לאחרונה הייתה לי בחירה מאוד קשה, אחת החברות שלי השפיעה עלי לבחור בצורה מסוימת ודי הקשבתי לה כי חשבתי שהיא צודקת, למרות שהרבה מאוד פעמים התלבטתי והחלטתי הרבה פעמים ההפך עד שהקשבתי לחברה שלי ובחרתי לפי מה שהיא חשבה שיהיה לי טוב. עכשיו אני מתחרטת מאוד, אני מרגישה כל כך הרבה כעס וכאב ושאף אחד לא יבין למה אני מצטערת על זה כל כך כי זו תכלס אשמתי שבכלל הקשבתי לה, ואני עושה דברים רק כדי להפסיק לחשוב כי ברגע שאני אחשוב על הבחירה המוטעת שלי אני או אתחיל לשנוא את חברה שלי למרות שזאת אשמתי או שאני אאשים את עצמי ואתחיל לפגוע בעצמי (בצורה פיזית). לפעמים אני ממש רוצה לפגוע בעצמי ומייחלת שיקרו לי דברים רעים אפילו רק כדי שאנשים אחרים בכלל יראו שכואב לי.. אני רוצה גם שאנשים ידעו כמה כואב לי או אפילו יסבלו כדי שירגישו גם את הכאב הזה, אני יודעת שזו חשיבה ילדותית ונוראית ואני אמורה להתעלות מעל הרגשות האלה ולהיות בוגרת ולחשוב בצורה רציונלית כי היא לא משפיע לי על כל החיים אבל קשה לי ואני לא יודעת איך להמשיך.. נמאס לי כבר להעמיד פנים שהכל בסדר וכשאני לבד לבכות את החיים! איך אני מתגברת על זה? אני יודעת שכנראה מה שה' עושה זה לטובה אבל קשה לי לחשוב ככה, וכשאני מנסה לחשוב על לקח שה' מנסה ללמד אותי אני רק חושבת שאני צריכה להפסיק לסמוך על אנשים ולהפסיק לשתף ממקומות רגישים ולא לתת לאף אחד להשפיע לי על הבחירות, אבל אני לא יודעת... מצטערת שזה יצא ככה ארוך, ותודה על המקום הזה שבו אני יכולה לשתף כשכואב לי.
עברתי בגידה מחברה שלי לשעבר. זה גמר אותי ריסק אותי השאיר אותי שבור!! עכשיו לאחר כמה חודשים, לקראת יום כיפור, היא ביקשה ממנה סליחה. קשה לי מאוד לסלוח לה על זה. אבל השאלה היא האם חובה עליי בכלל לסלוח לה על זה? הרי גם אדם שרצח לא מצופה ממך לסלוח לו גם אם הוא מבקש סליחה לקראת יום כיפור... אז האם חובה עליי לסלוח לה?
מרגיש לי שאני פשוט לא בחברת האנשים שמתאימים לי. אני אוהבת לבלות, לצאת למסעדות, לברים, לים, למקומות שאפשר לפגוש בהם אנשים חדשים, ובקיצור- די שונה מהנוף של הדתיים "הרגילים". הסביבה שלי אוהבת להישאר בבועה של הישוב הדתי שלנו, ה-בילוי מבחינתן זה לראות סרט בבית של מישהי או במקרה הטוב לצאת לאיזה חנות בעיר הקרובה, מקווה שלא יתלהמו עלי בעקבות המשפט הבא, אבל- הן פשוט לגמרי הדתיות לאומיות הקלאסיות. הן חשובות לי מאוד.. אבל מרגיש לי שהן מכבות אותי. מה לעשות? ובכללי-מה רע בזה שאני יוצאת לברים ומסעדות..?
רציתי לשאול איך לבקש סליחה מאדם שאמרתי עליו לשון הרע, אני ממש מצטערת על זה, והייתי רוצה לבקש סליחה, בסוף למדנו להסתדר, אבל את הדברים שאמרתי כבר אמרתי, אם אני אגיד לה עכשיו שדיברתי עליה לא יפה זה יכול להיות הרבה יותר מעליב, אני לא יודעת אם פשוט לנצל את הזמנים האלה שכולם שולחים סליחות כלליות, ולשלוח לה גם, או שלכתוב משהו יותר מפורט, מה לעשות?
קודם כל תודה ענקית!!! אני חיייבת עזרה דחוף לאחרונה אני ממש לא מסכימה עם דברים שאמא שלי עושה. יותר התחזקתי בזמן האחרון וכל מיני דברים שהיא עושה או אומרת פתאום מפריעים לי.. שהיא לא מקפידה ככ.. כל מיני דברים בדרך שהיא מחנכת נגיד את אחים שלי הקטנים.. זה ממש מפריע לי ואני ממש לא מסכימה עם הדרך חינוך שלה.. הבעיה שזה מפריע לי יותר מידי לקיים כיבוד הורים.. אני כבר ממש בקושי.. אשמח לעזרה ממש ותודה רבה לכם על כל הפרוייקט המדהים!!
הייתה לי חברה שלמדנו באותו בית ספר שנתיים שפיתחה אליי קשר תלותי ואהבה אותי מעבר לאהבה רגילה.. היו גם דברים לא נעימים ומורכבים.. בתחילת כיתה ט' שתינו יצאנו לפנימיות שונות ובדיוק אחריי יום כיפור החלטתי לקטוע את הקשר ממנה, הבנתי את הנזק שנוצר לי ולה ועם כל הכאב שהיה לי עליה- ניתקתי את הקשר. זה לא היה קל.. היו המון גורמים שהתערבו משתי האולפנות ורצות עליה שמועות בכל מקום ובאמת קשה לי שהיא ככה אבל בשורה תחתונה כרגע אנחנו לא בקשר בכלל.. השאלה שלי היא אם זה נכון עכשיו לשלוח הודעה ולבקש סליחה על הדרך שעשיתי את הדברים .. נתתי לה להשתגע מהחיסרון שלי ודחיתי כל ניסיון שלה ליצור אינטראקציה איתי ואני יודעת שאני צריכה לבקש סליחה, פשוט פוחדת להרוס את העבודה הקשה שעבדתי עליה עד עכשיו או לחדש את הקשר בלי כוונה או לפגוע בה שוב .. אשמח לעזרה!!(: כיתה י'. בת 16
ראש חודש אלול. עוד מעט ראש השנה ויום כיפור ואני לא מרוצה בכלל. לא מרוצה ממה שהפכתי להיות אבל יותר מזה אני מודעת למה שאני לא מסוגלת לעשות. חובה על כל אדם לבקש סליחה מהוריו בכיפור. ואני לא מסוגלת. אני ואבא שלי זה דבר כל כך מורכב. אני כועסת עליו המון כי הוא עושה לי כך כך הרבה פעמים בכוונה אחרי שאני מבקשת שיפסיק. על כל הפעמים שהוא מציק לי, זורק הערות או גורם לי להרגיש ממש קטנה. יוצא שאני לא יכולה יותר ואני צועקת עליו ותאמינו לי שאני מסוגלת ליותר. אני שלמה עם הכעס שלי, אני יודעת שהוא כבייכול אוהב אותי אבל ככה לא עושים למי שאוהבים. אני לא רוצה לבקש ממני סליחה. זה אגו ברור לי. אבל אני לא אבקש סליחה ממי שפוגע בי, מבין שפגע בי, לא מוכן לבקש או לשקול סליחה ואפילו מתנשא מעליי הרצה של פשוט בא לי לעוף מפה. עכשיו. הקבה כל כך לא יאהב את זה. זה נשמע כל כך זלזול וחוזר כיבוד הורים אבל זאת אני, אחת תיאטרלית שמציק לה חוסר כבוד עצמי. הצילו?
היי בשנים האחרונות התחלתי להאמין יותר. חשוב לציין שהמשפחה שלי לא שומרת שבת, לא מאמינה (חוץ מדוד ודודה שלי שחזרו בתשובה). אני אשמח לעצות איך להעביר את יום כיפור כשאני בבית שלא צם ומדליק טלוויזיה אורות ולא שומר בקיצור. אני בשנה שעברה העברתי את כיפור בבית של חברה שלי ששומרת והיה מעולה. השנה תכננתי להיות בכיפור עם בת דודה שלי שדתיה אבל הסגר שיבש את התוכניות. אני בכל זאת מאוד רוצה לשמור כיפור כמו שצריך בלי להדליק אורות ולראות טלוויזיה אבל אני גם לא יכולה ״ לכפות ״ על בני הבית לא לעשות את הדברים האלו. מה שאומר שאני בערך כל כיפור יהיה בחדר חוץ מאולי זמן קטן שנשחק משחקי קופסא ודברים כאלו אז רציתי אולי כמה עצות איך להעביר את כיפור עם משמעות ובקלות.
אהלן(: בת 16. קודם כל תודה על המקום לשאלה!! אני כבר יותר מחצי שנה לא מצליחה להגיע להחלטה. אני רוצה להסתפר אבל כל הזמן חושבת שאם כבר אני אסתפר(שזה מפחיד אותי כשלעצמו) אז מאוד רצוי שאני אתרום את השיער. הבעיה היא שאני מאוד מפחדת, ואפילו לא יודעת למה זה מעלה בי פחד. רק לחשוב על זה שיעשו פאה מהשיער שלי מעלה בי חשש ורטייה מהרעיון. אבל אם זאת אני לא יכולה להרשות לעצמי להסתפר בלי לתרום. זה נשמר אצלי כשמשהו שחייבים לעשות מתישהו בחיים, והמון חברות שלי תרמו כמה פעמים. בנתיים אני לא יודעת מה לעשות... חשבתי גם על האפשרות שפשוט בהמשך החיים כשבעז"ה אני ארגיש מוכנה אני אתרום. אבל אשמח קודם לשמוע איך אתם תוכלו לעזור לי. תודה רבה!!!
יש לי אח שתמיד רגוע, קשה קשה קשה להוציא אותו מהשלווה שלו. הכל בשמחה,בנחת רוח! הוא לא מנותק ולא עפיפון הוא פשוט מתמודד עם דברים בקור רוח ,מצחיק ברמות בממד אחד ומצד שני לא מדבר כשלא צריך. וגם אם והוא מתעצבן, זה יהיה יוצר מצפון של תדעי שאת לא בסדר ולא הרמת טונים. אני לעומתו יכולה להיכנס לחרדות וכמעט להתעלף מדברים כל כך חסרי משמעות. איך מגיעים לנחת רוח? איך לוקחים דברים בפרופורציה וחיים מתוך שמחה אמיתית ?
היי, הזמנתי לפני כמה זמן מהאינטרנט כמה חולצות, ומסתבר שהן יותר קצרות בשרוול ממה שחשבתי.. אני לא יודעת מה לעשות כי הן ממש יפות וממש באלי ללבוש אותם אבל מצד שני לפי ההלכה צריך עד המרפק.. אשמח ממש לעזרה, תודה רבה לכם.
א. קודם כל תודה רבה על הפרוייקט תבורכו! אני בת 15 ואני צריכה בבקשה עזרה, חברה שלי לומדת באולפנה מסויימת והיא באה לשם לבד ( לא מכירה אף אחת שם) והיא הסבירה שלי שלא טוב לה מבחינה חברתית שם והיא ביקשה שאעזור לה אבל אני לא יודעת איך... חוץ ממני אף אחד לא יודע על מצבה שם אפילו לא ההורים... אני ממש אשמח אם תעזרו לי לעזור לה, תודה רבה