כל השאלות שנשאלנו

קודם כל תודה על כל מה שאתם עושים! לא מובן מאליו בכלל... אני יודעת שכתוב שאתם לא עונים על שאלות על נפילות ברשת אבל זאת לא בדיוק השאלה שלי אז אשמח שלא תתייחסו אל השאלה מהכיוון הזה. ההורים שלי כל הזמן דואגים לאח שלי שלא יראה דברים לא רצויים באינטרנט, שמו לו הגנה, כל הזמן בודקים מה הוא רואה, ולי שום דבר. לא שמו לי הגנה, לא בודקים או שואלים מה אני רואה. למרות שלא לזה אני רוצה שתתייחסו אבל זה לא שאני יוצאת ילדה טובה בעניין הזה וגם אני לפעמים נופלת לראות דברים שלא הייתי רוצה לראות. מה אני יכולה לעשות עם זה? מצד אחד אולי אני צריכה לשמוח שכנראה שההורים שלי סומכים עליי אבל על אח שלי לא? לא כל כך יודעת מה לעשות..

היי, אני משאלה 1946... (מה מחזיק את הזוגיות בשנים המתקדמות? אחרי 30 שנות נישואים..זה לא נהיה כבר "שותפות טכנית" לחיים?) אשמח לתשובה מכיוון קצת אחר, התשובה ההיא לא ממש התקבלה אצלי.. תודה!

הי ותודה רבה על הכל! רציתי לשאול- אני רוצה שבעלי יהיה אחד שמאוד עוזר ומתנדב ואחד שעושה טוב ושזה חלק רציני מהחיים שלו ושלנו, אבל יש את המקום של החוסר צניעות או קלות ראש.... נגיד אם אני רוצה שהוא יתנדב במד"א- זה לא אומר בהכרח שבכל המשמרות שהוא יהיה יהיו רק בנים, כנראה יהיו בנות, ולפעמים זה בשעות מאוחרות, או שעות רגילות וארוכות, אבל בזמן שנמצאים המון עם אנשים אחרים אתה נקשר אליהם בלי לשים לב, או מדבר איתם פתוח מידי, וזה קצת בעייתי שהוא יהיה נשוי, וגם לפני החתונה...😅 או בדברים אחרים והתנדבויות אחרות.... אני לא רוצה שהוא יהיה עם קלות ראש בעניין הזה, בכלל לא... אבל מאוד חשוב לי שהוא יתנדב. כבר קראתי תשובה שלכם בעניין על בעל שהולך לצבא ויכול להתקלקל, אני שואלת בהמשך לתשובה שנתתם.... מה עושים במצב כזה? איך אני אמורה לשחרר אותו להתנדב בלב שקט? וזה על עוד המון מצבים שיכולים חס וחלילה להיות, אם הוא קצת מעופף ומרשה לעצמו להסתכל על אחרות... תודה רבה לכם!!! אני אשמח שבן יענה לי... בת 18

היי ישלי סיטואציה שאני נמצאת בה ואני ממש אשמח אם תוכלו לתת לי טיפים לגבייה.. אני ילדה דתייה שמאוד רוצה להתחזק באורך של החצאיות שלי. ואני נמצאת בחברה של בנות דתיות אשר חלקן לרוב הולכות עם חצאיות ממש קצרות או מכנסיים והן כן חברות שלי.. ואני מוצאת את עצמי כאשר אני איתן עם חצאית לא ממש קצרה אבל יותר ממה שאני כן הייתי רוצה שיהיה עליי ואני לא מרגישה אני. וברגע שאני באה עם חצאית יותר ארוכה דופקים לי מבטים וזה לא נעים בכלל מה עליי לעשות? (מעריכה אתכם מאווד❣️)

איך יודעים מה הגבול בין היופי החיצוני שנובע מיופי וטיפוח אך גם מאישיות מיוחדת ויפה מפנים שמקרינה החוצה לבין יופי שחצני שנובע מריקנות פנימית?

כמו רוב התלמידים בסגר גם לי יש מבחנים ועבודות, בהרבה מבחנים יש שאלה שהמורה מבקש להתחייב בלעשות את המבחן לבד בלי כלי עזר (חברים, אחים, אינטרנט...). אני אף פעם לא מעתיק מחבר או משתמש באינטרנט אבל תמיד מבקשים ממני תשובות במבחנים ובעבודות, מצד אחד יש לי את המילה שלי למורה ומצד שני זה כמו מן אי עזרה לחבר. אומנם צריך לעשות את העבודה לבד אבל אני עדיין לא יכול "להפקיר" חבר ולימצוא את עצמי בסיטואציה שאני פשוט מתעלם מחבר. תודה רבה!:)

אני יוצאת עם בחור כבר חודש , זה התחיל מסתם דיבור ועכשיו יש לזה הגדרה של קשר זוגי.. והאמת? לא מרגישה שזה שם.. מצד אחד, משהו מרגיש לי שחבל לוותר. מצד שני, חודש וחצי עבר וכלום לא התקדם אצלי.. לא מרגישה שיש מעבר ממה שיש עכשיו. ועם כל הכבוד לזה שיש "עם מי לעבוד", חסר המון במובן הרגשי. הוא באמת מדהים! הוא מנסה הרבה. אבל מלכתחילה הוא לא מה שחיפשתי😅 מה לעשות? עד כמה לתת לזה צ'אנס? ואם לחתוך- איך לעשות את זה? בת 18.5

הי, בזמן האחרון אני מרגישה שכולם כפוי טובה אלי.. לא משנה כמה אני ייתן את עצמי לחברה שלי היא לא תטרח לשאול מה איתי פעם אחת.. אני יודעת את הביטוי של לא לצפות לקבל אבל עדין מבאס..

רציתי לשאול- אני ב"ה אדם חברותי ומפרגן, תמיד אני אגיד מילים טובות כמובן שרק אמת ואני באמת ימצא משהו שאהבתי או משהו שאפשר לפרגן עליו, אני מאוד מאמינה בפרגון:) אבל קרו לי לאחרונה הרבה סיטואציות שנגיד משהי שאלה איך השמלה שלה ואמרתי שהיא ממש יפה ואהבתי ואז היא אמרה- לך אני לא מאמינה את תמיד אוהבת ומפרגנת או נגיד סבתא שלי הכינה אוכל ושאלה איך יצא ואמרתי לה שמאוד טעים אז היא אמרה את זה לא חכמה את תמיד אומרת שטעים, ובאסה ממש! כי אני באמת אומרת אמת ובאסה שבגלל שזה מאוד בשגרה שאני אומרת מילים טובות אז כבר לא מאמינים לי ): אני לא יודעת מה לעשות.. אשמח לעזרה!:)

לא יכול עם אחותי יותר!!! במשך שנים, שנים אחותי הגדולה (בת 20! היא כבר לא ילדה) מתעצבנת וצורחת צרחות על כל דבר קטן שקורה שלא מוצא חן בעיניה. היא צועקת עליי ועל אחי הקטן (ואפילו על אמא שלי!) על בסיס יום יומי ומתבטאת בברוטליות. כל השנים סתמתי את הפה וספגתי את זה - אבל די, אחרי כל השנים האלה הגיעו מים עד נפש! ואני שוקל לנתק ממנה קשר לחלוטין ולא לדבר איתה יותר (בנתיים חסמתי אותה בטלפון ובכל הרשתות החברתיות). במשפחה מנסים לדבר איתה על זה אבל היא ממשיכה בשלה ולא אכפת לה בכלל. בנוסף לכל הצרחות וההתבטאויות הגסות היא גם לא מתחשבת ולא רואה את הדבשת של עצמה. יכול לצאת מצב שהיא מעירה לי על משהו (בבוטות ובעצבים) ויום אחר כך היא עושה בעצמה את אותו הדבר!! פשוט צביעות. ולכן אני ממש שוקל ברצינות לנתק ממנה כל קשר אבל אני יודע שאם אעשה זאת אצער מאוד את אבי.. מה לעשות? נ.ב: הצעתי להורים שלי לקחת אותה לטיפול אבל ההורים שלי טוענים שהיא כבר גדולה וזה צריך לבוא ממנה (ותאמינו לי, הדבר האחרון שאחותי תרצה זה ללכת לטיפול) אשמח לתשובה.

איך להיות דתלשית?

אז אני חושבת על קומונה. כבר שנתיים שיש לנו אשת קשר במקום קומונרית בת שירות ככה שלא ממש יצא לי להכיר את התפקיד.. אשמח להכוונה מה קומו צריכה באופי, איך מחליטים על סגנון של סניף, איך אני יודעת שזה באמת מתאים לי הבנתם.. כל מה שצריך:)