ש. תודה לכם!! אתם מאפשרים לי לשאול שאלות.. בלעדיכם לא הייתי שואלת! אשמח לעזרתכם. הייתי בכמה מערכות יחסית שנגמרו רע.. אני מרגישה מרוסקת מהם. לא יצאתי מחוזקת.. מי ירצה אותי אחרי כל מה שעברתי?! ועברתי לא מעט בפן הזוגי...
ש. שאלה קטנה לי אליכם:-) אז כל שנה בתשעה באב אני יכולה לנסות לדמיין את ביהמק ולראות להיות בו כי אני מדמיינת שזו מציאות מושלמת שאין בה מריבות ואין בה שנאה וכו וכו אבל אס חשבתי שיש סיבה שבתח המקדש נחרבו לא עלינו, אז ביררתי וכל התשובות שאמרו לי זה שלא בטוח יהיה שלום בתקופת בית שלישי, ושאי אפשר לדעת מה יהיה עד שזה יהיה. עכשיו הרבה יותר קשה לי להתחבר לחורבן ולצפוץ לבית המקדש השלישי, כי אני לא באמת יודעת מה היה או מה הולך להיות.. אשמח לעזרה ותודה רבה על מלאכת הקודש שלכם!!
היי, דבר ראשון תודה ענקיתת על הפרויקט!! בת 17. אני מרגישה שעם כמה שהאמונה שלי מבוססת ובאמת ביררתי למה אני הולכת בדרך שאני הולכת, זה לא באמת לגמרי שלי. האמונה בה', ובתורה כדרך חיים לגמרי שלי ב"ה!! אבל יש כל כך הרבה גוונים בציר ה"דתי לאומי". דתי לייט, חרדלים, קו, גוש, וזה לא נגמר.... אני מרגישה שאני הולכת בדרך שאני הולכת כי פשוט ככה ההורים שלי.. איך אני אדע מה באמת נכון? ויש בכלל נכון? בסופו של דבר שנגיע בעז"ה ב120 לשמיים, יש אנשים שיקבלו יותר שכר (מבחינת הדרך חיים..)? יש אנשים שעושים יותר נחת לה'? אם כן, אז מה הנכון? ולמה לא כולם הולכים בדרך הזאת? אם לא, אז איך כל המחלוקות האלה? ואיך אני אדע מה הנכון בשבילי? סתם לפי מה ש"מתחשק לי" ונראה לי נכון? תודה רבה!!
ש. מוזר לי למה יש דברים הזויים בגמרא, שאפילו לא מפריעים לי מוסרית או משהו אלא סתם ממש ממש מוזרים, כמו למשל סוגיה שבה דנים בכמות השומן שיש לכל רב (שמוציאים ממנו 50 דליים של שומן ועדיין נשאר שמן)... ודברים ממש ממש הזויים שאני שואל את עצמי, באמת בזה הם דנו? למה? איך זה צדיקות, ואיך זה תורה? והאם זה אומר שמותר לי גם לדבר קצת יותר ב"חופשיות" עם אנשים היום? יכול להיות שזה הומור? יש בכלל בדיחות בגמרא? תודה מראש.
שלום, פרוייקט מבורך, שבע"ה רק תעלו ותתעצמו. עכשיו השאלה שלי היא כזאת. אני פגשתי בחור ממש נחמד, ייצא לי לדבר איתו, אבל לא יותר מידי. אבל גם לפי הרמה הרוחנית שלו וגם לפי השאיפות שלו אני מבינה שיכול לצאת מזה משהו, אני יודעת שהקשר כרגע לא בריא, אני בת 16 והוא 17/18 אבל אני מפחדת שאם לא נעשה כלום, ולא נתחיל להכיר בקטע זוגי. אז הקשר שיכול להיות ייעלם, ופשוט כל אחד יימשיך בשלו, ולא נתראה יותר, אני ממש רוצה שייצא מזה קשר לחתונה בע"ה
היי, מערבבים אצלנו כיתות השנה ואני חושבת שהחופש זו הזדמנות מצוינת להכיר בנות מהשכבה שלא ממש יצא לי להכיר לעומק במהלך השנים אבל אני לא יודעת איך להתחבר אליהן יותר..
ש. שלום כבר הרבה זמן שאני מנסה לחשוב איך יודעים שזה זה? איך יודעים שרוצים להתחתן? מה זו אהבה אמיתית? איך אני אדע לבחור את בעלי? תודה! אשמח לתשובה מפורטת(:
אני בת __, ואני לומדת במקום שכולן בו באות מבתים תורניים... והרבה פעמים אני מרגישה שכולן שואפות לקדושה, ונהנות להתפלל ולהתעסק בתורה, ונהנות משיעורים של רבנים, וזה גורם לי להרגיש נורא גשמית, כל מה שמעניין אותי זה דברים טכניים כמו מוזיקה יפה או ציור ונגינה... מה אני יכולה לעשות כדי להשתוקק לקדושה כמו חברות שלי?
ש. היי , אני מאמין בוודאות שיש אלוקים אבל לא מאמין כלכך שהוא שומע אותנו דרך תפילה...אולי ממעשים אבל לא בדיבור זה לא נשמע לי הגיוני בכלל כל העיניין הזה ואני רוצה להתחזק בו יש לכם כמה הוכחות או עצות שיגרמו לחשוב פעמיים?
ש. שלום, בזמן האחרון אני מרגיש שהחיים עוברים לי מאד מהר ואני מחליק אותם בלי לעשות יותר מדי ואני לא אחד שכל היום יושב בבית רואה סרטים אני משתדל ללמוד ואני מדריך ואני גם פועל הרבה הנוער אבל יש לי תחושה שאני עושה דברים כי צריך לעשות דברים מסוימים אבל בעצם הזמן עובר ומתבזבז לי בלי ניצול אמיתי של החיים איך אני יכול להרגיש שאני מנצל את הזמן ולא מעביר את החיים סתם? ואיך אני יכול גם להתחבר לדברים האלה ולהרגיש שהם הדברים שאני צריך לעשות?
היי, קודם כל תודה רבה לכם! אני בת 18. יש הרבה מצבים שבהם אמא שלי אומרת לא לעשות משהו כמו למשל לא לדבר לידה כשהיא מתפללת, לא להגיד לשון הרע לידה, אבל פתאום כשאני מתפללת- היא יכולה לנהל איתי שיחה שלמה תוך כדי, לספר דברים או לזרוק הערות או היא יכולה פתאום להגיד ההיא והיא ככה ככה וזה ממש מפריע לי אבל אני לא ככ יכולה להגיד לה כלום כי זה יהיה חוצפה כי היא אמא שלי, וניסיתי להגיד לה את זה בעדינות איזה פעם אחת אבל היא לא הבינה את הרמז ויותר מזה אין לי ככ מה לעשות ואני פחות רוצה לעשות את זה בשיחה איתה כי מרגיש לי קצת חוצפה ולא נעים להגיד לה לשנות בה משהו, היא בכל זאת אמא שלי.. אשמח אם תוכלו אולי להביא לי עצות איך אני יכולה לחזק אצלי יותר את הכיבוד הורים, איך בכל זאת לקבל את המצב שקורה ולעבוד יותר על עצמי שזאת אמא שלי ואני לא יכולה לשפוט אותה או להגיד לה לשנות בה משהו. תודה רבה לכם!!
ש. היי, יישר כוח על המיזם המדהים הזה! ה' יברך אתכם! אני מדריך בסניף שנחשב ברמה דתית גבוהה. שאלתי היא בעניין הצוות, הצוות נחשב מעורב. כידוע הצוות הוא זה שמוביל את הסניף וכדי שהסניף יעבוד צריך שהצוות יעבוד. יש את המשפט הידוע של הקומונריות - "צוות חזק מוביל סניף חזק וכ'ד". כדי שהצוות באמת יפעל צריך שתהיה בו אווירה טובה ועל כן ישנן פעילויות צוותיות וערבי צוות ע"מ לגבש את הצוות. רציתי לשאול איפה עובר הגבול. בערבי צוות, מצד אחד העניין הוא לגרום אווירה טובה אבל מצד שני יוצא מצב של "בנים בנות" שמול החניכים אנחנו נגד זה ומונעים אותם לא לזה... אז מה לעשות? משחקים? שׂיח? באוכל הבנים יושבים עם הבנים והבנות עם הבנות זה אין ספק. כמה כבר צריך גיבוש בצוות? ואם עושים שיח רציני מאוד אבל הוא גולש לעומק הלילה זה מתאים בכלל? אזכיר שוב, הסניף נחשב ברמת דתית גבוהה ביחס להרבה סניפים בשכונה ובתנועה ואנחנו גם צוות יחסית גדול.