כל השאלות שנשאלנו

ש היי. אני באמת משתדל שלא להתגאות. אבל כשאני מתנהג בענווה, בלב שלי אני מתגאה על זה שאני שאני "עניו". מה אני יכול לעשות עם זה?

ש היי ותודה רבה על הפרוייקט הזה! רציתי לשאול - התורה דוגלת באהבת חינם, אך עם זאת בא המשפט של - ׳כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים׳ יש פה סוג של ניגודיות והפינה הזאת לא סגורה אצלי. אשמח לתשובה! תודה רבה וכל טוב ☺️

ש. היי:) יש לכם המלצה לפורום שאפשר לשאול בו שאלות אישיות יותר?הבנתי שלבנים יש קבוצות וואצאפ, אבל לא פגשתי משהו כזה גם לבנות.. אם יש כזה דבר אשמח שתשלחו הפניה בקבוצה, תודה רבה!

ש. שבוע טוב! כל הכבוד על הפרוייקט המדהים הזה! שהקב"ה יברך אתכם, על כל הטוב שאתם עושים ועל כל הזמן שאתם מקדישים בשביל זה...!! אני בת 17. בעז"ה אני נכנסת להדרכה שנה הבאה, ורציתי לשאול האם אפשר להשתמש בשאלות ותשובות שלכם לצורך ההדרכה- להעביר פעולות (לדוגמא אם יש שאלה שתתאים לחניכות, האם אפשר להקריא להן וגם את התשובה שלכם...)?

ש. שלום לכם. חוויתי פרידה נוראית ואכזרית. בלי הרבה להיכנס לתיאורים.. הנקודה היא העולם שאחרי. אני מרגישה שהוא לא מכבד אותי. לא שומע אותי. לא נותן לי להביע את דעתי. מתנגד לכל פיפס שאני אומרת. מה אפשר לעשות? הרי נפרדנו, כביכול הוא לא חייב לי כלום.. מרגיש לי שהוא לא מי שהכרתי, הוא לא מי שהוא הציג שהוא. זה מקשה עליי לשחרר..

ש. אהלן,מהקורה? יש לי שאלה שאני חושבת עליה כבר המון זמן, בשנה האחרונה עברתי רצף של אירועים לא פשוטים הקשה מביניהם הוא שאח של חברה מאוד טובה נפטר.נער בן 19. האירוע הזה תפס אותי מאוד קשה ובכללי אני מאוד חיה את האובדן בגלל חברה שלי. בעקבות התקופה עלו לי מלא שאלות באמונה.לא על עצם הקיום.אני מאמינה באמונה שלמה.השאלות יותר על הדרך שלו להנהיג את העולם.מרגישה קטנוניות קצת.כל התקופה הזאת מדגישה לי עצמה אני קטנה בעולם כזה גדול.וזה מעצבן ומתסכל מאוד להיות כזה קטן וחסר אחיזה בחיים שלך. בתורה מוזכר כמה פעמים הנושא של אם תקיימו כך וכך אז תקבלו אריכות ימים וכו'...אבל בכל זאת זה מרגיש שקר.יש איזה שהיא הבטחה?האם זה נכון בכלל להיכנס לזה כי זה סתם חשבונות שמיים שאנחנו לא נבין.אבל מצד שני זה מתסכל מאוד שככה ה' נוהג בעולמו ולוקח ככה אנשים בלי התראה מוקדמת וגורם לכזה כאב.והכי מתסכל שאנחנו לעולם לא נבין למה.ולאף אחד אין תשובות ואנחנו צריכים להתמודד בלי שום הסבר. אני לא יודעת עד כמה באמת אפשר לענות ולהסביר אבל פשוט אשמח לשמוע כיוון:)

ש לאחרונה אני מוצא הרבה הבטחות הקיימות בתורה שאינן מתקיימות במציאות ואני אסביר: בתורה ישנן הבטחות לפרנסה, שלום בית, בריאות, אריכות ימים ועוד עם ״סגולות״ להבטחות הללו. לדוגמא: כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך, כל המכבד את השבת נותנים לו נחלה בלי מיצרים, לברך ברכת המזון בשמחה כדי לזכות לשפע ועוד.. המציאות מראה לא כדברים הללו אנשי עסקים מהגדולים בארץ מעולם לא שמרו את השבת שלא לדבר על לכבד אותה ואילו גדולי הדור הרב עובדיה הסטייפלר וכו מספרים על חיי צמצום. בריאות- אני רואה אברכים יושבים בתור לקופת חולים בדיוק כשאר האנשים. וכך גם אורך חייהם. יש עוד דוגמאות אשמח אם תכוון לכיוון מחשבתי. :) אשמח לתשובה.

ש. שלום, כל הכבוד על היוזמה המדהימה, אני מאוד מעריכה! אני בת _. למשך הרבה זמן הייתה לי חברה טובה מאוד. באמת שהרגשתי שהיא כל עולמי והייתה חשובה לי יותר מכל דבר אחר. מסיבות כאלה ואחרות התרחקנו והיא פגעה בי מאוד. זה לא בר תיקון כל כך, וגם אין בי רצון לתקן. כל זה קרה לפני חצי שנה ומאז יש ריק בחיי ואני מרגישה תקועה. כל מה שאני רוצה הוא חברה אמיתית, שתבין ותזדקק לי כמו שאני זקוקה לה. אני רוצה חברות לא אנוכית, מישהי שבאמת תרצה את הכי טוב בשבילי ללא תמורה. האם חברות אמיתית בכלל קיימת? אל תטעו יש לי הרבה חברות. אבל אף אחת מהן לא משלימה או מספקת אותי ואני בחיפוש בלתי פוסק אחר משהו שונה. האם יש כזה דבר השלמה ושותפות אצל חברה שהיא לא חבר או בעל? לאחרונה זה כבר נראה לי אבסורדי...

ש. אשמח לתשובה בהקדם, אני אוכלת את עצמי ובוכה בלי סוף... הלוואי שתושיעו אותי מהסבל הזה! אז.. קשה לי כל כך! כמה? מאודדד. יש מישהו שאני ממש אוהבת ולגמרי מאמינה שזה זה, שזה אני והוא.. אבל אנחנו בפיצוץ אדיר ופוגעים אחד בשני בלי סוף. יוצא כל הרוע .. אני כבר לא יודעת מה לעשות. כואב לי לפגוע בו! וכואב לי להיפגע ממנו! אני כל כך מתגעגעת לימים הטובים והמאושרים שלנו, למי שאנחנו באמת!

ש היי:) קודם כל יישר כוח על הכל!! היה לנו שיבוצים ולא קיבלתי את מה שרציתי.. ובכיתי ממש ולקחתי אתזה ממש קשה, לפני השיבוצים התפללתי כלכך הרבה לה' שאני אקבל את מה שרציתי אך זה לא קרה.. איך אני יכולה לקום מזה ולשמוח במה שה' נתן לי?

שלומות:), אני סלחנית מדי..לא משנה כמה אני צודקת בסוף אני ארגיש אשמה ואבקש סליחה זה נותן לכולם הרגשה של "אפשר להעליב אותה כמה שנרצה ולא יקרה כלום" זה קורה בסניף, במשפחה, עם החברים ואפילו עם הרכזת נחשון שלי, וזה לא שאני לא נפגעת אני נפגעת אפילו יותר חזק, פשוט הנקיפות מצפון שלי לא נותנות לי לחזור לחיים עד שאפתור את הדבר הזה... אני מרגישה שכל החיים שלי אני אהיה ככה ואף פעם לא אעמוד על שלי ואני לא רוצה את זה מה אני יכולה לעשות?

אני חושבת שאני מכוערת. טוב, אולי לא מכוערת אבל לא יפה. יש לי חברות שנראות מיליון דולר בלי להשקיע בכלל ואני מתארגנת שעה לפני שאני יוצאת מהבית ובכל זאת, הן יותר יפות ממני. אני לא יודעת אם בגלל שאני יותר מקפידה על מרפק ובכל המגוון של הבגדים שלי מצומצם יותר אבל זה לא משנה. אני פשוט מסתובבת בהרגשה לא טובה. מה אני יכולה לעשות?