הרגשתי שהיא מתרחקת ומתחמקת ממני. ניסיתי קצת להבין, דיברתי עם חברות אחרות שלי שהם גם חברות שלה, ניסיתי לחזק את הקשר ושום דבר לא עזר.. ואז החלטתי פשוט לדבר איתה ולהסביר לה מה הרגשתי מהצד שלי ופשוט להבין אם היא רוצה שנחזק את הקשר או לא, שאני ידע מה היא רוצה ולמה לצפות. הסברתי לה מה הרגשתי בתקופה האחרונה, היא הסבירה לי את הצד שלה והיא באמת התחרטה וביקשה סליחה ואמרה שהיא כן רוצה לחזק את הקשר וכו' אז חשבתי שעכשיו יהיה בסדר אבל עכשיו אני פשוט מרגישה שכשאנחנו רק שתינו מדברות היא ממש מתוקה ואז כשאנחנו ליד בנות היא בקושי מתייחסת אלי נראלי פשוט כי אני קצת פחות מקובלת ממנה ואני גם מקבלת קצת הרגשה של התנשאות מצידה.. זה כאילו מרגיש כל הזמן כאילו היא עושה לי מניפולציות בערך, חצי מהזמן היא מתוקה ומדהימה ואז אחרי זה לא שמה עלי.. כאילו חצי מהזמן אני אוהבת אותה וחצי מהזמן אני ממש כועסת עליה. ואני פשוט לא יודעת מה לעשות כי מצד אחד אני באמת כן רוצה את הקשר איתה ומצד שני אין לי כוח שזה יהיה כמו שזה היה כי זה ממש היה לי קשה. וגם בכללי מה שקרה איתה קצת הרס לי את האמון באנשים כי היינו חברות כ''כ טובות ודברים כ''כ השתנו ואני באמת כבר לא יודעת עם מי זה עוד יכול לקרות לי וזה באמת שובר אז אני לא רוצה לעבור אתזה שוב... זהו, סליחה על האורך ושוב תודה רבה!!
שלום ותודה רבה על המקום לשאול, אתם לא יודעים אפילו כמה אתם עוזרים לי😅 אני מרגישה שאני עושה הרבה טעויות לאחרונה, אני לא יודעת מה נכון עבורי ואני מבולבלת לגמרי! אני מרגישה פתאום כיאלו אני לא יודעת מי אני, כיאלו הלכתי לאיבוד בתוך עצמי. אני בת 16 ותמיד שניסיתי לדבר על זה אמרו לי שזה הגיל אבל עדיין קשה לי לקבל את זה. ההרגשה הזאת משפיעה עלי מאוד, ועל שיקול הדעת שלי, ומכניסה אותי ללחץ. אשמח ממש לקבל קצת הכוונה איך להתמודד במצב כזה תודה מראש💎
שלום, ראשית, אתם עושים עבודה מדהימה במענה לכל השאלות! במיוחד שזה בהתנדבות, מעריכה מאוד! אני מעל גיל 18, מקווה שזה בסדר שאני שואלת את השאלה כאן. שואלת את השאלה כי יש כאן משיבים וזה יוכל לתת לי נקודת מבט טובה. אז ככה- יצאתי עם מישהו לפני חצי שנה. הרגשתי שסוף סוף הולך לי טוב, הוא היה בסגנון של מה שאני מחפשת, חיכיתי לדבר איתו, להודעות, להקלטות. היו פערים קצת שדיברנו עליהם אבל הכנות הייתה חלק מאוד גדול מהקשר והרגשנו שיש בסיס טוב ושנמשיך לבדוק. נפרדנו. יצאתי מאז עם עוד בחורים. אבל אני מרגישה שאני מתגעגעת לקשר איתו, אני לא יודעת אם דווקא אליו, אולי רק לקשר הטוב שהיה ולרגשות שהיו לי... בתקופה האחרונה עולות לי מחשבות אם כדאי לנסות שוב? אני מתאפקת לא לשלוח לו הודעה או להתקשר אליו. אני אני מרגישה שאולי התקופה שיצאנו השפיעה על הקשר(שנינו היינו בתקופה של לחץ, קורונה, סגר) והייתי שמחה שננסה שוב לבחון את הדברים. אבל, אני לא יודעת מה הצד שלו. הייתי מעדיפה שבן יענה- איך מהצד שלכם זה מרגיש? מה אתה חושב שבת תפנה אליך שיצאת איתה שתחזרו? האם לא כדאי לחכות שאולי הוא יפנה אלי? אולי צד שלישי? תודה רבה! ושוב מעריכה את העבודה שלכם!! מין וגיל * בת, 21
קודם כל תודה על כל מה שאתם עושים! לא מובן מאליו בכלל... אני יודעת שכתוב שאתם לא עונים על שאלות על נפילות ברשת אבל זאת לא בדיוק השאלה שלי אז אשמח שלא תתייחסו אל השאלה מהכיוון הזה. ההורים שלי כל הזמן דואגים לאח שלי שלא יראה דברים לא רצויים באינטרנט, שמו לו הגנה, כל הזמן בודקים מה הוא רואה, ולי שום דבר. לא שמו לי הגנה, לא בודקים או שואלים מה אני רואה. למרות שלא לזה אני רוצה שתתייחסו אבל זה לא שאני יוצאת ילדה טובה בעניין הזה וגם אני לפעמים נופלת לראות דברים שלא הייתי רוצה לראות. מה אני יכולה לעשות עם זה? מצד אחד אולי אני צריכה לשמוח שכנראה שההורים שלי סומכים עליי אבל על אח שלי לא? לא כל כך יודעת מה לעשות..
היי, אני משאלה 1946... (מה מחזיק את הזוגיות בשנים המתקדמות? אחרי 30 שנות נישואים..זה לא נהיה כבר "שותפות טכנית" לחיים?) אשמח לתשובה מכיוון קצת אחר, התשובה ההיא לא ממש התקבלה אצלי.. תודה!
הי ותודה רבה על הכל! רציתי לשאול- אני רוצה שבעלי יהיה אחד שמאוד עוזר ומתנדב ואחד שעושה טוב ושזה חלק רציני מהחיים שלו ושלנו, אבל יש את המקום של החוסר צניעות או קלות ראש.... נגיד אם אני רוצה שהוא יתנדב במד"א- זה לא אומר בהכרח שבכל המשמרות שהוא יהיה יהיו רק בנים, כנראה יהיו בנות, ולפעמים זה בשעות מאוחרות, או שעות רגילות וארוכות, אבל בזמן שנמצאים המון עם אנשים אחרים אתה נקשר אליהם בלי לשים לב, או מדבר איתם פתוח מידי, וזה קצת בעייתי שהוא יהיה נשוי, וגם לפני החתונה...😅 או בדברים אחרים והתנדבויות אחרות.... אני לא רוצה שהוא יהיה עם קלות ראש בעניין הזה, בכלל לא... אבל מאוד חשוב לי שהוא יתנדב. כבר קראתי תשובה שלכם בעניין על בעל שהולך לצבא ויכול להתקלקל, אני שואלת בהמשך לתשובה שנתתם.... מה עושים במצב כזה? איך אני אמורה לשחרר אותו להתנדב בלב שקט? וזה על עוד המון מצבים שיכולים חס וחלילה להיות, אם הוא קצת מעופף ומרשה לעצמו להסתכל על אחרות... תודה רבה לכם!!! אני אשמח שבן יענה לי... בת 18
היי ישלי סיטואציה שאני נמצאת בה ואני ממש אשמח אם תוכלו לתת לי טיפים לגבייה.. אני ילדה דתייה שמאוד רוצה להתחזק באורך של החצאיות שלי. ואני נמצאת בחברה של בנות דתיות אשר חלקן לרוב הולכות עם חצאיות ממש קצרות או מכנסיים והן כן חברות שלי.. ואני מוצאת את עצמי כאשר אני איתן עם חצאית לא ממש קצרה אבל יותר ממה שאני כן הייתי רוצה שיהיה עליי ואני לא מרגישה אני. וברגע שאני באה עם חצאית יותר ארוכה דופקים לי מבטים וזה לא נעים בכלל מה עליי לעשות? (מעריכה אתכם מאווד❣️)
איך יודעים מה הגבול בין היופי החיצוני שנובע מיופי וטיפוח אך גם מאישיות מיוחדת ויפה מפנים שמקרינה החוצה לבין יופי שחצני שנובע מריקנות פנימית?
כמו רוב התלמידים בסגר גם לי יש מבחנים ועבודות, בהרבה מבחנים יש שאלה שהמורה מבקש להתחייב בלעשות את המבחן לבד בלי כלי עזר (חברים, אחים, אינטרנט...). אני אף פעם לא מעתיק מחבר או משתמש באינטרנט אבל תמיד מבקשים ממני תשובות במבחנים ובעבודות, מצד אחד יש לי את המילה שלי למורה ומצד שני זה כמו מן אי עזרה לחבר. אומנם צריך לעשות את העבודה לבד אבל אני עדיין לא יכול "להפקיר" חבר ולימצוא את עצמי בסיטואציה שאני פשוט מתעלם מחבר. תודה רבה!:)
אני יוצאת עם בחור כבר חודש , זה התחיל מסתם דיבור ועכשיו יש לזה הגדרה של קשר זוגי.. והאמת? לא מרגישה שזה שם.. מצד אחד, משהו מרגיש לי שחבל לוותר. מצד שני, חודש וחצי עבר וכלום לא התקדם אצלי.. לא מרגישה שיש מעבר ממה שיש עכשיו. ועם כל הכבוד לזה שיש "עם מי לעבוד", חסר המון במובן הרגשי. הוא באמת מדהים! הוא מנסה הרבה. אבל מלכתחילה הוא לא מה שחיפשתי😅 מה לעשות? עד כמה לתת לזה צ'אנס? ואם לחתוך- איך לעשות את זה? בת 18.5
הי, בזמן האחרון אני מרגישה שכולם כפוי טובה אלי.. לא משנה כמה אני ייתן את עצמי לחברה שלי היא לא תטרח לשאול מה איתי פעם אחת.. אני יודעת את הביטוי של לא לצפות לקבל אבל עדין מבאס..
רציתי לשאול- אני ב"ה אדם חברותי ומפרגן, תמיד אני אגיד מילים טובות כמובן שרק אמת ואני באמת ימצא משהו שאהבתי או משהו שאפשר לפרגן עליו, אני מאוד מאמינה בפרגון:) אבל קרו לי לאחרונה הרבה סיטואציות שנגיד משהי שאלה איך השמלה שלה ואמרתי שהיא ממש יפה ואהבתי ואז היא אמרה- לך אני לא מאמינה את תמיד אוהבת ומפרגנת או נגיד סבתא שלי הכינה אוכל ושאלה איך יצא ואמרתי לה שמאוד טעים אז היא אמרה את זה לא חכמה את תמיד אומרת שטעים, ובאסה ממש! כי אני באמת אומרת אמת ובאסה שבגלל שזה מאוד בשגרה שאני אומרת מילים טובות אז כבר לא מאמינים לי ): אני לא יודעת מה לעשות.. אשמח לעזרה!:)