תודה לכל מוסיפי התשובות; שחר בן אטיה, רוני, אוריה לביא, מאור שפירא, תמר , תהילה חדד, ליהיא, יעל, גפן אוליבסטון, אלדד סופר, בת ציון, צופיה אורלב, אוריה, שחר

אמרו לנו את השיבוצים בבנ"ע ונכנסתי ברוך ה' להדרכת הראה, טיפים לאיך להתחיל שנתיים מדהימות עם החניכות?

  •  03/09/2020 15:10
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

היי! תודה רבה לכם על המיזם המדהים הזה! אני תלמידת תיכון. אח שלי הגדול חזר בשאלה בזמן האחרון. אני מרגישה שזה ערער את האמונה ואת כל מה שחשבתי עד היום. היה בסיס מאד חזק במשפחה של דת ואמונה ופתאום לראות את אח שלי הגדול עוזב את הדת זה היה מטלטל ומבלבל. אני מרגישה מעורערת ומבולבלת, אם אח שלי שאני מאד מעריכה בחר ללכת בדרך הזו אז אולי זה אומר שהיא יותר טובה ונכונה? מצד שני, אני מרגישה עכשיו מחוייבות להורים שלי, לשמח אותם ולתת להם גאווה אחרי המשבר שהיה להם. מרגישה שאני צריכה להיות עכשיו הרבה יותר דתיה-להתחזק ולהיות יותר ממושמעת ובת טובה יותר כדי לשמח אותם. בקיצור, אני מאד מבולבלת. אשמח לעזרה.. תודה!!

  •  03/09/2020 15:05
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

בזוגיות זה משנה מי יותר מבוגר? האשה או הגבר?

  •  02/09/2020 15:09
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

קשה לי עם מצוות "לא תעשה", באופי שלי אני תמיד עסוקה בעשייה. זה מספק אותי וטוב לי... הבעיה שלפעמים העשייה הכי טובה היא דווקא לא לעשות. וזה ממש קשה לי... אם זה אומר הלכות שבת שיש הרבה איסורים קטנים שקשים לישום ואפילו לישון כשאני צריכה לעשות הרבה דברים ביום למחרת. אשמח לעצות! תודה!

  •  02/09/2020 15:05
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

אהלן, אני בת 18... אני יודעת שזה נשמע מוזר... אבל יש לי כמה פחדים שמלווים אותי וביניהם אני חוששת מהחיפוש בעיתו ובזמנו אחרי בעלי... אני פוחדת שחס וחלילה אף אחד לא ירצה אותי... אני יודעת שהכל לטובה והכל מהקב"ה! אבל לא יודעת למה זה מדאיג אותי עכשיו, למה אני בכלל חושבת על זה עכשיו... אציין שיש לי חברות נשואות וחברות מאורסות... אני לא יודעת למה הנושא בכלל עולה לי בראש ולמה זה מעסיק אותי, כי אני ממש לא מוכנה לתהליך שנקרא נישואין.

  •  02/09/2020 15:01
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

שלום! השאלה שלי דומה לשאלה 493, אבל מסוג שונה. בת 16 אני גרה במושב שבו רוב המשפחות עדיין בקרווילות, וככה יוצא שחיי המשפחה מאוד "מוצגים לכל": אני שומעת כל דיבור של השכנים משני הצדדים. למשפחה שמצד אחד שלנו יש בן בגילי. הוא פשוט מלאך. מעולם לא שמעתי אותו צועק על ההורים שלו, ופעמים מעטות שמעתי אותו צועק מאוד על האחים שלו. (וזה קשה, כי הם 7 ילדים בקראווילה קטנה) הפעילויות שלנו נפרדות, ככה שאין לי באמת אינטראקציה איתו חוץ מבשעות התנדבות בחקלאות, כי אנחנו ביחד בחממה. ( עם עוד 8 בנים ובנות) האם מחשבות על עתיד איתו הן "בריאות", או שבגיל הזה זה עדיין לא טוב לחשוב על זה? ( מדברת על מחשבות נקיות, של "וואו הוא יכול להיות בעל מדהים")

  •  02/09/2020 14:59
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

אני מבין את החשיבות של איסורי דרבנן אבל עם זאת זה לא משהו שהופיע במשנה, בגמרא או בראשונים (לפחות ברמא והשולחן ערוך. כמובן שנאסר לאכול ביחד ואפילו באותה ארוחה אבל לא כתוב שצריך לחכות ככ הרבה זמן)אז מתי בדיוק המנהג/האיסור הזה נהיה ולמה אנחנו ככ מחוייבים אליו?(אני באופן אישי לא מוכן לקבל איסורי דרבנן של רבנים בני זמננו בלי נימוקים- הם לא תנאים או אמוראים).

  •  02/09/2020 14:56
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

אהלן, אני בת 18... מרגישה כמו ילדה קטנה... ויותר מכל: קנאית:( ממש קשה לי לשמוח בשביל מי שעברו טסט... מה אפשר לעשות?

  •  02/09/2020 14:43
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

למה ה' צריך אותנו ואת התפילות שלנו?

  •  02/09/2020 14:09
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

אני בהתלבטות של חברים אל מול ערכים... החברים שלי רוצים שאבוא איתם לים מעורב ואצלי בבית נוהגים שלא ללכת לשחייה מעורבת. אבל אני יודע ומאמין שאם אני לא אבוא לא יזמינו אותי לעוד פעילויות גם עם זה לא קשור לשחייה... אשמח לתשובתכם⁦☺️⁩

  •  30/08/2020 18:04
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

היי! קודם כל שכוייח גדול על זה שיש כזה פרויקט מדהים!! הייתי רוצה להתייעץ בנוגע לאחותי הקטנה... לא מזמן גיליתי שאחותי הקטנה צופה בסדרה שלא ראויה, לא לגילי ובטח שלא לה וזה ממש מפריע לי. אני יודעת שיש שם תכנים שלא מתאימים... מצד אחד אני לא יודעת אם להעיר לה, כי זה יביך אותה מאוד ומצד שני אני לא יכולה שלא, כי אני יודעת שזה דבר שהיא תתחרט עליו או לפחות אני מקווה... כבר יצא לי לדבר על זה עם ההורים שלי אבל אני חושבת שהם לא הבינו את גודל הבעיה שיש לדעתי או שהם פשוט מתכחשים לה... אני דיי אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות :(

  •  30/08/2020 18:02
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

שלום לכם!! תודה רבה על הפרויקט הזה- הוא מדהים! אני יפה, אין עוררין על כך. תמיד אני מקבלת הרבה מחמאות.. כשאני מגיעה למקומות הומי אנשים אני רגילה שמתחילים איתי או מנסים לשדך לי. עם השנים התחלתי להרגיש שפיתחתי מידת הגאווה.. והיא כבר חזקה בי. מאוד. ואני נאבקת איתה יום יום. איך מגיעים לענווה אמיתית? איך מגיעים לענווה ללא ביטול עצמי? אני לא רוצה להתחיל להזניח או להסתיר את היופי שלי, אבל גם להיפטר מהגאווה הכלכך מיותרת הזו..

  •  30/08/2020 18:01
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות