ש. היי, קודם כל תזכו למצוות על המיזם המדהים הזה!!! ב"ה סיימתי השנה י"א. רציתי לשאול מה אתם אומרים על להתחיל עם שידוכים, בכיתה י"ב, בשביל חתונה ישר אח"כ? זה נכון? או שעדיף לסיים קודם לימודים, לראות מה אני מחליטה לעשות אחרי י"ב, ורק אז?... ובכללי, איל אדע שאני באמת מוכנה לחתונה?! תודה ענקית מראש!
ש. הקשר שלי עם ה' לא תמיד הולך חלק. אבל אני ממש רוצה להרגיש אותו יותר. אני מחכה שהאש שבתוכי תבער ותלהיב אותי בעבודת ה', ואפילו התפללתי על זה וביקשתי מ-ה' שיעזור לי להדליק את האש ושארצה להתקרב אליו באמת. איך אני יכולה להלהיב את עצמי על עבודת ה' ולעורר בי את הרצון האמיתי לדבוק בו?
ש. מה אפשר לעשות כשאתה מרגיש שאין איתך אף אחד בעולם, גם לא אנשים, גם לא הקב"ה, ואתה לבד?
ש איך תראה הגאולה? באיזה סדר ביאת המשיח, בניין המקדש, תחיית המתים וכד' יופיעו? ומה עומד להשתנות מחיי היומיום שלנו? מקווה שזה לא יותר מדי שאלות🙈 בן 16
ש. איך אני יכולה להתרחק מחברה שלא טוב לי איתה?
ש. שלום אני עוד מעט בת 18 רציתי לשאול מה העניין של שירת נשים? הרי היום רוב השירים ששומעים זה לא בlive אלא דרך יוטיוב, רדיו וכ'ו ועדיין האיסור לשירת נשים נשמר ויותר מזה, למרות שהיום שומעים שירים שנשים שרות דרך היוטיוב וזה אז עדיין אי אפשר פשוט לשיר. למה? (אשרינו שיש לנו כאלו בנים צדיקים אבל סתם מעניין אותי) תודה!
ש. שלום:) שמתי לב בשנה האחרונה שאני רואה זוגיות בגיל צעיר באור ממש שלילי. תמיד התנגדתי לזה, וזה היה לגמרי לגיטימי לחשוב ככה כשהייתי קטנה יותר והקשרים שראיתי בין חברים שלי היו סתמיים וחולפים במקרה הטוב, ובמקרה הרע מזיקים לשני הצדדים. אבל גם היום כשהקשרים סביבי רציניים יותר ומכוונים לעתיד משותף בע"ה, אני מסתכלת בצורה שיפוטית בלי לשים לב על זוגות בגילי (וגם קצת יותר), ועל זוגות מהסוג שמתחיל לצאת מוקדם ומתחתן מיד אחרי שמינית או שנה שתיים אחכ. אני מאמינה שלפני שנכנסים לקשר ומקימים בית צריך לסיים להתפתח ולהיבנות כמו שצריך, נפשית וכלכלית, והשאלה שלי היא אם אני צודקת ובאמת זה לא אידיאלי להתחיל לצאת וגם להתחתן בגיל כלכך צעיר, או שזאת רק רתיעה ילדותית שנתקעה לי בראש ואני צריכה להשתחרר ממנה. תודה רבה!!💖
ש. שלום, תודה רבה על היוזמה המדהימה הזאת!לא מובן מאליו בכלל... אני בת 16.5. יש לי הרבה חברות ב"ה, מכל השיכבות האולפנה, אבל אני פשוט מרגישה בודדה. זה יותר בזמן שאני בבית/לא עם החברות פיזית- אם לא אקבל הודעות מחברות אני ארגיש לבד וסוג של דיכאון כזה.. אבל אני לא יוזמת שיחות כ"כ כי אני מפחדת להיפגע (ואני לא יודעת ממה). (במיוחד אם אני יודעת שחברה אחת מדברת עם חברה שניה אבל לא איתי, זה ממש יבאס אותי ויתסכל אותי....)בקיצור, אני מרגישה פשוט לבד. בלי קשר גם אין לי באמת את החברה הזאת שאני יכולה לשתף אותה בכל מה שעובר עליי, אולי כי- אני מפחדת להיפגע. אני לא יודעת מה לעשות. קראתי תשובה לא מזמן שמישהי אמרה שהיא בשביל כולם אבל אין לה מישהו שיהיה בשבילה- ואני כל כך הזדהתי איתה. אני בול ככה.... מה אפשר לעשות? איך אפשר להרגיש פחות בודדה, ואיך אפשר כמו שאמרתם "לבנות" מישהו שיהיה שם בשבילי...? תודה רבה מראש!!
ש. שלום, אני מרגיש שאני מלא גאווה איך אפשר לא להרגיש גאווה על אנשים אחרים אם אני באמת יותר חכם ומוכשר מהם כלפי חוץ אני לא פוגע בהם אבל בפנים אני מרגיש שאני יותר טוב מהם מה עושים?
ש. היי, דבר ראשון רציתי לומר לכם כל הכבוד על היוזמה הזו! אני מאמינה שזה עוזר להרבה אנשים עם כל מיני שאלות שלא ידעו עליהן את התשובה:) עכשיו רציתי לומר שבתקופה האחרונה אני מרגישה יותר בדיכאון. אני יודעת שפעם הייתה לי שמחת חיים גדולה והייתי יותר בטוחה בעצמי ועם השנים אני מרגישה שאני נהיית פחות שמחה ויותר עצובה.. פעם (הכוונה כשהייתי יותר קטנה) הייתי פשוט מאושרת! תמיד הייתי מחייכת ושמחה מוקפת חברות שנותנות לי ביטחון והייתה לי קלילות כזו.. והיום אני לא מרגישה ככה..(אפילו שברוך ה' היום אני תלמידה מצליחה ויש לי חברות שאוהבת אותי וסומכות עליי..) בשנה האחרונה "התחלפתי בחבורות" והיום יש לי חברות אחרות ולפעמים אני מרגישה שעם החברות שהיו לי פעם הייתי יותר שמחה והיום זה פחות ככה..(וזה ממש מעציב אותי כי החברות שיש לי עכשיו כן אוהבות אותי וכן כיף לי איתן..) בקיצור יש לי שתי שאלות: 1.איך אני יכולה לחזור להיות שמחה 2.איך אני יכולה להרגיש שכן כיף לי עם החברות שיש לי היום ואני אפסיק להשוות בין החברות שהיו לי פעם לבין החברות שהיו לי היום.. תודה רבה וסליחה על החפירות!..
ש. היי! תודה על המקום לשאול! יש מישהי שהייתה יחסית קרובה אלי, נעזרה בי המון, ואמרה לי בעצמה שהיא אוהבת אותי (כאלו שזה היה הדדי..) היינו סוג של חברות, אבל אז פתאום, היא עשתה לי משהו שאני לא מרגישה שאני אוכל אי פעם לסלוח לה. משהו עם השפעה מטורפת על החיים שלי, שאני פשוט כל פעם שאני אזכר בזה, (ואני אזכר, כי זה סביבי כל הזמן) אני אכעס עליה בטירוף ולא אבין איך היא פגעה בי ככה. אני באמת רוצה לסלוח לה. אבל אני פשוט לא מסוגלת!! היא פגעה בדבר הכי חשוב לי, נפצה לי על הדרך חלומות. והיא באמת בן אדם טוב, ואין לי מושג למה היא עשתה את זה. ניסיתי לדבר איתה, ולנסות להבין, ובאמת שהייתי צריכה ממשש לעבוד על המידות שלי כדי לברר איתה בכלל, והיא פשוט אמרה שהיא לא מעונינת לדבר על זה, ושאם זה בסדר שפשוט נדלג על מה שהיא עשתה ונמשיך הלאה. אבל זה לא בסדר להמשיך הלאה!! אני עוד צריכה להשלים עם מה שהיא עשתה, להפסיק לכעוס עליה וזה פשוט לא יקרה בלי שהיא תשתף פעולה. גם אחרי שהיא תתנצל, אני לא יודעת איך להצליח לסלוח על כזה דבר. אז איך אפשר לסלוח? אני לא רוצה להשאר פגועה כלכך הרבה זמן. איך אפשר לגרום לבן אדם להתחרט על משהו שהוא עשה? זה נראה כאלו היא לא מבינה באיזה מקום אני נמצאת. תודה רבה! (שביעיסטית:)
ש. היי, יש לי שאלה(: כבר המון זמן מציקה לי מחשבה.. למה אנחנו שופטים? זאת אומרת למה זה הפך להיות כזה אוטומטי אצלנו? ואיך אפשר לתקן את זה? אני אישית מאוד משתדלת לראות את הטוב בכל אחד ולהזכיר לעצמי שתכלס אין לי מושג מה הבן אדם עובר בחיים. אבל המון פעמים זה כן קורה לי, ודווקא עם אנשים קרובים אליי - חברות בעיקר. וזה מאוד קשה לי. ואני ממש רוצה לשנות אצלי ובעצם להבין למה זה קורה לנו.. תודה רבה ואשמח לתשובה בפרטי