6 דקות קריאה
ש. שלום:) תודה רבה על המקום לשאול! אני מרגישה שאני לא באמת מספיק מכירה ויודעת את התורה, לא מספיק יודעת על יהדות ועל אמונה... (יש תחומים שאני בקושי מכירה, יש ספרים בנ"ך שמעולם לא קראתי... ). אני חושבת שחוסר הידע הזה יוצר אצלי לפעמים "אנטיות" לכל מיני דברים, פשוט כי אני לא מכירה אותם באמת... הייתי רוצה ללמוד ולהכיר טוב יותר, להכיר באמת את מה שאני מאמינה בו:) אז השאלה... ממה להתחיל? ואיך ללמוד כך שהלימוד יהיה טוב, מעניין ומחיה?(ניסיתי כמה פעמים פשוט לקרוא את התנ"ך, ולצערי לא הצלחתי להתמיד...) ואם יש לכם ספרים להמליץ לי, אשמח ממש!
5 דקות קריאה
ש. היי אני בת 16 ויש לי אינסטגרם ולפעמים אני מרגישה בזבוז זמן כשאני משתמשת באפליקציה הזאת, כאילו אני יכולה במקום לדפדף שם לעשות מלא דברים שאני דוחה, ובנוסף האפליקציה גורמת לי לפעמים לדיכאון או לקנאה בכולם שמאושרים בתמונות ואני יושבת על הספה בבית ולא עושה כלום. אז אני מצד אחד ממש רוצה למחוק את האפליקציה כי היא לא עוזרת לי כל כך, אבל מצד שני דרך האפליציה אני מתעדכנת וגם מתקשרת עם חברות שלי... אז אני כבר לא יודעת מה לעשות, יש מצב לעצה או עזרה?
2 דקות קריאה
ש. היי יש לי בעיה קטנה.. אמא שלי היתה חילוניה לפני שהתחילה עם אבא שלי ככה שכל הצד הזה במשפחה שלי חילוני. סבתא שלי כל פעם רוצה שנאכל כשאנחנו מגיעים אליה הביתה אבל אני יודעת שהאוכל שם לא כשר. האחים שלי כן אוכלים שם ואם אני לא רוצה היא נפגעת.. מה אני יכולה לעשות? אני לא רוצה להמשיך לאכול שם אבל אני גם לא רוצה לפגוע בה
4 דקות קריאה
ש. הי תודה רבה לכם!! אני בן אדם שלא ככ משתף בד"כ מה עובר עליו וכזה, גם את החברות הטובות.. והייתה מישהי אחת שהייתי איתה ממש בקשר חזק והייתי מדברת איתה על הכל, וקרו כמה דברים ופתאום התרחקנו קצת ואני לא יכולה כ"כ לשתף אותה ולהתייעץ איתה כבר. וזה גם פגע בי מאוד. ואני מרגישה שזה פוגע בי בקשר שלי עם אחרים, ושקשה לי הרבה יותר לשתף, אני חושבת מיליון פעם לפני שאני מתייעצת על משהו עם חברה וכ'ו..ולפעמים גם לא משתפת למרות שאני יודעת שזה לא הגישה הנכונה אבל אני מפחדת שיפגעו בי שוב.. מה אפשר לעשות?? בת 16
3 דקות קריאה
ש. 796 א. אני לפעמים מוותרת על עצמי. אני חושבת על איך אחרים ירגישו בסיטואציה מסויימת ומדליק את עצמי כדי שלאחרים תהיה תחושה טובה. תמיד חשבתי שזה בסדר, כי זה אומר שאני לא אגואיסטית נכון? אבל מסתבר שיש בעיה בלהיות שם בשביל אחרים כלכך הרבה עד כדי כך שאתה לא שם בשביל עצמך. אני לא יודעת מה לעשות.. מה יותר חשוב? להיות שם בשביל אחרים ב100 אחוז או להשאיר לעצמי גם קצת מקום? איפה האיזון?
3 דקות קריאה
ש. אני מרכלת ככ הרבה ואני מרגישה שזה ממש לא בסדר מבחינתי..
6 דקות קריאה
ש. היי! קודם כל תודה רבה על הפינה הזאת שיצרתם לכל אחד/ת שיש לו שאלה או כל בעיה מסויימת- ממש לא מובן מאליו.. יש לי איזה סוג של פחד שאני מפחדת למות.. אני מרגישה שיש לי כל כך הרבה דברים לעשות בעולם כל כך הרבה חלומות ושאיפות מעצמי שאני רוצה להגשים ואני מפחדת שאין לי מספיק זמן להגשים את כולם או שאני לא אגשים את כולם... מבחינתי הדבר הכי חשוב זה הגשמה עצמית שזו הדרך היחידה לאושר אמיתי ומספק אבל איך אוכל להגיע לשם אם כל הזמן יש לי תחושה של חוסר שאני לא אספיק להגשים את כולי... מקווה שהצלחתם להבין..
1 דקות קריאה
ש בת 18, לפני שנה איבדתי מישהו קרוב ומאז קשה לי ממש להתפלל.. מה עושים?איך אפשר לחזור להאמין ולהתפלל בכוונה אחרי שחוטפים כאפה כ"כ גדולה מהקב"ה???
7 דקות קריאה
דבר ראשון תודה רבה ענקית על המיזם אני באמת בקבוצת הוצאפ ועזרתם לי המון ועניתם לי על מלא שאלות ששאלו ונחמד לדעת שיש עוד בנות שגם להן יש שאלות כאלה ואת לא לבד. ולשאלה שלי האם יש בעיה לראות אנשים מתנשקים, סרט/ תמונה/ איפשהו או סתם בחורה שהולכת לא צנוע? בתכלס זה בעיה שלהם הם לא מכבדים את עצמם...
7 דקות קריאה
ש. . היי:) אני בת 19. רציתי לדעת למה משנה לה' הדקויות הקטנות בהלכות ובמצוות? מה זה משנה אם אדליק אור בשבת או אחתוך טישו? מה זה משנה הכשרות בבשר, למה לא העיקר שכתוב כשר? למה יש כל מיני סוגים של כשרויות? תודה רבה!!
3 דקות קריאה
ש. שלום, לפני זמן מה החלטתי החלטה משמעותית בחיי שבכלליות היא לעלות את רמת הרוחניות שלי. אחד הצעדים היה להפסיק סדרה מסוימת שצפיתי בה והפסקתי אותה כיון שהרגשתי שהיא מבזבזת לי זמן מהחיים, וכי התוכן שלה לא כלכך ראוי (לא משהו מוגזם). ועכשיו לשאלה: האם מידי פעם לצ'פר את עצמי בפרק או שלא? וגם אחרי אימון, אני מרגיש צורך לפרוק אחרי אימון, מה יכול להחליף את הפרק? תודה רבה!
2 דקות קריאה
ש. היי, אני בת בכורה במשפחה שלי וההורים שלי ממש מגנים ושומרים עלי מכל דבר. זה נהיה מעיק ומעצבן במיוחד בחופש שכל הח'ברה נהנים ואני צריכה לחזור עד שעה מסוימת. ההורים שלי לא מרשים לי ללכת להרבה מקומות כי הם מפחדים שיקרה לי משהו כמו הטרדות וכו.. מצד אחד אני נורא מבינה את הצד שלהם אבל מצד שני הם צריכים לדעת מתי לשחרר ולתת לי לנסוע ולהנות כמו כל נערה נורמלית בגילי. ניסיתי להסביר ולדבר איתם כמה פעמים אבל זה לא עוזר באופן משמעותי, אם בכלל. איך אני יכולה לגרום להם לשחרר קצת בלי לפגוע בהם?