כל השאלות שנשאלנו

ש. היי התחיל לנו עכשיו חודש ארגון בסניף ופשוט החניכות (שבט קטן) בכלל לא מקשיבות, הן בורחות כל הפעולה וחצי מהפעולה צריך לרדוף אחריהם... מה אפשר לעשות? בת 15

ש. איך להצליח להתגבר בלב שלם על פרידה שנעשתה רק מהצד שלו? עם כמה שאני רוצה להתגבר עליו, עדיין כל הזמן יש בי ציפייה שאולי עוד נחזור אפילו שאין לי למה לחשוב את זה. אני רק רוצה להפסיק לבכות על זה ולהצליח להתקדם. בת 17

ש. איך אפשר להפסיק לחשוב מה חושבים עליי? או איך אפשר שהמחשבה הזאת לא תנהל אותי? מרגישה שהמחשבה הזאת תוקעת אותי בכל מיני סיטואציות וזה ממש מפריע לי תודה רבה!!

ש. קודם כל אתם תותחים ברמות מטורפות ואתם עוזרים לי כל כך הרבה ופשוט תודה רבה לכםם!!❤️ אז השאלה שלי היא כזאת, כל החיים הייתי בן אדם עקשן שמה שחשוב לו ושהוא רוצה הוא משיג... אם הייתי רוצה משהו הייתי עושה הכל כולל הכל בשביל להשיג אותו ורוב הפעמים גם הייתי משיגה אותו...כל הזמן אנשים תמכו בי, ואמרו לי שזה טוב וככה אני אתקדם בחיים שלי שאני חדורת מטרה ולא מתייאשת. אבל וזה אבל גדול... בזמן האחרון אני מרגישה קצת לא טוב לגבי זה... לא מזמן איבדתי אדם מאוד יקר בגלל ההתעקשות שלי ואני גם מרגישה שאני קצת נסחפת ומתעקשת על דברים שטותיים ואפילו אנשים נפגעים מזה... אשמח לעזרה לדעת מה הגבול שאני צריכה להתעקש עליו ואיך להתעקש בלי שאני פוגעת באף אחד ומרוויחה מזה:) תודה מראש..

ש. שלום ותודה רבה, (וסליחה על הטרחה) יש משהו שאני מרגישה כבר תקופה ארוכה... משהייתי קטנה היו לי קשיים חברתיים, הייתי ביישנית, וכל חברה שנכנסה לי ללב בסוף עזבה אותי. לאט לאט חשבתי שזה הסתדר, כי יש לי קבוצת חברות. אבל אני פתאום קולטת שאף פעם לא היה לי טוב איתן. הרגשתי שהקשר שלי איתן חלש ממה שהוא ביניהן, וגם לא אהבתי את זה שהן קצת מדרדרות אותי לערכים לא טובים. הרבה פעמים הרגשתי בודדה גם כשאני איתן. אני מרגישה הרבה שיש מצבים שאני מוכנה להתמסר בשבילן והן הרבה פחות רואות אותי.... אני לא רוצה לעזוב את החברות כי אני לא רוצה להישאר לבד.. שזה מה שהכי מפחיד אותי, כי אני לא טובה בקשרים חברתיים. ולפעמים כן כיף איתן. אני מרגישה שאני צריכה יותר מזה, שיראו אותי גם. אין לי מושג מה אני רוצה מעצמי מהבחינה הזאת.

היי ממש תודה על הפרויקט הזה❤️ אני מרגישה שאין בי תכונות טובות ודברים שאני טובה בהם. אני יודעת שיש בי, כי כל הזמן אומרים שבכל אחד יש טוב, ואני מאמינה בזה, השאלה שלי היא איך אני יכולה לגלות מה הדברים הטובים השבי, מה התכונות שלי, במה אני טובה, מה עושה לי טוב ושמח. גם תחביבים אין לי כ"כ יש לי חברות וכיף לי איתן וזהו (כשאני שואלת חברות אז הם אומרות לי מה את אוהבת לעשות, מה מעניין אותך וכו'..) ואין לי כ"כ תשובות לזה. ב"ה יש לי חברות וטוב לי, אבל בהרבה מקרים קורה לי שאומרים תחשבי על תכונה טובה שלך, על משהו שאת אוהבת לעשות שעושה לך טוב, גם אתם בכל מיני שאלות. ואין לי תשובה לזה. מקווה שיצאתי מובנת🤪. ממש אשמח שתענו לי🥰

היי:) תודה רבה על הפרוייקט! יש לי בעיה קטנה.. אני מדברת עם יחסית הרבה בנים בוואצאפ וזה מציק לי קצת.. כאילו מצד אחד זה ממש נחמד וזורם כזה, אבל מצד שני אני מרגישה עם זה לא כל כך נעים.. כי אני רוצה לשמור את הקשר שלי עם בנים לבעלי, אני לא רוצה לבוא אליו אחרי המון שכבר הייתי איתם בקשר.. אבל הקטע הוא שהקשר שלי איתם הוא לא בקטע זוגי, לפחות מבחינתי, אני לא אוהבת אף אחד מהם ולא רוצה שיקרה ביני לבינם שום דבר בהמשך.. הבעיה היא שאני כבר ביחסים ממש טובים איתם ואני לא יודעת איך להפסיק את זה.. פשוט לבוא לבנאדם (שהוא חבר טוב שלי) ולהגיד לו שאני לא רוצה קשר איתו כרגע ואף פעם? זה לא שיש בינינו משו ואני אומרת לו 'בוא נשמור את זה לגיל המתאים' זה פשוט להפסיק את מה שלא קיים.. ובתכלס הוא לא עשה לי כלום וזה קצת מעליב להגיד לו דבר כזה.. ועוד דבר.. מבחינה הלכתית, יש בעיה עם דיבור בוואצאפ? נראלי יצא קצת מבולגן ולא מובן.. סליחה🙈

ש. התחלתי לצאת עם מישהו ואחרי תקופה של חודש אני עדיין לא פיתחתי כלפיו שום רגש של אהבה או התלהבות והוא כן וזה כבר קרה לי בעבר, קשה לי ממש להתאהב ומרגישה שיש לי טעם ספציפי מדי בגברים. אני לא יודעת אם זה מה שמונע ממני לפתח כלפיו רגשות, אבל זה ממש מפריע לי שאין את זה כי הוא בחור טוב. מצד שני לא רוצה להתפשר וגם לא רוצה למשוך את הקשר ולהתרגל יותר מדי וזה גם לא פייר כלפיו בת 21

ש. קודם כל הפרויקט שלכם מדהים, התשובות מעניינות וענייניות ובכלל שכוייח ענק! לענייננו: אני מרגישה שאני משמשת ממש ככלי לפריקות של חברות, כלומר זה גם פשוט האופי שלי ובאמת שאין לי בעיה שיפרקו לי וזה באמת כיף לי לייעץ ולדעתי גם עוזר. הבעיה כשזה מגיע מהצד שלי- אין לי כמעט למי לפרוק. לא הולך לי אם אני מנסה לפתוח שיחת פריקה, וכשאני מתחילה בדרך כלל הצד השני אומר איזה "וואי איזה מסכנה ויהיה בסדר אל תדאגי". מה, לי לא מגיע לפרוק? בעיקר כשאני נושאת איתי לפעמים מטען כ"כ גדול גם שלי וגם פריקות של אחרים שהשפיעו עליי...ובסוף זה מסתכם בלבכות בלילה בכרית. מה אפשר לעשות?

ש. היי נכנסתי להדרכה ב"ה לקבוצה בגיל קטן. אני ממש הייתי מאושרת עכשיו הבעיה זאת המדשית שלי היא כל הזמן דוחה דברים ונותנת לי לעשות הכל!! זה ממש מעצבן כי אני שמחה במה שקיבלתי אבל ומוכנה להשקיע מלא זה יוצא כאילו אנחנו לא משקיעות אבל אני ממש מנסה היא פשוט דוחה הכל ואני לא רוצה לעשות את הכל לבד. (כי היא אנוכית..) תודה רבה;)

ש. שלום, דבר ראשון הפרויקט הזה באמת מדהים והמון שאלות שהיו לי נפתרו או לפחות השתפרות בעקבות שאלות שאחרים שאלו והתשובות המדהימות שעניתם. והנה השאלה שלי: תמיד כשאני נפגשת עם אנשים חדשים, ויוצאת אפילו קצת מאזור הנוחות שלי, לפני כל מילה שאני אומרת אני שואלת את עצמי: מה הם יחשבו עליי? האם הם אוהבים אותי? ואחרי כל מילה אני חושבת: מה הם חשבו עליי? בטח הם לא סובלים אותי וכו' ואני פשוט מורידה את עצמי לא רק כשאני פוגשת אנשים חדשים, גם כשאני נפגשת עם אנשים שאני מכירה אבל שהם לא החברות הקרובות שלי אני מרגישה ככה... הבעיה היא שחשבתי על זה, ואני פשוט לא מבינה ממה זה נובע? באמת שביטחון עצמי הוא לא בעיה אצלי, אני מודעת מאוד ליכולות שלי ובטוחה בעצמי, יש לי חברות מדהימות, משפחה וחניכות שאוהבים אותי מאוד ואני גם יודעת שמבחוץ אני נראית חברותית וכריזמטית. אבל פשוט מבפנים אני לא מפסיקה לאכול את עצמי וזה הגיע לרמה שאני לפעמים אוותר על יציאות כי אני יודעת שאני אחזור הביתה ואשב ואחשוב על כל מילה אמרתי. וזה מלחיץ אותי במיוחד כי שנה הבאה בעזרת ה' אני אמורה להתחיל מסגרת חדשה לגמרי ואני מפחדת איך צריך שאני אתנהג לעצמי ואיך יקבלו אותי בסביבה החדשה. נשמע הגיוני?